דוח מיוחד שפרסם היום (שלישי) המשרד לשירותי דת חשף כי נרשמה ירידה ניכרת בכמות האזרחים הישראליים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל. לפי הנתונים שמתפרסמים בדוח, 982 זוגות בלבד רשומים כיהודים למרות שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, כאשר מרביתם (856 זוגות) הם עולים חדשים מחבר העמים ומקצתם (126 זוגות) נמנים על עדות אחרות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עליהם נשען הדוח, מדובר בירידה של 7.5% בכמות הזוגות שנישאו בנישואים אזרחיים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.



מפילוח הנתונים של הנישאים בנישואים אזרחיים, עולה כי 44% מתוכם נישאו במדינות כמו ארה"ב, קנדה וצרפת, בעוד ש-39% נישאו בקפריסין ו-17% בצ'כיה. זוגות שנישאו בקפריסין וצ'כיה מוגדרים מיד כזוגות שנישאו בנישואים אזרחיים משום שאין במדינות הללו קהילות יהודיות אורתודוקסיות. עם זאת, מדובר במספרים נמוכים למדי שאינם עולים על 130 זוגות מדי שנה.



עוד עולה מהדוח, כי שיעור הנישואין בישראל הוא מהגבוהים ביותר בקרב המדינות המפותחות. גיל הנישואין בקרב גברים שנישאו בשנת 2018 עומד על ממוצע של 27.5, לעומת 25.1 בקרב נשים. גיל הנישואין עלה במהלך עשרות שנים בשיעור של שנתיים וחצי בקרב חתנים ושלוש וחצי בקרב כלות, מה שמצביע על מגמת איחור בגיל הנישואין, אולם באופן מינורי בלבד.



נתונים נוספים מצביעים על כמות גדולה של זוגות שנשלחים על ידי בית הדין הרבני לבירור יהדותם. מדובר בכמות של קרוב ל-4,000 זוגות שנשלחו לבירור יהדותם בבית הדין הרבני במהלך שנת 2018. עם זאת, לשיעורים נמוכים לא הושג ברור המוכיח את יהדותם. מתוך אלפי הזוגות שנשלחו לבירור במהלך השנה החולפת, רק ל-122 זוגות לא נמצאה הוכחת יהדות קבילה על פי ההלכה. נתון מעניין שמופיע בדוח מדבר על 15 זוגות המוגדרים מידי שנה כ"פסולי חיתון" ואינם מותרים להינשא כדת ההלכה, אליהם מצטרפים כ-400 אלף ישראלים נוספים, מרביתם עולים מברית המועצות לשעבר וצאצאיהם, שאינם יכולים להתחתן בישראל משום שהם אינם יהודיים על פי ההלכה.



נתון נוסף מדבר על ירידה באחוזים בודדים בכמות הנרשמים לנישואין. כך, אם בשנת 2016 נרשמו לנישואין בלשכות הנישואין כ-37,675 זוגות, הרי שבשנה החולפת נרשמו 35,163 זוגות בלבד. מדובר בירידה של כ-6.2% לעומת 2016, למרות שהאוכלוסייה גדלה.



הדוח גם עוסק בסוגיית הרווקות ומעלה תמונה מעניינת לפיה כמות הרווקים בישראל גדלה משנה לשנה. לפי הנטען בדוח, כמות הרווקים גדלה משנה לשנה כתוצאה מאיחור גילאי הנישואין. בעוד שאחוז הגברים היהודיים הרווקים בגילאי 25-29 עמד בסוף 1970 על 28%, בשנת 2014 כבר עמד שיעור הרווקים בגילאים אלו על 65%.



גם מבקרי הליך הנישואין בישראל הטוענים כי השרות בלשכות הנישואין בישראל אינו מאיר פנים, נאלצו לראות נתונים שמצביעים על שירות גרוע בהרבה ועלויות גבוהות של נישואים בקפריסין. הדוח מונה את השלבים, הבירוקרטיה והפרוצדורה המורכבים אותם נאלצים לעבור כל אותם זוגות שמעוניינים 'לעקוף' את לשכות הנישואין האורתודוקסיות בישראל.



תגובת נאמני תורה ועבודה: "העובדה שקיימת ירידה בשיעור הזוגות הנישאים בחו"ל היתה יכולה לשמש מקור גאווה למשרד לשירותי דת, אילו רק הייתה מתקיימת לצידה עלייה ברישום הזוגות לנישואין ברבנות. אלא שהמצב איננו כזה. בשנים האחרונות מתרחשת עלייה עקבית וחדה בשיעור הזוגות הישראלים הבוחרים לחיות כידועים בציבור ולא להירשם לנישואין כלל. על פי הלמ"ס, מספר הזוגות החיים יחד ללא נישואין עמד כבר לפני שנתיים על 87 אלף, והוא במגמת עלייה". 



"המצב בו זוגות אינם נרשמים כלל, אפילו שלא במסגרת של נישואים אזרחיים", נכתב בתגובה, "הינו גרוע ביותר ומכשלות הלכתיות ומוסריות גדולות בצידו. מצב זה מחייב את הציבור הדתי לחשב מחדש את דרכי רישום הנישואין בישראל. המשמעות המצערת של הנתונים היא שעבור זוגות רבים בישראל, הרבנות היא אפילו לא האופציה השנייה. מצב זה מחייב תיקון, ולא מנוחה על זרי הדפנה".

הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון 'עתים', הגיב לנתונים: "יש להעמיד את הדברים על דיוקם - בנתונים שפורסמו למעשה אין בשורה. מספר הזוגות שהתחתנו דרך הרבנות ירד בכמות גדולה יותר מאשר מספר הזוגות שהתחתנו מחוץ לרבנות, כלומר הנתונים מעידים כי יותר ויותר זוגות בוחרים לא להירשם כנשואים במשרד הפנים וברבנות, ולהסתפק בהיותם "ידועים בציבור". זאת, בין היתר בגלל הליכי בירור יהדות נוקשים וקשים, ומדיניות בדלנית ומחמירה של המוסדות, שאינה מאפשרת לזוגות לבחור את האופן בו הם קושרים את חייהם הזוגיים, על אף שהדבר נעשה במסגרת ההלכה".