במפגש היסטורי שנערך אתמול (שני) בוותיקן, חתמו נציגי הרבנות הראשית, יחד עם ראשי כל הדתות הגדולות, על הצהרה היסטורית וראשונית הקוראת לרופאים בכל העולם שלא לתת יד להריגת אנשים, גם אם מדובר בחולים במצב סופני.
בשנים האחרונות התרחבה תופעת "המתות חסד" בחלק ממדינות העולם, ביניהן הולנד, בלגיה, קנדה ואוסטרליה, ואף בכמה ממדינות ארה"ב, כאשר בבתי חולים מעודדים חלק מהרופאים וגורמי הרפואה, ניתוק של חולים סופניים ממכשירי ההחייאה, ובכך נותנים לאנשים חולים לגווע בהיעדר טיפול מתאים, ויש אף שמעודדים את המשפחות לסיים את חייהם של חולים סופניים באופן אקטיבי על ידי הזרקת רעל לגופם. במקרים חריגים אף מאפשרים לאנשים בריאים לבחור לסיים את חייהם בעזרת הרפואה.
על פי האמונה היהודית, ושאר הדתות המונותאיסטיות, דבר זה מהווה רצח של ממש, בגיבוי גורמי רפואה ברחבי העולם. בתגובה לכך הוקמה וועדה בין דתית, ביוזמתו של פרופ' אברהם שטיינברג, שניסחה נייר עמדה העומד על חשיבות המשכיות החיים והמשמעויות של ההחלטה על לקיחת החיים בידיים עבור הרופא המבצע, החולה וסביבתו הקרובה.
נייר העמדה שנוסח על ידי הוועדה, הועבר לידי הרבנים הראשיים לישראל, שהצטרפו לקריאה ההיסטורית, יחד עם נציגי האיסלם האינדונזי הסוני, הקבוצה הסונית הגדולה בעולם, ואף ראשי הכנסייה היוונית-אורתודוקסית ונציגי דתות נוספות מרחבי העולם.
טקס החתימה על ההצהרה ההיסטורית נקבע במדינת הוותיקן ברומא, כאשר משלחת הרבנות הראשית כללה בין השאר את מנכ"ל הרבנות, הרב משה דגן, חברי מועצת הרבנות, הרב רצון ערוסי והרב אליעזר שמחה וייס, הדובר עו״ד קובי אלתר, ויוזם הוודעה הבין-דתית, המשמש גם כחבר האקדמיה לחיים של הוותיקן, פרופ' אברהם שטיינברג, שפתח את הטקס והציג בפני הנוכחים את עיקרי המסמך שנכתב על ידי האקדמיה ובהסכמת כלל נציגי הדתות. לאחר מכן הקריא הרב דוד רוזן, שאף הנחה את הטקס, את מכתבם של הרבנים הראשיים לישראל.
באיגרת ״דעת תורה״ ששלח הרב הראשי לישראל, 'הראשון לציון' הרב יצחק יוסף, נכתב כי "המתת חולים סופניים אף היא מוגדרת תחת האיסור 'לא תרצח' המוזכר בעשרת הדיברות, וחביב אדם שנברא בצלם, כל אדם. החיים הם מתנה מבורא עולם, ואל לנו לקחת חיים של אחרים חלילה". באיגרת הוסיף הרב הראשי הגר״י יוסף: ״עם זאת, יש לעשות כל מאמץ להקל את סבלם ואת כאבם של חולים הנוטים למות, הן מבחינה רפואית והן מבחינה רוחנית וגשמית, מבלי לקרב את מותם".
מקבילו האשכנזי של יוסף לתפקיד הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, התייחס במכתב מיוחד ששלח לחשיבות המעמד, ולכך שנבצר ממנו להשתתף ולחתום על נייר העמדה שמאחד את שלושת הדתות. בהמשך התייחס הרב בהרחבה לחשיבות ערך החיים ביהדות, ומדוע אין לקרב בשום דרך מוות של אדם, גם אם לא נראה כי יש סיכויים להחלמתו. בנוסף גם חיזק משפחות העומדות מול סבלו של בן משפחה קרוב וכתב כי "תפקידנו הוא להאריך חיים ולסייע ככל שניתן למניעת סבל הזולת. אולם יכולת זו מוגבלת, היא אינה עומדת מעל החיים עצמם. האמונה קובעת שחיים אינם נמדדים בזמן. חיי רגע הם גם כן חיים ולא ניתנה לאדם הזכות והיכולת לעשות בחייו כרצונו". בסיום מכתבו הבהיר את עמדת ההלכה היהודית כי "קיים איסור חמור לגרום מוות לשום בן אנוש, גם מי שנמצא במצב קשה וסופני".
לאחר קריאת עיקרי ההצהרה ומכתביהם של הרבנים הראשיים לישראל, דיברו נציגי הדתות שהשתתפו בטקס, כשראשון הדוברים היה חבר מועצת הרבנות הראשית ורב העיר קריית אונו הרב רצון ערוסי, שהתייחס בדבריו לחשיבות הרבה של הנכתב בהצהרה ובחתימת המסמך על ידי נציגי כל הדתות בעולם ואמר כי ״זהו יום היסטורי, בו חותמים נציגי כל הדתות על הצלת חיים ועל ידי הפצת הקריאה ברחבי העולם יבוא השלום ונחיה יחד, קדושת החיים היא הערך החשוב ביהדות וחביב האדם שנברא בצלם אלוקים וחייו נקבעו על ידי האלוקים, ועלינו הרבנים ונציגי הדתות האחרות להפיץ את הקריאה החשובה הזאת בעולם לחיות בצלם אלוקים, כל זה להוציא מדעות ליברליות שונות אשר ניתן לראות כי נכשלו והביאו להרס, על ידי כך נגיע לדרך של ומלאו דעה את השם״. דבריו התקבלו בהסכמה על ידי נציגי כלל הדתות.