"נושא הזרמים ביהדות כבר לא רלוונטי", אומר נשיא הישיבה יוניברסיטי, הרב ד"ר ארי ברמן. ברמן מבהיר שהמונחים שבהם אנחנו משתמשים כבר אינם רלוונטיים לחיים היהודיים המודרניים בתפוצות. "העולם משתנה, ויש דרך אחרת לחשוב על היהדות האמריקאית".
מהו אותו שינוי?
"אלו לא אותם זרמים באותן הגדרות חברתיות צרות. הדתיות־לאומיות שהייתה קיימת במאה ה־19 היא לא אותו דבר כפי שהיא כיום. הדמוגרפיה משתנה, ולמחנה המרכז יש הרבה יותר מקום לצמוח".
במובן מסוים זה נשמע כמו המאמר "הם ואנחנו", שכתב חברי ליאל ליבוביץ' במגזין "טאבלט". ישנה הקבוצה ביהדות אמריקה שהיא פרו־ישראל, פרו-מסורת, וישנו המחנה הפרוגרסיבי.
"ליאל ליבוביץ' הוא דוגמה טובה: הוא היה חילוני בישראל ועכשיו הוא דתי באמריקה. כל הקטגוריות הללו לא באמת מתארות את העתיד. וצריך להתכונן לדרך אחרת להגדיר את היהדות.
"ברור שכרגע האורתודוקסיה נמצאת במגמת צמיחה ובעוד 40 שנה היא תהיה הקבוצה הגדולה ביותר באמריקה. זה אומר שאנחנו צריכים לחשוב על ההשלכות של השינוי הזה על המדיניות שלנו, על הדור הבא של הילדים שלא מזדהים דווקא עם האורתודוקסיה. אני חושב עליהם במונחים של 'מחנה המרכז' ותוהה איך נשקיע במי שנמצא במרכז, על מנת שיהפכו למנהיגים ויחברו בין החלקים השונים של העם היהודי".
מי זו הקבוצה המרכזית הזו?
"אני חושב שאלו אנשים שחולקים את ערכי הליבה שלנו, כמו להאמין באמת, להוציא את האמת החוצה וליישם אותה בחיים. הקבוצה המרכזית מעריכה את הקדושה של כל אדם באופן אינדיבידואלי, ובו בזמן היא חלק מקהילה גדולה יותר, והיא רואה בישראל את הגאולה שהיא".
מה שברמן לא אומר זה שכבר ישנן קבוצות שמתחילות להשתלב באורתודוקסיה, כמו למשל התנועה השמרנית שהולכת וקטנה, קבוצת הישראלים־האמריקאים ואחרים.
"אתה יודע במה אנחנו צריכים להתמקד קצת יותר?", ברמן שואל ועונה: "בבוני הגשרים". כדי להבהיר את הרעיון, הוא משווה אותו למקצוע העיתונאות: "זה האופן שבו אתה משתמש בפלטפורמה שלך. בכתבות שלך אתה יכול להתמקד בנושאים החשובים, או שאתה יכול להתמקד במה שמפריד בינינו".
• • •
לדברי ברמן, הקורונה סייעה לישיבה יוניברסיטי להפוך לגדולה יותר ממה שהייתה לפני המגיפה. "הרחבנו את השוק שלנו ואנחנו ממשיכים להתרחב. יש לנו כעת אפשרות ללימודי תואר שני אונליין, ויש שבעה תארים א־סינכרוניים: MBA, אבטחת סייבר, חינוך, עבודה סוציאלית ועוד. בית הספר לעבודה סוציאלית גדל מכ־250 תלמידים לפני הקורונה לכמעט 1,000 תלמידים כיום. רבים מהסטודנטים שלנו לעבודה סוציאלית מתגוררים בישראל, אבל יש גם תלמידים מארצות הברית וממקומות אחרים בעולם".
