דמותו של משה רבינו גדול הנביאים מופיע בתורה בספרים: שמות, ויקרא, במדבר דברים. על פי הכתוב, משה נולד לעמרם ויוכבד שהולידו גם את אהרון ומרים. עיון בסיפור לידתו של משה כפי שמופיע בתורה מעלה מספר שאלות:

הייתכן שמשה הוא בעצם הבן הבכור? האם היו לו עוד אחים מלבד אהרון ומרים? איך קראה לו אימו טרם מסירתו לאימוץ לבת פרעה? איך כל אלה קשורים לכור האטומי האירני?

 הבא ונקרא בעיון את הכתוב בתורה וניווכח שהדברים תמוהים. דברים אלה מתבהרים רק בעקבות דברי חז"ל, לפיהם ניתן להבין אל נכון את סיפור לידתו האמיתי של משה ולקבל תשובות לשאלות שנשאלו כאן. 

 בספר שמות, פרק א כתוב כי עוד בטרם לידתו של משה גזר פרעה להשליך ליאור כל בן עברי שנולד. למימוש גזירתו, מינה פרעה את המיילדות העבריות שפרה ופועה שנצטוו לשתף פעולה, ולהשגיח שגזרתו תמומש. על פי דברי חז"ל, שפרה היא יוכבד ופועה היא מרים. למרבה ההפתעה, בהמשך, בספר שמות פרק ב כתוב:

(א) וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי:

 (ב) וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלשָׁה יְרָחִים:

 (ג) וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר:

 (ד) וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ:

לפי הכתוב בתורה, איש מבית לוי (שמו לא מופיע) מתחתן עם בת לוי (שמה לא מופיע), זו מתעברת ויולדת בן (שמו לא מופיע), ולפי זה הבן שנולד הוא בן בכור. לאחר תקופה של שלושה חודשים שמה אותו אימו בתיבה, ומניחה את התיבה ביאור בין קני הסוף. לפי הכתוב ולמרבה ההפתעה, שולחת אימו את אחותו הבוגרת של תינוק זה להשגיח ולראות מה יקרה עם התינוק שבתיבה. נשאלת שאלה, מאין צצה והופיעה אחות בוגרת זו? ועוד, איך קוראים לאימו ולאביו ולאחותו של תינוק זה שהונח בתיבה ביאור? וכן, איך קראה לו אימו במשך שלושת החודשים שגידלה אותו? האם היו לתינוק זה עוד אחים מלבד האחות שמוזכרת? כל זה לא כתוב בפסוקים שהבאתי כאן מן התורה. להלן נראה כי רק פרשנותם והסברם של חז"ל לשאלות אלה מטילים אור על פרשיה מרתקת זו.

הבא ונקרא את דברי ראשון פרשני התורה - התנא יונתן בן עוזיאל (הוא "עמוקה" שמקום ציונו בגליל). רב זה חי ופעל בתקופת בית המקדש השני, ועיקר פעילותו הייתה כ70-90 שנים לפני חורבן ביהמ"ק. בגמרא במסכת חגיגה, פרק ב כתוב, כי יונתן בן עוזיאל היה הבכיר מבין שמונים תלמידי הילל הזקן, ובנוסף למד תורה גם אצל נביאים אחרונים. וכך הוא כותב על פרשה זו בפירושו על התורה (שמות, פרק ב, פסוק א):

"ואזל עמרם גברא דמשבט לוי ואותיב בכילתא וגינונא דהלולא ית יוכבד אנתתיה דתריך מן קדם גזירתא דפרעה והות ברת מאה ותלתין שנין כד אהדרה לוותיה ואתעביד לה ניסא והדרת לעלימותא כמא דהות כד היא זעירתא מקרייא ברת לוי".

תרגום הכתוב

וילך האיש עמרם משבט לוי, והחזיר אליו בחופה וקידושין ושמחה גדולה את יוכבד אשתו, שאותה גירש לפני גזרת פרעה, והייתה בת מאה ושלושים שנים כשהחזירה אליו, ונעשה לה נס, וחזרה לימי עלומיה כמו שהייתה צעירה ונקראה בת לוי".

רק כעת, מדברי יונתן בן עוזיאל, אנו יודעים כי לאיש זה קוראים עמרם ולאשתו יוכבד, וכי הם התגרשו, ולאחר מכן החזירה עמרם אליו בטקס נישואין שני. אבל גם כאן מופיעות וצצות מספר שאלות:

א.      מה קרה לבני זוג אלה לפני גירושיהם?

