הרב מנחם גערליצקי
טיפול שורש
נו, איך עברה עליכם השבת הסוערת?
במקום מגוריי, סמוך לשפת הים, הרוח נשבה כה בחוזקה, עד שרהיטי המרפסות הפכו לרהיטי רחוב. גדר הפח הפכה לדאון, ועץ אחד, קטן וצעיר, הפך במחי משב רוח מצומח לדומם, כשנעקר משורשיו והושלך בצד הרחוב. כשעפתי לבית הכנסת, וחלפתי על פניו של העץ האומלל, לא יכולתי שלא להיזכר בדברי המשנה בפרקי אבות: "כל שחוכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מועטין ושרשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו".
בינינו, איך אפשר בכלל להשוות בין הענפים המרהיבים הנושאים בחובם הבטחה לצל מענג, לפירות ולתשואה, לבין השורשים חסרי הנוי וההדר, שלא רק שאינם נראים, אלא אף מגבילים את העץ, כובלים אותו למקום אחד, וגוזלים את חרותו? אבל עץ חכם זוכר שהענפים מעניקים חוויה, אולי מרגשת, אך חולפת. אבל השורשים, הם מעניקים את ההישרדות ואת הקיום. נכון הם כובלים ומגבילים, אבל בהם סוד החיים.
ט"ו בשבט הגיע, וזה הזמן להיזכר ש"האדם עץ השדה". וגם אם שורשינו, שורשי הזהות היהודית - המסורת והמורשת, התורה והמצוות עלולים להיראות קצת מיושנים ומגבילים - אל לנו לזלזל בהם, ולהתפתות לחוויות שמציעים הענפים הרעננים והחדשניים. כי בחיבור לשורשים סוד החיים, ואת ההבדל נרגיש כשתבוא הרוח. ט"ו בשבט שמח!
הרב מנחם גערליצקי הינו שליח חב"ד לשכונות הצפון החדש ורב בית הכנסת "'סי אנד סאן" בתל אביב