אבל לא רק שהישיבה יוניברסיטי התרחבה למקצועות רבים, היא גם נפתחה לקהלים חדשים: "ראינו שיש התעניינות גדולה מצד אחינו החרדים לתארים האוניברסיטאיים שלנו, ואנחנו מציעים להם את מסלולי הלימוד שלנו. זה בדיוק השינוי שעליו דיברתי: אנשים בעולם היהודי מתאחדים, במקרה הזה דרך לימודים".
החל משנת הלימודים הבאה יוכלו סטודנטים מישראל ומהעולם להגיע ללימודים פרונטליים גם בקמפוס בירושלים של ישיבה יוניברסיטי. לדבריו, המועצה להשכלה גבוהה בדקה את הסוגיה ואישרה אותה.
"זה מהפכני", הוא אומר. "עכשיו אתה יכול ללמוד תורה בישראל ולקבל תואר MBA אמריקאי דרך לימודים מקוונים, ובזכות התורמים שלנו שכר הלימוד יהיה רק 50%. הייתי רוצה שאמריקאים יבואו לעשות תוכניות כאלה וייחשפו למה שקורה בישראל, ושהישראלים ייחשפו למה שקורה בתפוצות".
הרב ד"ר ארי ברמן (51) הוא הנשיא החמישי של הישיבה יוניברסיטי. הוא גדל בקווינס בניו יורק וסיים את האקדמיה לתלמוד של מרשה שטרן. בהמשך הוא למד בישיבת הר עציון באלון שבות, סיים תואר ראשון באומנויות, עבר הסמכה לרבנות ותואר .M.A בפילוסופיה יהודית של ימי הביניים. הוא כיהן כרב הראשי במרכז היהודי של מנהטן ולאחר מכן השלים דוקטורט במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.
לפני שחזר לארצות הברית, שימש כראש המרכז למורשת יהדות היכל שלמה בירושלים. לברמן ולאשתו חמישה ילדים, שלושה מהם גרים בישראל והשניים הצעירים גרים בניו יורק. "בכל פעם שאנחנו מגיעים לביקור בארץ, אנחנו חוזרים לבית שלנו בנווה דניאל", הוא אומר.
ברמן הוא הנשיא הראשון של הישיבה יוניברסיטי שחי בישראל לפני שהחל את כהונתו. והעובדה שהנהגת מוסד אקדמי יהודי אורתודוקסי ותיק זה החליטה לבחור באמריקאי־ישראלי שיוביל אותו, עשויה להצביע על שינוי נוסף במתרחש בקהילה האורתודוקסית.
לדברי ברמן, חלק מהאג'נדה שלו הוא חיזוק הקשר של הסטודנטים עם ישראל בדרכים שונות: "בשנה שעברה התחלנו להביא מתמחים לתקופת הקיץ בישראל. התחלנו עם עשרה סטודנטים, והשנה 30 סטודנטים התמחו בישראל בקיץ. תוכנית נוספת שלנו היא הבאת סטודנטים מבית הספר לעסקים לסמסטר בישראל. כרגע התוכנית נמצאת בשלבי פיילוט".
כל התוכניות הללו הן חלק ממה שהוא מכנה: "הכביש המהיר של ישיבה יוניברסיטי ישראל": "בדצמבר הכרזנו על קמפיין לגיוס 613 מיליון דולר (תרי"ג מצוות - צ"ק) וכבר גייסנו יותר מ־250 מיליון. זה אומר לי שאנשים מאמינים בישיבה יוניברסיטי".
מה התלמידים שלך צריכים או יכולים ללמוד מהישראלים, ומה הישראלים יכולים או צריכים ללמוד מהתלמידים שלך?
"אני למעשה חושב רחב יותר: הייתי רוצה להביא את התלמידים שלנו לשיחה עם תלמידים בישראל ולדון בנושאים כמו למשל מהם האתגרים וההזדמנויות שיש לאנשים שגדלים במדינת היהודים מול אנשים שגדלים בתפוצות. אני חושב שהם ימצאו שהדברים המשותפים להם מרתקים.
