25 שנים לאחר פטירתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי לשושלת לובביץ', הנוכחות של תנועת חב"ד בעולם היהודי היא פעילה, איתנה
ובמקומות אחדים התחזקה בשנים האחרונות ומתעצמת. אין צורך להיות מומחה לחסידות, או להתמצא בתולדות חייו ופעליו של הרבי המנוח כדי להבין ולהפנים את הסיבות והגורמים להצלחת תנועת חב"ד.
ראשית כל, חסידות לובביץ' ותנועת חב"ד שהן להלכה ולמעשה גוף אחד, אינן פוליטיות. תנועת חב"ד התרחקה ומתרחקת מפוליטיקה – בישראל ובכל מקום שהיא פעילה ומפעילה. התרחקות מוצהרת ומופגנת מהתערבות בפוליטיקה מקומית, אי הזדהות מוקפדת מהזדהות מפורשת עם מחנה או חוג או דמות פוליטיים הן סוד הצלחתה של תנועת חב"ד להשיג, לייצב ולחזק את נוכחותה בעולם היהודי.
לרבי זכר צדיק לברכה היו השקפות בנושאים מדיניים שהעסיקו בחייו את ממשלת ישראל ואת המפלגות. השקפות קיצוניות גם בעיני מנהיגים ופעילים של מחנה הימין בישראל. דעות שהרבי נתן להם ביטוי לעתים בוטה בשיחות שקיים עם מנהיגים ישראליים שפקדו את חצרו בברוקלין. אבל ברוב חכמתו ותבונתו הוא שם גבול ופער בין השקפות אלה לפעילות החסידית השוטפת של שליחיו ולהנחיות שנהג לתת לשליחים. נוהג שהפך בהנהגתו לעקרון מקודש ששמר והרחיק את השליחים ומרחיק אותם היום מכל התערבות בפוליטיקה.
יש חבדניקים בכירים בארה"ב ובישראל שאוהבים ומחפשים קירבה למנהיגים פוליטיים. אבל הם זהירים שלא לחצות את הגבול שהרבי הציב ולא לפגוע בעקרון שקבע להתרחק כמו מאש מכל פעילות והתערבות פוליטיות.
סיבה מרכזית נוספת להצלחת תנועת חב"ד לכבוש לבבות של לא דתיים ולקרב רחוקים היא התרחקות והינזרות מקיצוניות דתית. שליח חב"ד יכול להיות חרדי אבל הוא לא ייתן לחרדיות שלו להיות מכשול או אפילו גורם שולי מפריע ליחס שלו ולהתנהלותו עם וכלפי יהודים, שבאים או שהוא הביא למרכז חב"ד מקומי. שליחי חב"ד אינם בודקים בציציות של יהודים שהם משתדלים לקרב ליהדות או להזמין לליל הסדר. תנועת חב"ד עקפה את צונמי הקיצוניות הדתית השוטף את המגזרים החסידיים והליטאים בישראל ובארה'ב. שליחי חב"ד מגלים מתינות ופייסנות כלפי יהודים ויהודיות שאינם דתיים.
עובדה זאת הולידה ויצרה הסתייגות מהולה בעוינות מצד חרדים וחסידים כלפי תנועת חב"ד ושליחיה. אבל החבדניקים אינם מתרגשים ואינם מגיבים. הם ממשיכים בשלהם ובהצלחה. בתי הכנסת של תנועת חב"ד בערים ומרכזים אורבניים בארה'ב מלאים במבקרים ובחלקם הצליחו ליצור במיוחד בשבתות וחגים ציבור של מתפללים קבועים, שאורח חייהם איננו בדיוק לפי הוראותיו של ראש ישיבה ליטאי. אצל החבדניקים היהדות היא מאירת פנים ומקרבת ולא זועפת ומרחיקה כמו אצל הפלג הליטאי בירושלים.
סיבה נוספת להצלחת התנועה היא אולי העובדה שמאז פטירת הרבי אין לה דמות מרכזית, סמכותית, שאוכפת משמעת. בקרב חסידי לובביץ' קשישים מורגשת הערצה מוצהרת לרבי המנוח. אבל רוב רובם של אלפי השליחים הם אברכים צעירים ונשותיהם הצעירות. הצדיק רבי מנחם מנדל, שהיה אחד מגדולי תנועת החסידות, גאון עצום בתורה וענק רוחני, לא השאיר יורש. במובנים מסוימים ומבחינות אחדות שליחי תנועת חב"ד - הם יורשיו.
אינני חסיד לובביץ'. אבל זכיתי והיו לי ארבעה ראיונות עם הרבי המנוח, מה שקוראים בעגה החבדית "יחידות". כל יחידות כמעט לילה שלם. את תוכן השיחות שהיו לי עם הרבי פרסמתי בכתבות ומאמרים. מה שאני זוכר ונזכר מדי פעם, שהרבי הענק הרוחני, דיבר איתי בגובה העיניים, כדבר איש אל רעהו.