נראה כי ט”ו בשבט הוא החג עם הכי פחות יחסי ציבור מבין כל חגי ישראל. לרוב קיבל החג מקום משני יחסית בהוויה הישראלית ונחגג בעיקר בבתי הספר ובגני הילדים. בשנים האחרונות פרחו טקסים המוניים, פרטיים וציבוריים של סדר ט”ו בשבט, של קהילות מכל גוני הקשת.
“את הסדר מעביר רב הקהילה שמדבר על מנהגי החג ומקורותיו. תמיד מתקיים קישור אקטואלי גם לימינו”, מספר שרון אורנשטיין (45) מרמת גן, המשתתף בכל שנה בסדר המקיים מרכז "ראש יהודי" למודעות עצמית בתל אביב. “כל המשתתפים מוזמנים לחלוק את תחושותיהם ואת מה שמציפה להם החוויה, ואת הסדר תמיד מסיימים בשירים וריקודים משותפים, בהמון שמחה ותחושת אחדות שנדירה מאוד, במיוחד בתקופה הזו”.
במרכז "ראש יהודי" הפועל כבר 18 שנה מתקבצים יחד חילונים, דתיים, מסורתיים, שמאלנים וימנים – רובם צעירים תל־אביבים בגילי 35־20 המחפשים קהילה חילונית עם זיקה ליהדות. אורנשטיין, למשל, גדל בבית חילוני ומגדיר עצמו חילוני־שמאלני. “יש שם אנשים שביניהם פעורה תהום פוליטית עצומה”, מספר אורנשטיין, “אבל דווקא מתוך זה גיליתי את עוצמות האהבה לאחר ולשונה ממך, ובעיקר בתל אביב שמכילה מגוון עצום של ישראלים על הרצף הפוליטי והדתי־מסורתי.
"החג הזה, עם הסדר שחוגגים יחד למרות חילוקי הדעות אבל עם המון כבוד לאחר, אני מוצא עצמי בסדר ט”ו בשבט מתחבר מאוד דווקא לארץ, לעצים, לפירות, לתוצרת הישראלית, לתבואה, ובעיניי זה אחד החגים הכי ישראליים שיש. עם כל הקונפליקטים, כולנו יושבים בחברותא. זה שאני חילוני לא אומר שאני צריך להתנתק מהיהדות שלי. העובדה שאני לא אסכים עם דעותיהם של כל חובשי הכיפות לא צריכה להפריד אותי מההוויה היהודית שלי”.
“אנחנו מקיימים את הסדר כבר כמה שנים, וניפגש שוב במוצאי השבת הקרובה”, מוסיפה רחלי שטרן, רכזת המרכז. “צפויים להיות בו דיבורים מהלב של הצעירים, רב שיוביל את הסדר ובנוסף מגיע רב מקובל. בסדר יהיו בעיקר דיבור על פירות ושירי ארץ ישראל הישנה והחדשה ואפילו ניגונים וג’אם חופשי. צעירים חילונים מוצאים פה קהילה וחיבור למסורת וליהדות, וזה מה שיפה בתל אביב – לא משנה מי אתה, אנשים שונים אחד מהשני מבחינה פוליטית, רוחנית או דתית, יש פה עם אחד וסדר ט”ו בשבט אחד ומאחד שפתוח לכולם”.
חידוש המנהג
מקור המנהג של חגיגת סדר ט”ו בשבט הוא במאה ה־17, בעיקר בקרב קהילות יהודיות בארצות האסלאם והבלקן, ובהמשך החלו גם תלמידים של חכמי צפת לשבת בחברותא ולומר דברי תורה לצד שבח על ארץ ישראל ופירותיה. כל קהילה הוסיפה מנהגים משלה עם השנים, וכיום ניתן למצוא נוסחים שונים לטקס, המהווים מעין הגדת ט”ו בשבט. בניגוד לזו של חג הפסח, אין בהגדה נוסח קבוע, אלא היא משתנה כאמור מקהילה לקהילה.
