הרב אליהו בקשי דורון, הראשון לציון והרב הראשי לשעבר הובא היום (שני) למנוחות בבית הלוויות הספרדי בגבעת שאול, כאשר לבקשת המשטרה והמשפחה, הציבור התבקש שלא להגיע למקום ולשמור על כללי משרד הבריאות. הרב בן ה-79 הלך לעולמו במהלך הלילה, לאחר שמצבו הידרדר לאחר שנדבק בנגיף הקורונה.
הראשון שנשא דברים היה חתנו, הרב משה אדרי, המכהן כראש ישיבת נווה אליהו. "זהו יום עצוב מאד, שבו הסתלק אחד מעמודי התווך של הדור, חמי היקר. אם ננסה לאפיין אותו, אין מצווה שהיה יכול לעשות ולא עשה אותה שעה אחת קודם. בעזרת השם , נלמד כולם מהחריצות שלו. הוא נתן את נשמתו לכל אחד".
בהמשך הוסיף, רגע לפני שהחלו התפילות, כי הרב היה "ארי בתפילה. מי שהיה מכיר את עומק עיונו בתורה, בשעות הלילה והיום, ולא רואה איש. כמה עמל בתורה. הוא אהב אותה בכל ליבו ונפשו, עשה הכל להגדיל תורה ולהאדירה. את כל כספו נתן לאברכים. אם חייל היה נהרג או נפצע, כמה היה בוכה ומתפלל". אחריו נשא בנו של הרב את התפילות הראשונות, ואמר כי אביו "גם בימיו האחרונים - היה לוחש בתפילה עד שלא יכל עוד. הוא היה מתפלל כל חייו, כמו כל הצדיקים".
הרב הראשי הנוכחי לישראל, הרב דוד לאו, ספד למנוח והשווה אותו, ברוח חג הפסח, לאליהו הנביא, ואמר כי: "אנחנו עומדים ליד מיטתו של מורנו ורבנו. זכינו לראות אותו כאבא, מחנך, מורה דרך. הוא ידע להפנות את כולם לאבינו בשמיים".
"הרב אליהו בקשי דורון המשיך להיות רב בבת ים, מגדל תורה ומכוון אנשים לאביהם שבשמיים. משם המשיך לחיפה, לראשות בתי דין, חינך אנשים וקירב אותם לאבינו בשמיים. הוא התעלה להיות ראשון לציון, רב ראשי לישראל, שגם כאן ממשיך הלאה, להפיץ בארץ ובתפוצות. הוא היה רבם של רבנים רבים, וגם אחרי פרישתו המשיך בתבונה להיות מדריכיו של רבנים ולגדל תלמידי חכמים שיהיו רבנים", הוסיף.
גם חכם שלום כהן, נשיא מועצת חכמי התורה, ספד לרב באמצעות שיחת טלפון, במהלכה אמר בכאב ובבכי "אוי לו לעולם שאיבד את מנהיגו. אוי לספינה שאבד קברניטה. הוא היה קרוב למלאכים בקדושתו. אין חטא בא על ידו. בכל השנים שעבד ברבנות, זיכה את הרבים, הפיץ תורה ויראת שמיים. בכל מקום שהגיע - עשה מהפכה תורנית. בכל מקום שהגיע אליו, הקים עולם של תורה. הכשיר אברכים רבים לרבנות ולדיינות".
עוד המשיך וזקף לזכותו של הרב את עיצוב הרבנות הראשית לישראל בשנים האחרונות כשאמר בהתרגשות ובדמעות "הרבנות הראשית חייבת לו את תקומתה בשנים האחרונות. הוא לימד מידות טובה וענווה מהי. הוא זכה להקים דור חכמים מבורך, כולם ראשי מוסדות, תלמידים חכמים. הוא הקים ישיבות רבות בהם תלמידי תורה מוצלחים".
אחריו עלה הרב יהודה הכהן, ראש ישיבת יקירי ירושלים, שסיפר על שהותו של הרב בארצות הברית ועל עבודתו עם יהדות התפוצות: "היום, עם ישראל הקריב קורבן עולה, קורבן ציבור, אחד מיחידי הסגולה של הדור שלמד וכיתת רגליו בארץ ובגולה. פגשתי אותו כמה וכמה פעמים, בארה"ב, בשבת, הוא כיתת רגליו מרחקים עצומים מבית כנסת לבית כנסת, כדי לקרב את הבריות תחת כנפי השכינה".
רבה של ת"א, הרב ישראל מאיר לאו, שהיה הרב הראשי לישראל בפלג האשכנזי בעת כהונתו של הרב המנוח, ספד לו בשיחת טלפון ואמר כי מדובר ב"יום קשה מאד. אתמול התבשרנו על פטירתו לקראת ערב. אני יכול לצטט משפט אחד- צר לי עליך אחי, נעמת לי מאד. אני אומר אחי כי בהקדשה לספרו, בחלק האחרון, הוא כותב לי לידידי, רעי כאח לי. אם הוא כתב לי כך, אני מרשה לעצמי לקרוא לו היום כפי שדוד אמר על יהונתן. אני אומר את האמת, נכנסו יחד להיכל הרבנות הראשית, ולא ידעתי למי ולמה אני מגיע בדיוק".
