פרויקט ''שיחות בהר הבית'' מיועד להנגיש לכלל עם ישראל ולעולם כולו את מרכזיות המקום מאז ומקדם, בהיסטוריה, בארכיאולוגיה, בתרבות ובדת. בסדרת שיחות זו, יועלו שיחות שונות עם מִגוָן דמויות בחברה הישראלית, בנושא הר הבית על חלקיו הרבים.
פרק 121: הפרת הדמוקרטיה היהודית בהר הבית
לאחרונה נזעקת זעקת שבר הדה-מו–קר-טיה. איני נמנית עם זועקי השבר אך כשאני חושבת על זה עמוקות אני אכן נמנית עימם.
מאז שהתוודעתי להר הבית ועד היום אני מזועזעת פעם אחר פעם כשאני עולה להר, מן היחס העוין של המשטרה כלפי יהודים המבקשים לקבל את החופש, במדינה דמוקרטית, להלך חופשי בהר קודשנו, את חופש הפולחן, התפילה והשהות כל שעות היום בהר מבלי להימצא תחת מעקב משטרתי גלוי וסמוי, כאילו ומדובר בפושעים – אנשי העולם התחתון.
ואם בפולחן עסקינן, השבוע השתתפתי בטקס תירגול הקרבת קורבן פסח. שחוקרים לעומק את המעשה, לא מדובר בפולחן, אלא בברית שנכרתה בין אלוהי ישראל לעמו, כשהוציאם ממצרים, מעולם חשוך של עבדות לעולם של אור וחירות. לא סתם אלוהי ישראל פונה לעמו, ''אני אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, מעבדות לחירות'', ומה שמסמל זאת זהו הקרבת קורבן הפסח שאירע בעת יציאתינו ממצרים אותו אנו חוגגים כל שנה מחדש.
זוהי ברית של חיבור החומר לרוח, שהרי זה אקטואלי מתמיד! רצה בנו אלוהים בברית לחירות הגבוהה, לחירות התודעתית של מעלה עד לא הגענו וזה שורש הרע ביחס למה שמתחולל בהווה בארץ הקודש.
הטקס, כמו טקסים אחרים, היה רווי בזיכרון, געגוע למשהו שחסר לנו בתור עם, כבר הרבה זמן, והיום בוערת בקרבינו השאיפה אליו, בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לא! געגוע, חיבור למשהו גדול מאיתנו שמזין ומאזן, ממלא ושופע, ארשה לעצמי לומר בגסות לקרבת אלוהים בתוכנו ומחוצה לנו. לתקשורת עם תודעה גבוהה רחבה שמכילה ומוכלת בכול.
שנזכה בחג פסח זה להיגאל בשנית. חג אביב שמח!