שמעתי על מה שקרה לרב גבריאל דוידוביץ' כשהגעתי הביתה. עדיין לא יצאתי לרחוב לדבר עם אנשי הקהילה, אבל אני עצמי כמובן מזועזע מהמקרה", אומר הרב אברהם גבריאל שוויכה, מוהל ומנהל בית הספר "מימונידס" בבואנוס איירס.
מה הבנתם שקרה?
"עדיין לא ברור מה בדיוק התרחש שם. יש בארגנטינה הרבה מקרים של גניבות, מכות חזקות מאוד במהלך שוד. גם לסבתא שלי נכנסו לפני כמה שנים הביתה ושברו לה את הרגליים. כשרואים שיהודים נמצאים בבית, זה יכול לגרום לשנאה של אותם שודדים להתפרץ".
בלילה שבין שני לשלישי, שעון ארגנטינה, הותקף הרב הראשי של ארגנטינה, גבריאל דוידוביץ', באלימות קשה בביתו שבבואנוס איירס. על פי הדיווחים, השוד התרחש בסביבות השעה שתיים בלילה. כנופיה תקפה את הרב וקשרה את רעייתו. כמו כן, במהלך התקרית הקשה הושמעו דברי נאצה והתוקפים אמרו לדוידוביץ': "אנחנו יודעים שאתה הרב של היהודים". הם גנבו כסף וחפצים שונים. הרב אושפז בבית חולים מקומי במצב קשה.
"בגדול, ניתן לומר שאין לנו בעיות. זה לא כמו באירופה שאי אפשר להיות עם כיפה על הראש", מספר הרב שוויכה. "אבל יש אנשים שבלב שלהם שונאים אותנו ומרגישים זאת בכל יום שעובר. פה ושם זה גם יוצא החוצה. רואים את זה בעיקר בתגובות של אנשים באינטרנט. זו לא אנטישמיות שרואים ברחוב".
איך אנשי הקהילה מרגישים אחרי מה שקרה?
"ברור שהמקרה הזה יגרום לאנשים לפחד, יעורר שאלות ותחושות של חשש. הייתי לאחרונה בכנס רבנים בארץ. חזרתי לפני כמה שבועות לארגנטינה. אני יכול לומר לך שהתחושה הכי חזקה שהאירוע הזה גרם לי היא שאנחנו לא בבית. בארץ מתרחשים דברים, אבל אתה יודע שאתה במדינה שלך, עם אנשים שדואגים כשקורה משהו. בישראל התחושה היא כמו של אחים. פה זה לא ככה. כאן כשקורה משהו אנחנו לבד, אי אפשר לסמוך על הסביבה. אנחנו מתחילים לשאול את עצמנו כמה זמן אפשר יהיה לחיות בגולה".
אפשר לעלות ארצה.
"האמת היא שאי אפשר. יש לנו תפקיד פה. יש אחריות כלפי הקהילה היהודית. אני מנהל בית ספר, מוהל ורב. אבל זה חלום שלנו לעלות לארץ".
רחובות שקטים
"אני מכיר את הרב דוידוביץ'. המשרד שלנו היה באותו בניין, היינו בקשרי עבודה", מספר גוסטבו רוצ'מן, שחזר לאחרונה ארצה לאחר שלוש שנים שבהן היה ראש משלחת הסוכנות היהודית בחלקה הדרומי של דרום אמריקה. "הופתעתי מעוצמת האלימות של המקרה. אם זה היה שוד רגיל, אז יכול להיות שבמקרה נפלו גם עליו, אבל יש פה אלימות מאוד קשה. זה מעיד שכנראה היה משהו מעבר לכך".
רוצ'מן מספר שהשלטון הנוכחי בארגנטינה הוא מאוד פרו־ישראלי. "היו הרבה מאוד חילופי משלחות, רשמיות ולא רשמיות, בין ישראל לארגנטינה בשנים האחרונות", הוא אומר. "אבל עם זאת, ההיסטוריה שם מלאה בשורשים אנטישמיים, בעיקר בשמאל הקיצוני. עובדה זו, עם מצב סוציו־אקונומי שהולך ומידרדר, גורמים גם לכך שבפועל מקרי האנטישמיות נמצאים בעלייה. היה למשל חילול של בית קברות יהודי אצלנו לפני כמה ימים".
רוצ'מן מבהיר שארגנטינה אינה מדינה השטופה אנטישמיות. "ברחוב לא מרגישים שום דבר", הוא אומר. "יש גם קהילה חרדית, שמסתובבת עם הלבוש שלה באופן חופשי. היהודים לא חוששים עדיין. בתקשורת בארגנטינה מתייחסים לאירוע כפלילי, כשוד, ולא כאירוע אנטישמי. לי העוצמות נראות מוגזמות".
אילו תחושות זה יעורר אצל יהודי המדינה?
"יכול להיות שזה ישפיע על התחושות באופן נקודתי, לתקופה קצרה, אבל הכל יחזור לקדמותו. יש שם קהילה מאוד גדולה, הגדולה ביותר בדרום אמריקה. היהודים השתלבו באופן מושלם בארגנטינה, אפשר למצוא אנשים מהקהילה בעמדות מפתח בכל התחומים. יש לקהילה גם מוסדות רשמיים וחזקים שידרשו לחקור את האירוע".