ב.      האם נולדו להם ילדים לפני גירושיהם?

ג.       מה קרה עם יוכבד לאחר גירושיה מעמרם?

ד.      האם התחתנה עם אדם אחר?

ה.     האם נולדו לה ילדים נוספים?

עיון בדברי יונתן בן עוזיאל מלמד, כי בתחילה התחתנו עמרם ויוכבד ונולדו להם שני ילדים – אהרון ומרים, לא ברור מי נולד/ה ראשון, אהרון או מרים, יש על כך חילוקי דעות. לאחר נישואים שניים אלה נולד משה כאח הצעיר לאחיו ולאחותו הבוגרים ממנו. כתוצאה מגזרת פרעה להשליך כל בן הילוד ליאור, סירב עמרם להוליד עוד ילדים כשגזרת מוות תלויה עליהם, ולכן התגרש מאשתו יוכבד. זו הלכה אחר גירושיה והתחתנה עם אדם אחר וילדה לו שני ילדים שהם אחים חצי חורגים לאהרון ולמרים. לאחר שמרים בתו של עמרם הפצירה באביה להחזיר את אימה, הלך עמרם והחזיר את יוכבד, תוך שהוא מקדש אותה מחדש בטקס נישואין. לאחר קידושים שניים אלו נולד משה (כל זה לפני מתן תורה כשעדיין לא חל איסור על כך).

עם מי התחתנה יוכבד לאחר גירושיה מעמרם? את מי ילדה מנישואים אלה? איך קוראים לילדיה מנישואים אלה? מה הקשר של כל זה לכור האטומי האירני? 

כדי לקבל תשובות לשאלות אלה נקרא תחילה את הכתוב בספר במדבר, פרק יא. מסופר שם על בקשות שונות של עם ישראל המופנות השכם והערב למשה, כגון תביעה לאכול בשר כל יום, לקבל פירות וירקות על בסיס יומי ועוד. משה פונה לאל ומתאונן על התפקיד שהטיל עליו להנהיג את העם לבדו, על הקושי בנטל ובאחריות הגדולה, וכן על הדרישות הבלתי פוסקות של העם ממנו. עקב דברי משה, מורה לו האל לאסוף שבעים מזקני ישראל, להאציל עליהם מרוחו, ולהסמיך אותם כדי שיוכלו לסייע לו להנהיג את העם, כך נוצר מוסד הסנהדרין הראשון. משה בוחר שישה זקנים חכמים מכל שבט, ובסך הכל שבעים ושניים חכמים משנים עשר שבטי ישראל. נדרשה הגרלה כדי לבחור שבעים זקנים מתוך השבעים ושניים. שני חכמים סרבו לעמוד לבחירה והתחילו להתנבא במחנה, אלו הם אלדד ומידד. וכך כותב על עניין זה יונתן בן עוזיאל בפירושו על התורה שם:

"ואשתיירו תרין גוברין במשריתא שמיה דחד אלדד ושמיה דתניין מידד בנוי דאלצפן בר פרנך דילידת ליה יוכבד ברת לוי בזמן דפטרה עמרם גברה ואתנסיבת ליה עד דלא ילידת ית משה ושרת עליהון רוח נבואה אלדד הוה מתנבי ואמר הא משה מתכניש מן עלמא ויהושוע בר נון משמש משריתא קאי מן בתריה ומדבר עמא בית ישראל ומיעל יתהון לארע כנענאי ומחסין יתה להון מידד הוה מתנבי ואמר הא סלוי סלקין מן ימא וחפיין כל משריתא דישראל ויהוי לעמא לתוקלא ברם תריהון כחדא מתנבין ואמרין הא מלכא סליק מן ארעא דמגוג בסוף יומיא ומכנש מלכין קטרי תגין ואפרכין לובשי שריונין וכל עממיא ישתמעון ליה ומסדרין קרבא בארעא דישראל על בני גלותא ברם קוריס אטומיס להון בשעת אניקין ומקטל כולהון ביקידת נשמתא בשלהובית אשתא דנפקא מתחות כורסי יקרא ונפלין פגריהון על טווריא דארעא דישראל וייתון כל חיות ברא וציפרי שמיא וייכלון גושמיהון ומבתר כדין ייחון כל מתיא דישראל ויתפנקון מן טוורא דאצטנע להון מן שירויא ויקבלון אגר עובדיהון והינון הוון מן סביא דסליקו בפטיקיא כתוביא ולא נפקן למשכנא דאיטמרו למערוק מן רבנותא ואתנביאו במשריתא".