"הכרתי אותו מרחוק, מתפקידיו הקודמים בבת ים ובחיפה, שמעתי עליו פה ושם, נפגשנו בכנסים של רבנים, אבל לא יותר מזה. מעולם לא ניהלנו שיחה אישית כלשהי. כך נכנסו לעשר שנים יחד - איך נעמוד בזה? באנו מרקע שונה לחלוטין, אופי אחר לגמרי, והיינו אמורים להיות יחד בכל דבר כדי למנוע חלילה וחס חילול השם. גם בחילוקי הדעות בינינו, והיו בינינו, שמרנו מכל משמר על אחדות הדעים לפחות כלפי חוץ, עמדנו כחומה איש עם רעהו. פיו וליבו היו שווים" , סיפר על משך כהונתם המשותפת.
שר הפנים ויו"ר ש"ס, שהיה ידיד קרוב לרב, התייחס לתקופת כהונתו ברבנות בבת ים: "שמענו את הדברים של גדולי ישראל, בהתחשב במועד, הם ידעו כיצד מותר לדבר. הכאב הוא נורא. לא נוכל להגיע לכבד את מורנו ורבנו בתקופה זו, שמסר את נפשו למען עם ישראל. אני יכול להעיד, כשהייתי ילד בבת ים, הוא היה דמות של גאון. במסירות נפש היה מגיע והולך שעה ברגל בשבת, כדי להעביר דרשות. אני אומר באופן חד משמעי, כל מה שיש בבת ים היום, זה בזכות מסירות הנפש שלו. הוא יהודי שמסר את נפשו בפשטות, בהסתגפות. מעולם לא ראינו אותו בסעודות, בשום דבר - רק תורה. איש עשייה עם רעיונות אדירים".
לקראת סיום שלב הספדים, עלה בנו, הרב בן ציון בקשי דורון ואמר: "אבי היה האבא של כולם. עמל התורה של אבא התבטא בכל לא היה שעון מעורר אבל היה קם בבוקר לבד, מעולם לא פספס תפילה. הוא היה קם ויושב ולומד ועושה שיעורים. עבודת התפילה - אי אפשר לשכוח אותה. הוא ואימי היו קמים מידי יום, השעון הביולוגי שלו היה יודע שהקב"ה מחכה לו. הוא תמיד היה מהראשונים בבית הכנסת. אבא ממשיך לחיות, עולה למעלה להמשיך את חייו הרוחניים, ואנחנו בעולם הזה - צריכים להמשיך בדרכו, לדבוק בבורא עולם".
מבית החולים "שערי צדק" בירושלים נמסר כי במהלך הלילה חלה החמרה במצבו של הרב הראשי לשעבר, שסבל ממחלות רקע מורכבות ואושפז בשבוע שעבר במחלקת הקורונה של בית החולים לאחר שנדבק בנגיף. "למרות מאמצי החייאה רבים בשעה האחרונה, נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. אנו משתתפים בצער משפחתו ותלמידיו הרבים בארץ ובעולם", מסר דובר בית החולים יוסי גוטסמן.
הרב הגיע לפני חמישה ימים לטיפול שיגרתי בבית החולים, התלונן על תסמינים של קורונה ונשלח לבדיקה. כעבור מספר שעות הגיעה תוצאה חיובית ובני משפחתו נכנסו בעקבות כך לבידוד.
הרב בקשי דורון היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר בין השנים 1993–2003, ראש מוסדות "בנין אב" ברמת שלמה ו"דבי אליהו" בבית וגן בירושלים. הרב, יליד ירושלים, למד בישיבת הדרום, לאחר מכן בישיבת חברון ובכולל קול יעקב, ונישא לאסתר, בתו של הרב שלום לופס, רבה של העיר עכו. בהמשך מילא תפקידים בכירים ברבנות בת ים וחיפה.
בשנת 1970 מונה בקשי דורון לרב שכונות רמת הנשיא ורמת יוסף בבת ים. כעבור שנתיים מונה לרב הראשי הספרדי של העיר. לאחר מכן מונה לרב הראשי של חיפה, שם כיהן ברבנות במשך 18 שנים. בתקופת רבנותו בעיר הקים את מוסד "מורשה", שם מסר שיעורי תורה.
בשנת 1993 נבחר לתפקיד "הראשון לציון" - הרב הראשי הספרדי לישראל, בתמיכתו של הרב עובדיה יוסף. הוא כיהן בתפקיד עד שנת 2003, לצדו של הרב הראשי האשכנזי הרב ישראל מאיר לאו.
בדצמבר 2012 הוגש נגדו כתב אישום ב"תיק הרבנים", על עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה, הפרת אמונים ומתן תעודה כוזבת, בטענה שבעת כהונתו כרב הראשי אישר להעניק תעודות הסמכה לרבנות למאות מאנשי מערכת הביטחון, בלא שהיו ראויים לכך. התעודות זיכו את בעליהן בהטבות כספיות. בהמשך, במאי 2017 הורשע הרב על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות שונות. לאחר שלושה חודשים נגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 250 אלף שקלים.