"יש עלייה מטורפת": האפליקציה שפיתחו עולים חדשים ומנטרת מידע אנטישמי

כאשר יצחק שוקרון, עולה חדש מספרד, דוד יהושע שמואלס, עולה חדש מארצות הברית, וחבריהם הישראלים, ראו את האתגר שהציבו לסטודנטים במרכז האקדמי לב ארגון 'שגרירים ברשת' -קבוצת צעירים אקטיביסטיים שמעוניינים למנוע הפצת כזבים ותכנים אנטישמיים על ישראל בעולם - היה להם ברור שהם רוצים להצטרף לאתגר ולהילחם באנטישמיות בעולם.

בהאקתון השנתי (תחרות טכנולוגית קצובה בזמן) שקיים מרכז היזמות במרכז האקדמי לב, ישבו במשך שלושה ימים, מרביעי בערב ועד שישי ברציפות וללא שינה, שוקרון, שמואלס וחבריהם הישראלים אברהם פרנקל, מתניה חנן, אליסיף אלבז ואברהם לוי, מסביב לשולחן עמוס מחשבים ושרטוטים ובנו פתרון טכנולוגי שמבוסס על בינה מלאכותית; תוכנה שמאתרת תכנים אנטישמיים ברשת האינטרנט, ושולחת התראה למרכז הבקרה של 'שגרירים ברשת' כך שיוכלו להפעיל מערך גדול של מתנדבים מהארץ ומחו"ל ולהפעיל לחץ על כלי התקשורת והרשתות החברתיות להסיר את הפרסומים האנטישמיים.

דוד שמואלס סיפר שכאשר הוא וחבריו יצאו לפני מספר שנים לטיול מטעם בית הספר, הם לקחו איתם בנוסף לתרמילים גם ספר תורה ותפילין, והשאירו אותם במרוכז בבית המלון בארצות הברית בו תכננו לישון. "כאשר הגענו בערב בחזרה למלון, גילינו שהשומר ריסס כתובות אנטישמיות על כל הציוד. הFBI אמנם שלחו את השומר לכלא אך האירוע השפיע עלי ומבחינתי פיתוח האפליקציה הוא סוג של ניצחון על השומר האנטישמי".

יצחק שוקרון הוא סטודנט בשנה השנייה להנדסת תעשיה וניהול. "בפעם הראשונה נתקלתי באנטישמיות כאשר הייתי מדריך במחנה בני עקיבא. המאבטח אמר לנו לא להתבלט ולא להראות שום סממן יהודי. לי, כמי שגדל בבית דתי, היה מוזר להוריד את הכיפה. בפעם הראשונה בחיי הרגשתי מאוים כי אני יהודי, שאני חייב להסתיר את עובדת היותי יהודי".

לדברי שוקרון, "הנתונים מראים שיש עליה מטורפת בהתקפות ואירועי אנטישמיות בשנים האחרונות- וברור לי שיש לזה קשר ישיר למה שקורה ברשתות החברתיות. אני שמח על הזכות לפעול נגד האנטישמיות, ואני רוצה להתמקצע בדברים שקשורים בזיהוי אלגוריתמים ברשת". כאמור, על פיתוח המיזם זכתה הקבוצה במקום השלישי בתחרות.

בקבוצה מקבילה שפיתחה גם היא פתרון טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית נגד האנטישמיות סיפר איתן גולדשמיט, תלמיד ישיבת תורה ומדע שעל יד המרכז האקדמי לב כי כאשר ביקר באיטליה במהלך מבצע צוק איתן הוא הופתע לראות בעיתון המקומי את הסיקור השלילי והאנטישמיות נגד ישראל.

ב'שגרירים ברשת' שהציבו לסטודנטים את האתגר שיאפשר להם לשפר את המלחמה באנטישמיות נגד ישראל הסבירו כי "בכל רגע נתון מתחוללת מלחמה על שמה של מדינת ישראל ברחבי הרשת. ארגוני ההסברה הפועלים נגד תופעות שנאה ודה-לגיטימציה ברשת אינם מצליחים להגיב כראוי בזמן אמת בשל ריבוי המידע והקושי באיתורו" וביקשו מהסטודנטים ליצור "מערכת המבצעת זיהוי וסינון מתקדם של גילויי שנאה כלפי ישראל המתפרסמים ברשת. המערכת צריכה להציף מידע בזמן אמת ולהיות בעלת יכולת למידה עצמית ע"פ המשוב של המשתמשים".

ערן יומטוביאן, מנהל מרכז היזמות לב-טק במרכז האקדמי לב (מכון לב), אמר "מעבר לתכנים האקדמיים אנחנו שמים דגש על מתן ניסיון פרקטי לסטודנטים שלנו, ולהתמקצע תוך כדי הלימודים גם במיזמים פרקטיים. שיתוף הפעולה עם מגן דוד אדום, רפאל, אינטל, IBM, Synamedia, חברות טכנולוגיה וארגונים חברתיים, מאפשר לנו להעניק לסטודנטים את כל זה, תוך עבודה על מיזמים שתכליתם הצלת חיים, כאשר הסטודנטים מרגישים סיפוק רב. מרכז היזמות לב-טק של המרכז האקדמי לב ייתן לסטודנטים את כל האמצעים והסיוע הדרושים, על מנת לפתח עוד את המיזמים ולהפוך אותם למוצרים מוגמרים".

בהאקתון השתתפו החברות הטובות במשק כמו אינטל, IBM, רפאל ועוד, והסטודנטים עמלו על אתגרים נוספים כמו זיהוי תאונת דרכים דרך מצלמות דרך ומתן התראה לרשויות, ייעול העבודה באמבולנסים של מד"א, סיוע לחיילים לאחר השירות הצבאי לווסת את הלחץ שנצבר במהלך הצבא ופיתוח כלי לאנשים דתיים כיצד להעביר את כלל מכשירי החשמל בבית ל'מצב שבת' מבלי לחזור על הפעולה בכל שבוע מחדש, כפי שקורה היום.

במרכז האקדמי לב (מכון לב) לומדים סטודנטים מ23 מדינות שונות בעולם תארים אקדמיים בתחומי ההנדסה, המחשבים, החשבונאות, הניהול והסיעוד. המרכז האקדמי לב מפעיל מרכז יזמות עם תוכנית מקיפה לאורך כל השנה, כך שסטודנטים עם רעיונות יוכלו לפתח מוצרים מוגמרים לשוק עד תום הלימודים. בהאקתון השתתפו צוותים שהורכבו מתחומי לימוד שונים כמו אלקטרו אופטיקה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, תעשייה וניהול, סיעוד ומנהל עסקים. חלק מהסטודנטים מגיעים לישראל בלי לדעת עברית ובמהלך הלימודים הם גם מתגברים על פערי השפה הגדולים.