לאחר יותר מ-15 שנה של עתירות בנושא, בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע הערב (שני) כי גם מי שלא עבר הליך גיור אורתודוכסי יוכר כיהודי לצרכי חוק השבות. הרכב של תשעה שופטים אישר את הפסיקה ברוב של שמונה נגד אחד (נועם סולברג).
בית המשפט סבר שהכנסת היא זו שצריכה להכריע אם לצרכי חוק השבות הגיור תקף, ובמשך כחמש עשרה שנים דחה את הכרעתו על מנת ששר הפנים והכנסת ימצאו פתרון לעותרים ולסוגיה העקרונית. ואולם, מאז שהוגשו העתירות וביתר שאת מאז שנת 2016 (אז נפסק שיש להכיר בגיור של מי שעברו הליכי גיור בקהילות אורתודוקסיות בישראל שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי), לא אומצו הצעות שהיה בהן כדי לפתור את הסוגיה. בנסיבות אלה, כאשר העותרים ממתינים שנים רבות לדעת מה יעלה בגורלם נדרש בית המשפט להכריע בסוגיה.
השופטים הדגישו בפסיקתם את הסחבת מצד המדינה שלא הסדירה את החקיקה. "נמנענו מהכרעה בנושא זה קרוב לחמש שנים נוספות – מתוך גישה מכבדת כלפי עמדתו של המשיב, על מנת לאפשר קידומה של חקיקה מסודרת בנושא", כתבה השופטת דפנה ברק ארז. "אולם, איננו יכולים לחכות עד בוש, כאשר זכויותיהם של אנשים עומדות על כף המאזניים, וחקיקה בנושא כלל לא נראית באופק".
השופט נועם סולברג, כאמור היחיד שהתנגד, הסכים עם המסקנה המשפטית של פסק הדין, אך סבר כי יש להשהות את מועד כניסת פסק הדין לתוקף ב-12 חודשים מיום כינונה של הממשלה ה-36. נימוקו של השופט סולברג היה במטרה לנסות להימנע מ"טלאי על גבי טלאי, ולאפשר אסדרה חקיקתית לנושא הגיור, גיור ממלכתי כפי שהיה נהוג בעבר". לגישת השופט סולברג, "אם יחוקק חוק - יעשה כדברו של המחוקק. אם לא - יעשה כדברו של בית המשפט בפסק דין זה".
לצד הדיון המשפטי, מדובר גם בסוגיה פוליטית מהותית, כשלושה שבועות לפני הבחירות לכנסת. המפלגות החרדיות ומפלגתה הציונות הדתית בראשותו של בצלאל סמוטריץ' צפויות להתנגד לפסיקה, והדבר מחזק את ההערכות בדבר כוונתם לקדם את חקיקת פסקת ההתגברות לאחר הבחירות, במטרה לפעול לשימור הסטטוס קוו.