בשנה שעברה הגיעו יותר מ־200 אלף איש ב־4,000 אוטובוסים להילולת ל”ג בעומר במירון. נדרשו כ־5,000 שוטרים על מנת לשמור על הסדר באתר. התקציב הכולל עמד על 15 מיליון שקל. השנה – הערב - כבר מצפים לחצי מיליון בני אדם, והתקציב גדל בחצי מיליון שקל. מה הפך את ההילולה לאירוע הדתי הגדול ביותר במדינה?
“כשהייתי ילד, לפני 30 שנה, נסעתי להדלקה המרכזית של חסידות בויאן בליל ל”ג בעומר במירון. היינו 300 איש על גג הקבר. היום יש בהדלקה המרכזית בסביבות 50 אלף איש”, מספר חסיד בויאן, חיים רבינוביץ'. “זה גדל כל הזמן. פעם היו בהר שתי הדלקות, היום יש 19. אם פעם אוטובוסים בודדים הגיעו למירון, היום אנחנו מדברים על אלפים. לצערי, המדינה קצת מזלזלת בדבר הזה. משום שזה נתפס כאירוע דתי, היא לא מכניסה מספיק את היד לכיס”.
שעיה איצקוביץ’, מנכ”ל משרד הפרסום החרדי “תוצאות אפקטיביות”, מסביר מי זיהה את הפוטנציאל בהילולה. “זה אירוע באמת יוצא דופן, בכל קנה מידה”, הוא אומר. “אנשים מוכנים לעבור פקקים אדירים, שאטלים וחיפוש אחר כל מיני פתרונות שונים כדי להגיע לאירוע. אני אישית מתכוון להגיע דרך השטח, בג’יפים. התארגנו קבוצה עם מישהו שמכיר טוב את הדרך במטרה לעקוף את כל המחסומים”.
לדברי איצקוביץ’, חברות גדולות במשק מעניקות חסות לאירוע. “אתה נחשף שם לכמות אדירה של אנשים”, הוא מסביר. “החברות מציבות שם דוכנים ועורכות טעימות”.
מה מסמלת עבורך ההשתתפות בהילולה?
“זו אחת מהאגדות הכי גדולות של התקופה הקדומה, משהו מאוד רוחני וחזק. אני רואה שם כמויות אדירות של חילונים וידוענים. זה היה ככה תמיד, אבל זה מתגבר. הציבור גדל, מתפתח, ויש היום המון בעלי תשובה”.
ישראל, שמגיע להילולה מדי שנה, אומר כי “יש חצרות, קהילות שלמות, ששוכרות אולמות ווילות באזור, כל מטר מנוצל. בשנים האחרונות גם הרבה בני נוער נמשכים למקום. יש גם אנשים שמגיעים במסוקים, משלמים על זה 6,000 שקל”. אפרים, צעיר שמשתתף בהילולה בשנים האחרונות, אומר כי "יש כל מיני אנשים, למשל צעירים חילונים, שבאים למקום למטרות פורקן. הם הולכים וצועקים, לבושים לא בהתאמה למקום שהם נמצאים בו, שהוא ברובו חרדי".
מתחת לאלונקה
הילולת רבי שמעון בר יוחאי, שמתקיימת כבר מאות שנים בהר מירון, היא כאמור אחד האירועים ההמוניים הגדולים בישראל, וככל הנראה פרויקט התחבורה הציבורית הנרחב ביותר. שיאה של ההילולה הוא הדלקת מדורה בערב ל”ג בעומר על גג קברו של הרשב”י על ידי האדמו”ר מבויאן, רבי נחום דב ברייאר - זכות השמורה לאדמו”רי בויאן עוד מסוף המאה ה־19 - שבעקבותיה נדלקות לאורך היממה מאות מדורות נוספות באזור. אלו מלוות בחגיגה שכוללת עשרות טונות של מזון ושתייה וריקודים עד אור הבוקר.
השנה יודלקו במתחמים המרכזיים בתוך מירון 19 מדורות של חצרות שונות במהלך 24 השעות של האירוע. יופעלו 7,000 נסיעות, הלוך וחזור, משישה טרמינלים שהוכשרו לקלוט את מאות אלפי הבאים. על האירוע יהיו אחראים חמישה משרדי ממשלה: המשרד לשירותי דת, משרד התחבורה, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. גופים כמו משטרת ישראל, המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, נתיבי ישראל, קק”ל, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות יהיו שותפים לפרויקט. השנה יופעלו גם קווי רכבת סדירים לאירוע (עד כרמיאל ומשם הסעות בשאטלים) כדי להקל על העומס בכבישים.
