כנס תורה ומדע ה-26 התקיים אתמול (חמישי) במרכז האקדמי לב בירושלים. הכנס השנתי מאגד אליו את בכירי החוקרים והרבנים שפועלים ברצף שבין התורה והמדע ודנים בו בסוגיות ובחידושים המעסיקים הן את הרבנים והן את החוקרים ומפעילי המערכות הטכנולוגיות. השנה עסק הכנס בין השאר בנושאים כמו בינה אנושית ומלאכותית וכיצד זה משפיע על ההלכה, הקשר בין רפואה וביולוגיה, דילמות אתיות של רופאים והאם ארכיאולוגיה מסוגלת לסתור כתבי עמים עתיקים כאשר לא נמצאו עדויות בשטחי החפירות.
אחד החלקים המעניינים בכנס התקיים לקראת ניסיון הנחתת החללית הישראלית 'בראשית' על הירח בלילה, כאשר לאחר שיחת סקייפ עם אריאל גומז, בוגר המרכז האקדמי לב שהינו אחד מהמהנדסים שמטיסים את החללית לירח ונאלץ להישאר בחדר הבקרה, סיפר הרב שרגא דהן, רב מורה הוראה בבית שמש, לשעבר ראש בית המדרש להלכה של הרבנות הצבאית ומי שנחשב ל"רב של החללית" על ההיבטים ההלכתיים סביב שמירת שבת במהלך מבצע הטסת החללית לירח, שנמשך כחודשיים.
"מדובר בפרויקט לאומי", אמר, "זה קידוש ה' עצום. זה אומר הכל, מחזק את החוסן הלאומי והביטחוני. אולם מכיוון שאין מדובר בפיקוח נפש מובהק נדרש היה למצוא פתרונות הלכתיים שיהיו רלוונטיים למשימה. בנוסף, חלק גדול מצוות המפתחים והמהנדסים הם אנשים דתיים וחלקם בוגרי המרכז האקדמי לב, כך שהיינו צריכים לתת מענה הלכתי מתאים. זה נושא חדש שעד היום כמובן לא נדון בהלכה".
לדברי הרב דהן: "ניתחנו את המשימה. SpaceIl הגדירה 3 מטרות מרכזיות. שמדובר בגאווה לאומית, פריצת דרך טכנולוגית וחינוך למדעים וחקר החלל. כל אלה אינם מאפשרים מלאכות בשבת. בהגדרות של חז"ל לביצוע מלאכות בשבת מונים למשל מספר נושאים אשר בשעת הדחק ניתן למצוא להם פתרונות וזאת למשל לצורך מצווה והפסד מרובה. היום ייתכן וחז"ל היו מוסיפים גם צורך לאומי, אולם זה לא מופיע במקורות כי באותם ימים לא היה לעם היהודי מדינה ולא עסקו בהלכות מדינה".
רוב הרבנים נמנעו מלדון בנושא, כיוון שמדובר בנושא חדשני, אך הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף נכנס לעובי הקורה ולאחר מספר חודשים של למידת הנושא והתכתבות עם רבנים נוספים התקבל מסמך הלכתי מפורט בין שמונה עמודים, שגם יצא עם החללית עצמה לירח, בצורה סמלית, יחד עם ספר תנ"ך.
המסקנות ההלכתיות העיקריות היו שיש למקסם אוטומציה בשיגור, לפעול בשיטת שבות דשבות מאחר שמדובר בהפסד כספי גדול מאוד של 100 מיליון דולר במקרה שהמשימה תיכשל, יצירת פלטפורמות טכנולוגיות בשיטת גרמא ומניעת המונע למצבי דחקה, כגון מקלדת שבת ייעודית שנבנתה לצורך הפרויקט.
במהלך הבירור ההלכתי המקיף העלו הפוסקים איתם התייעצו את סוגיית המלאכות שבת בחלל במקום בו אין חיובי שבת מהתורה. כמו כן ההשהיה במלאכת הפעלת החללית וצורת הפעלתה ושליחת הפקודות אליה מהקרקע נעשים באופן כזה שאינו מוגדר כאיסורי תורה. הן מפאת האי-ישירות של המלאכות ומסיבות נוספות, כגון פקודה שעוברת גם דרך מדינות נוספות בעולם עד שמגיעה לחלל. "בפועל", אומר הרב דהן, "בכל השבתות החללית טסה לבד והנתונים רק הועברו לחדר בקרה למקרי שיהיה צורך בפעולות חירום" ובעצם לא בוצעו כלל פעולות.
"כדי לאפשר את ביצוע הפרויקט הלאומי ולמנוע חילול שבת" מסביר הרב דהן "בSpaceIl ביקשו מנאס"א ששיגור החללית לא יתבצע בשבת על מנת שהמהנדסים שומרי השבת שחלקם אף ממובילי הפרויקט יוכלו לעשות את העבודה. כשנאס"א הבינו כמה השבת חשובה הם הציעו תאריכי טיסה חלופיים: בשישי או מוצאי שבת. לבסוף הוחלט שהשיגור יתקיים ביום שישי. דבר שאפשר לבצע את כל הפעולות לפני שבת ללא חילול שבת. גם הזמן של ניסיון הנחיתה מתבצע מתוך התאמה והתחשבות בזמני כניסת השבת. "יש בכך מסר לאומי: כיצד ניתן לא לוותר על המשימה מחד ולמצוא פתרונות איך לא לחלל שבת מאידך".