משני צדי המתרס, ולא משנה באיזה צד של המחיצה אתם ממוקמים, מראות יום הכיפורים החולף לא ממש עשו טוב לאף אחד.
כשראיתי את התמונות והסרטונים מהכיכר וממקומות תפילה נוספים, לא יכולתי שלא לחשוב, כפרפרזה למשפטו הנודע של ווינסטון צ'רצ'יל, ש"גם אם תתקיים אומתנו עוד אלף שנים, והיא תתקיים, עדיין יאמרו האנשים – הייתה זו שעתם המכוערת ביותר". אכן "מעולם לא נחצצו רבים כל כך, באופן חוצץ כל כך, על ידי מחיצה קטנה כל כך" – וזו כמובן פרפרזה על משפט אחר שלו.
תקוותי היא שעם בוא עונת המעבר של חג הסוכות, השפיות תחזור לאופנה | הרב מנחם גערליצקי
כל מחיצה באשר היא תפקידה המקורי הוא לחצוץ, אבל המחיצה בה"א הידיעה, זו שכיכבה פה ביום הכיפורים החולף, הצליחה בתפקידה לצערנו הרבה יותר מדי, וכמעט שבנתה חומה של ממש בין חלקי העם.
מזל שאחרי יום הכיפורים בא חג הסוכות, ואיתו מנהג ההקפות, שכל כולו נועד להפיל חומות ומחיצות.
כולם מכירים את הקפות שמחת תורה, אבל בעצם בכל יום מימי חג הסוכות אנו עורכים הקפות. במהלך תפילת הבוקר אנו סובבים סביב בימת בית הכנסת, אוחזים בארבעת המינים, עורכים הקפה וקוראים את תפילת ה"הושענא". ביום האחרון של חול המועד סוכות, יום "הושענא רבה", אנחנו לא מסתפקים בהקפה אחת סביב, אלא סובבים סביב בימת בית הכנסת ועורכים שבע הקפות. וכמובן ביום שמחת תורה, אנו רוקדים וסובבים עם ספרי התורה בידינו, ועורכים שוב שבע הקפות.
בשביל מה כל ההקפות האלו? טוב ששאלתם. הקפות אלו הן זכר למנהג ההקפות הקדום שהיה מתקיים בבית המקדש בחג הסוכות, שבו היו המתפללים עולי הרגל מקיפים בכל יום את המזבח כשהם אוחזים בארבעת המינים וקוראים "אנא ה' הושיעה נא, אני והו הושיעה נא", וביום האחרון של החג היו מקיפים כך שבע פעמים.
ולמה במקדש היו עושים זאת? אז מסתבר שגם ההקפות במקדש הן זכר להקפות קדומות יותר, זכר לשבע ההקפות שהקיפו עם ישראל ויהושע בן נון את חומות יריחו בעת הכניסה לארץ. בששת הימים הראשונים סבבו סביב חומות העיר עם ארון ברית ה' פעם אחת, וביום השביעי סבבו שבע פעמים. ואז, בתום כל ההקפות, נפלה החומה, נכבשה העיר, והתאפשרה הכניסה לארץ.
אם ההקפות המקוריות ביריחו נועדו להפיל את חומות העיר, שהיו חומות פיזיות גשמיות, הרי שההקפות בבית המקדש, והקפות חג הסוכות ושמחת התורה בימינו, בבית הכנסת, נועדו להפיל חומות ומחיצות רוחניות, שעלולות להיות עמידות וקשות להפלה הרבה יותר מאלו הגשמיות.
שהרי בכל הנוגע ליחסים בין אדם למקום "אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמיים". מחיצות המחלוקת שהולכות ונבנות כאן בין אדם לחברו מטילות עלינו מצור נורא, והן עומדות עלינו לכלותנו.
השנה, יותר מתמיד, אנחנו חייבים להגיע כולנו בשמחת תורה לבית הכנסת, לרקוד עם ספרי התורה ולערוך את שבע ההקפות, וכך להפיל אחת ולתמיד את כל המחיצות בינינו – "ככה כן מפילים חומה".
חג שמח!
הכותב הוא שליח חב"ד לשכונות הצפון החדש ורב בית הכנסת "סי אנד סאן" תל אביב