תרגום הכתוב

"וישארו שני אנשים במחנה, שם האחד אלדד ושם השני מידד, בניו של אליצפן בן פרנך שילדה לו יוכבד בת לוי, לאחר שגירש אותה עמרם בעלה, ואז התחתנה אתו (עם אליצפן), וזאת עוד לפני שנולד משה. ותשרה עליהם רוח נבואה, אלדד היה מתנבא ואומר: הנה משה נאסף (מת) מן העולם, ויהושע בן נון תלמידו יקום אחריו, וינהיג את עם ישראל, ויכניס אותם לארץ כנען, ויוריש אותה להם (מאורע זה מתרחש לפני שמשה קיבל את הבשורה שלא יכנס לארץ). מידד היה מתנבא ואומר: הנה בעתיד יקום עם בשם סלווקים (היוונים), ויבואו מן הים (ים התיכון) ויכבשו את כל ארץ ישראל ויגרמו לעם ישראל תקלות וקשיים. אבל שניהם כאחד (אלדד ומידד) היו מתנבאים ואומרים: הנה בעתיד הרחוק, באחרית הימים, יקום מלך מארץ מגוג, ויאסוף סביבו מלכים ושליטים עטורי כתר, ושרים לובשי נשק שריון, והרבה עמים ישמעו לו, ויערכו מלחמה בארץ ישראל על בני הגלות (נבואה זו מכוונת לתקופה שלאחר הקמת מדינת ישראל ע"י השבים ארצה מן הגולה). ואולם כור אטומי יהיה צרתם של ישראל באותה שעה, ויהרוג הקדוש ברוך הוא בהם (באויבים) במידה כנגד מידה, בשרפת נשמתם בשלהבת אש שתצא מתחת כסא כבוד ה', ויפלו פגריהם על הרי ארץ ישראל, ויבואו כל חיות יער ועופות השמים ויאכלו את נבלתם, ולאחר מכן יקומו כל מתי ישראל, ויתפנקו ויהנו מהשכר השמור להם, שכר על מעשיהם הטובים". 

אכן מדהים הדבר עד מאוד. לפני יותר מאלפיים שנה כתב יונתן בן עוזיאל פירוש לדברים הכתובים בתורה, פירוש אותו קיבל ממורו המובהק הילל הזקן, וכן ממסורות קדומות שנמסרו מפי נביאים לפני תקופתו, והועברו מדור לדור, ובדבריהם הם מזכירים כור אטומי שיהיה לגוג – היא אירן – ועם כור זה, שאחד מתוצריו לצד הרס וחורבן הוא חום אדיר שהורג ושורף יחפצו לפגוע בישראל, ואז כמידה נגד מידה תצא אש נגדית שתפעל כנגדם. אכן מפליא הדבר. 

ונחזור למשה. הוא אומנם היה בן בכור, אבל מנישואים שניים של אביו ואימו. מכיוון שנולד פג לאחר שישה חודשי הריון, לא יכלה אימו להחביאו יותר משלושה חודשים עד ל"השלמת" ההיריון. לאחר מכן נאלצה, מחשש להלשנה, להרחיק את התינוק מביתה, וביקשה ממרים, אחותו של משה שכבר נולדה לה מנישואים ראשונים, להשגיח עליו. בשלושת חודשי הצפנתו קראה לו אימו בשם יקותיאל (תלמוד בבלי, מסכת מגילה יג, ע"א).

לסיכום: למשה היו שלושה אחים ואחות אחת. חלקם מעמרם ויוכבד, חלקם מיוכבד ואליצפן בן פרנך. חז"ל מלמדים כי למשה היו לפחות עוד שמונה שמות: ירד, חבר, יקותיאל, אביגדור, אבי סוכו, אבי זנוח, טוביה, בן נתנאל. 

הכותב הוא מרצה למחשבת ישראל ומחברם של ספרים בתחום. חלקם עוסקים בתורת החלום, תורת הנומרולוגיה, תורת הגלגול, סוד האותיות, ועוד. לפניות ניתן להתקשר לטל' 0505249215, וכן למייל: [email protected]