חידוש נוסף: שדרוג מתחם חסידות “תולדות אהרן”, כולל הוספת 2,500 מקומות לגברים ברחבה שסבלה במשך השנים מצפיפות גדולה, והעברת עזרת הנשים לגבעות שמעליה. מתחם מיוחד יהיה גם לילדי והורי החלאק’ס - טקס התספורת היהודי לילדים שמגיעים לגיל 3. כמו כן, במת ההדלקה הוגבהה והטקס יועבר בשידור ישיר בכל העולם.
החידוש המהותי ביותר יקרה רק בשנה הבאה. אם עד עכשיו נקבעה זהות מדליקי המדורות בהר עצמו מכוח הסכמי סטטוס קוו, הרי שהחל משנת תש”פ הקריטריונים יהיו ברורים. כבר למחרת ל”ג בעומר השנה יתכנסו צוותים מקצועיים של המשרד לשירותי דת ויועצים משפטיים על מנת לגבש נהלים מוגדרים לגבי מי יוכל להדליק מדורה בהר. הדבר אמור למנוע טענות של חסידויות לאפליה, בין היתר בגין אי השתתפות באירוע המרכזי או בשל המיקום שקיבלו להדלקת המדורה.
“זה האירוע היחיד במדינת ישראל שמושך אליו בפרק זמן קצר כחצי מיליון איש מכל המגזרים”, אומר אבי רוזן, דובר המשרד לשירותי דת. “זהו גם האירוע היחיד במדינה שאין לו מפיק. כל גוף, בין שזה משרדי הממשלה או גופים ציבוריים, לוקח את החלק שלו באלונקה במסע המפרך שנקרא מירון. השנה החלטנו לעשות סדר גם בתחום נוסף: משפחות לא יוכלו להגיע למקום ולהקים אוהל איפה שבא להן. הן יושבות על שטח של המדינה, ששייך לכולם, ומשתמשות בחשמל ובמים שהן מושכות מכל מיני נקודות ללא תשלום. לא יהיה יותר דבר כזה. יש שטחים שמיועדים לעולים לרגל לצורך ריקודים ולהכנסות אורחים”.
כבוד לנשים
גם יוסף שווינגר, מנכ”ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, נערך לגידול הצפוי בהשתתפות באירוע השנה. “קיבלנו מידע שרבים יגיעו ונערכנו לקלוט אותם”, הוא מספר. “הבטיחות חשובה לנו, יהיו באירוע גם קשישים וילדים שהם הראשונים שעלולים להיפגע מדוחק וצפיפות. באתר יהיו רק מבני שירותים שמחוברים למים, חשמל וביוב. אין יותר שירותים כימיים. מי שמגיע לאתר הרשב”י זכאי לשירות כמו בבית. מהפקת לקחים משנים קודמות הגענו גם למסקנה שנשים מופלות לרעה. הבעלים מסתדרים, יודעים איך להתנהג בחצרות, בהדלקות, בהילולה. להן לפעמים אין מקום לשבת, לנוח ולהירגע. הקמנו ארבעה מתחמי נשים ענקיים ומאווררים. לאורך כל שעות היממה הנשים יקבלו כיבוד קל, מים חמים וקרים וחדרי הנקה והחתלה”.
זה נכון שההילולה נפתחה בשנים האחרונות לקהלים נוספים?
“תמיד היה מגיע ציבור חילוני גדול, בעיקר מעדות המזרח, אבל לא נתנו לו תשומת לב. האנשים לא הגיעו תחת איזה ארגון או חסידות. אבל אנחנו יודעים שמכל עיירות הפיתוח בישראל, גם מהדרום, למשל נתיבות ואופקים, מגיעים לכאן אוטובוסים. צריך לתת להם תשומת לב כמו לחצרות”.
איך אתה מסביר את העלייה בהשתתפות בהילולה?
“בכל פעם שתוקפים את משתטחי הקברים ומנשקי המזוזות, נוצרת ריאקציה. כל אלה, כמו יאיר גרבוז בזמנו, הם המגייסים הכי הגדולים של הקהל. הם לא מבינים שהם משיגים בדיוק את התוצאה ההפוכה. ובלי קשר, אפשר להוסיף את העובדה שאנחנו הופכים את השהייה במקום לנעימה יותר”.