“השמירה על המסורת והיכולת להביא אותה לעולם מעניינת אנשים. זה קול שהם רוצים לשמוע. מה שמצאנו הוא שלעם היהודי יש הזדמנויות שלא בהכרח היו לו קודם לכן, אלה כוללות בין היתר את היותו 'הקול הגלובלי' - הקול היהודי הגלובלי בשיחת המוסר העולמית".
מה ההבדל בין נער ישראלי לנער יהודי אמריקאי שלומדים בישיבה תיכונית?
"בארצות הברית מופעל הרבה יותר לחץ על ילדים להיות מוצלחים ואקדמאים. לימודים בישיבה ציונית דתית בישראל הופכים אותך לבקיא הרבה יותר בטקסטים יהודיים. אתה דובר את השפה, אז הרבה יותר קל לך. אי אפשר להסביר איך החיים כילד במדינה יהודית משפיעים על תחושת הזהות ועל הביטחון העצמי שלך.
"בצד האמריקאי, יש לך מגוון גדול יותר של חוויות שמרחיבות את הדעת ויש גם אתגרים, כמו למשל להתמודד עם החומרנות. מצד אחד יש דרייב, שלדעתי הוא דחף נפלא למצוינות ולהישגיות. מצד שני, קהילות אמריקאיות מתעלות את הדחף הזה לעתים קרובות להיותן חלק מהמעמד הבינוני־גבוה, וזה לפעמים הופך למטרה בפני עצמה".
שינוי נוסף שאפשר לראות הוא שיהודים אורתודוקסים רבים חובשים את הכיפה שלהם לעבודה - דבר שלא היה פופולרי בעבר.
"בהחלט. זה שינוי בתחושת הביטחון של יהודים אורתודוקסים. המטרה שלנו כיום היא לא רק לצאת להתפרנס ולחזור לקהילה היהודית שלנו. המטרה שלנו היא לייצג: כשאנחנו עובדים, אנחנו לא מסתירים את מי שאנחנו. כפי שאמרתי בוועידת ג'רוזלם פוסט בלונדון, אנחנו צריכים יהודים שעומדים בחזית ונלחמים באנטישמיות, שמגינים עלינו, שמבטיחים את הישרדותנו. אנו זקוקים גם ליהודים שיהוו השראה וייצגו אותנו בגאווה בעולם".
ברמן מזכיר בהקשר הזה את רצף הניצחונות של קבוצת הכדורסל של הישיבה יוניברסיטי בליגת המכללות: "הם חובשים כיפות ושרים את התקווה בכל משחק בנוסף להמנון ארצות הברית. עשרות אלפי אנשים צפו בהם בכל הארץ, זה היה לא ייאמן.
"שחקני NBA שואלים אותי על הכוכב שלנו ראיין טורל. כל המדינה דיברה על היהודים שמשחקים כדורסל, איך הם מנצחים ועל האופי שלהם בזמן המשחק. הם לא משחקים רק עבור עצמם או רק עבור בית הספר - הם משחקים עבור אנשים".
כיום ישיבה יוניברסיטי היא אחת מ־70 האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, לאחר שעלו ב־29 מקומות בדירוג של US News and World Report, שכולל יותר מ־1,000 מוסדות אקדמיים: "לא ייאמן שהאוניברסיטה היהודית היא מוסד עילית אקדמי. שיפרנו את מסלולי הלימוד ושינינו את המודל החינוכי ועכשיו אני רוצה לעבוד עם התלמידים שלנו על ערכי התורה שאנו מייצגים כקהילה".
מה היית רוצה להשיג בשנים הקרובות בתפקידך כנשיא?
“המטרה שלנו היא להיות ספינת הדגל של האוניברסיטה היהודית. אז ספינת הדגל צריכה להיות מושרשת בערכי התורה ולא רק להיות מצוינת. אנחנו רוצים להיות בין 50 האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, להמשיך את תפיסת המצוינות שלנו, לחנך את מנהיגי המחר ולחשוב גלובלית. מצוינות בחינוך היא המפתח, היא תעצב אותם כמנהיגים עם חזון אמיתי לגבי מה שהם יכולים להשפיע, להשיג ולהגשים".