מרכז יד ושם בירושלים נקלע למשבר כספי וצפוי להגיע לגירעון של 42.7 מיליון שקל עד סוף 2023. בתוך כך, בחודשים האחרונים הנהלת המרכז נאלצה לפטר ולהוציא לגמלאות עובדים רבים.
"אשקיע יותר זמן בבחינת חיי יהודים בגטאות, תוך התמקדות בהתנגדות"
נמצאים במלכוד: מה עושים כשיש שני ימי זיכרון? כך נעניק להם משמעות שונה
יד ושם, הרשות להנצחת השואה והגבורה, הוקמה בשנת 1953 על ידי הכנסת כרשות הממלכתית המופקדת על הנצחת השואה וקורבנותיה. כיום היא מעסיקה צוות של 522 ועוד כ-200 מדריכי טיולים, לצד מאבטחים וצוות משמורת המועסקים בעקיפין.
יו"ר יד ושם, דני דיין, סיפר כי חלק מהגורמים למשבר הנוכחי הם משבר הקורונה, אשר פגע מאוד בתרומות שהגיעו למוסד אשר 60% מתקציבו מורכב מתרומות. זאת בנוסף למלחמת רוסיה- אוקראינה, שהובילה להטלת סנקציות משמעותיות על חלק מהתורמים, כולל סגירת קרנות וביטול תרומות על ידי תורמים כתוצאה מחוסר יציבות עולמית. תורמים כמו משה קנטור, רומן אברמוביץ' ואחרים שתרמו והתכוונו להמשיך לתרום לפרויקטים ספציפיים ביד ושם אינם יכולים לעשות זאת יותר.
הנהלת המוסד הוותיק החלה בתהליך ייעול וארגון מחדש בעקבות המשבר אליו נקלעו. לדברי גורמים במרכז, התהליך יכלול איחוד מחלקות, תמריצים לפרישה מוקדמת, שיפור תהליכי עבודה וצמצום כוח אדם.