"זה שוק. זו הפעם הראשונה שבה קורה דבר בעוצמה כזאת", אומר ריקרדו (שם בדוי) המתגורר בבואנוס איירס ועובד באותו בניין עם הרב דוידוביץ'. "היו כבר כמה מקרים שנכנסו לבתים של רבנים, גנבו להם דברים אבל לא פגעו בהם כמו עכשיו. היו פה גם גילויי אנטישמיות. שמעתי שלפני כמה ימים בבית קברות בעיר סן לואיס חיללו קברים יהודיים".
אתם חיים בפחד?
"אנחנו לא חיים בפחד, אבל אנחנו יהודים במדינה לא יהודית. את זה אנחנו יודעים. אני כמובן לא יכול להעיד על התחושות של כולם. לפני המון שנים היה גרוע עם הדיקטטורה, והיום זה יותר קל. אני חושב שהמקרה של הרב דוידוביץ' הוא אירוע בודד שלא יעיד על העתיד, אבל אי אפשר לדעת. לפי מה ששמעתי, המשטרה עדיין לא יודעת מה קרה, או שכן יודעים ולא רוצים להגיד. עדיין לא יודעים אם רק רצו לגנוב או שזו הייתה גם גניבה וגם תקיפה אנטישמית. פה גונבים כל היום".
דיברת עם אנשים על המקרה?
"כולם בשוק. אני אישית מרגיש עכשיו יותר פחד, אבל לא אשנה את שגרת היום שלי. זה רק משהו בראש".
איך נראים החיים היהודיים בארגנטינה?
"כולנו פחות או יותר מכירים אחד את השני. הקהילה היהודית מתרכזת בעיקר בבואנוס איירס. יש משפחות שהקשר שלהן עם הקהילה הוא רק בלשלוח ילדים לבית ספר יהודי, ויש כאלה שרק הולכים לבית כנסת בשבת, ויש שהולכים רק ביום הכיפורים. יש גם המון התבוללות, אנשים שנשואים ללא יהודים ואין להם קשר עם הקהילה. יש עכשיו גם הרבה שחוזרים בתשובה. יש הכל".
האירוע יכול לגרום למחשבות על עלייה לארץ?
"זה מעורר מחשבה, אבל לא מספיק בשביל עלייה. זה תלוי בגיל, במצב הכלכלי ובמצב המשפחתי, אבל ברור שזה לא עושה טוב לשמוע דברים כאלה".
"מאז הפיגוע הגדול בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ביולי 1994, יש בטונדות ליד כל מוסד יהודי כדי למנוע מתקפות טרור. אנשים נזהרים יותר, הסעות של הילדים בבתי הספר מתנהלות כבר אחרת. הם נכנסו לסוג של שגרה כזאת", מספר הרב רמי אביגדור, מנהל ב"סנטרו קהילה", תנועה הפועלת לחיזוק הקשר בין הקהילות ומוסדות החינוך של היהודים באמריקה הלטינית לישראל.
"קודם כל, מבחינה היסטורית ארגנטינה קלטה נאצים. האנטישמיות אצלה יותר חזקה מבכל דרום אמריקה. אבל למרות זאת, לא אגיד שזו מדינה אנטישמית או שיש בה אוכלוסייה אנטישמית. אני למשל מסתובב שם עם כיפה ברחוב. רוב הקהילה היהודית מרוכזת בשכונה אחת. יש שם מסעדות כשרות, את הולכת ברחוב ומרגישה כמו בבני ברק. אנשים חיים בלי יותר מדי פחד, אבל נוקטים זהירות. יש מתח ברקע".
תקיפת הרב תשפיע על השגרה?
"הדרך של הקהילות היהודיות בעולם היא להסתגל ולהמשיך לחיות. ידברו על האירוע הזה הרבה, ירצו לקבל מהשלטונות תשובות, אבל זה לא יגרום לעלייה לארץ, כמו אחרי מתקפת הטרור ב־1994. זה לא נעים, זה מפחיד, אבל מתרגלים לסכנות".
הקשר הפוליטי
צחי גונן חי 27 שנה בבואנוס איירס. הוא תוהה לגבי התזמון של תקיפת הרב. "לפני כעשרה ימים פרסם אגוסטין זבאר, נשיא האמיה, ארגון הגג של הקהילה היהודית במדינה, הצהרה שלפיה הקהילה לא אמורה להיות מעורבת בתביעה נגד הנשיאה לשעבר כריסטינה פרננדס דה קירשנר, שבין היתר קיים חשד כי טייחה את המעורבות האיראנית בפיגוע בבניין הקהילה היהודית בהסכם שחתמה עם האיראנים בשנת 2013", הוא מספר. "הצהרה זו הביאה לוויכוח מאוד גדול בקהילה היהודית, וזה גלש גם לתחום הפוליטי הלאומי בארגנטינה. בעקבות כך נשיא האמיה התפטר מתפקידו ימים ספורים אחרי ההצהרה. מאוד מוזר שזמן קצר אחרי הבלגן הזה יש מתקפה נגד רב שלא מחפש את אור הזרקורים. זה עוד יותר מדאיג אותנו. אנחנו מבקשים להבין מה קרה. זה לא דבר רגיל. זה גם לא שוד שיכול לקרות לכל אדם. אנחנו קצת מבולבלים בנושא הזה. לי יש תחושה שזה קשור איכשהו להצהרת של האמיה ולכל הנושא הפוליטי".