תושבים בקריית טבעון החליטו לחגוג סדר ט”ו בשבט אקולוגי, בסימן מאבק חשוב שמנהלים תושבי האזור על סביבת הבית שלהם נגד הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל. בניצוחה של קהילת “ניגון הלב” באזור העמק מתקיים גם השנה סדר ט”ו בשבט עם סממנים יהודיים והתיישבותיים־אקולוגיים. “אנחנו מחדשים את המנהג של סדר ט”ו בשבט, שנהגו אותו בצפת, והשנה הרגשנו שאנחנו חייבים להתייחס בסדר למצב האקולוגי ולמצוקה הסביבתית ברחבי העולם ולשאול מה בוער במרחב שלנו מבחינה אקולוגית”, מסבירה הילה טוכמכר־משעלי, מנהלת הקהילה.
כבר שנים רבות נחגג סדר ט”ו בשבט לא רק בקרב קהילות מסורתיות ורפורמיות, אלא גם בקרב חילונים גמורים. אבל במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים לקחו את זה צעד אחד קדימה, יוצא דופן ומפתיע. השנה הוחלט לחגוג לראשונה סדר ט”ו בשבט במוזיאון לאמנות האסלאם, בשיתוף עם מוזיאון הטבע ועם הגינה הקהילתית בירושלים. הסדר הייחודי יתקיים הערב (חמישי) בבית קפה גינתי בעיר, ולפי המארגנים, מדובר בחוויה שמתחברת לכל התרבויות.
“הטבע ואלמנטים רבים מתוכו, כמו פירות וצמחים, הם יסוד מהותי בתרבות האסלאם ובאמנותו”, מסביר נדים שיבאן, מנהל המוזיאון. “המוסלמים נגעו רבות בחיבור של האדם לטבע, והרעיון לקיים סדר ט”ו בשבט משותף בא כדי להרחיב את שיתוף הפעולה והפעילות הקהילתית. את הסדר יעביר ישראל גלון, אגרונום שהיה שנים רבות פקיד היערות במשרד החקלאות ונחשב למומחה בתחום הצמחייה בארץ. במהלך הסדר, שמיועד למשפחות בדגש על ילדים, מקריאים דברים מהמדרש, שרים שירים הקשורים לטבע, ישראל מספר סיפורים על עצים, וכן יש חידונים הקשורים לחג עם פרסים לזוכים”.
“התושבים שמגיעים לחגוג סדר ט”ו בשבט הם חילונים עד אורתודוקסים וזה מדבר אל כולם. זה משהו שמזמין אנשים שרוצים להכיר מסורת אבל לא בתפילה נטו, וסדר כזה מזמין ומחבק. זו הזדמנות להכיר יהדות אחרת”, אומרת איימי לוין, רבה מסורתית מרמת ישי, מנהלת את הסדר בקהילת סוכת שלום במועצה המקומית בצפון הארץ, ושמה דגש על האחריות של האדם כלפי הטבע. “החג חוגג את ארץ ישראל, בניגוד לחגים אחרים שחוגגים את ההיסטוריה של העם היהודי. פה מציינים את כל היופי בסביבה ובטבע, ומזכירים לנו את האחריות שלנו כלפי הארץ.
"האירוע פתוח לכולם, שומרי מצוות או לא. בסדר יש כמה דגשים שמחברים בין הארץ, האדם והאדמה, ותכונות שונות של יצירה, עשייה ובריאה. אנחנו אוכלים משבעת מיני הארץ ושרים שירי ארץ ישראל, כמו נעמי שמר ואחרים, אוכלים ומברכים, קוראים קצת ממדרשי המקורות שמשבחים את הפירות ומעוררים את התודעה שהסביבה יקרה לנו ועלינו לשמור עליה. יש חיבור להגנת הסביבה ולתוצרת הארץ”.
אירוע מאחד
סדר ט”ו בשבט מרגש במיוחד נערך השבוע (שני) בעמותת “משפחה אחת” שהוקמה לאחר הפיגוע במסעדת סבארו בירושלים ב־2001. העמותה, שהוקמה על ידי שנטל בלזברג, מלווה את משפחות הנפגעים בפעולות טרור ברחבי הארץ ומקבצת בסדר הורים שכולים, אלמנות ויתומים ונפגעי פעולות איבה. בסדר, שאותו ערכה מנהלת ״הבית החם״, נאוה פורמנסקי, העביר רב דברי אקטואליה ואנשים שיתפו כיצד חוגגים בביתם את ט”ו בשבט.
בתיה גרופי, שנפצעה בפיגוע טרור, מספרת כמה משמעותי הסדר עבורה ועבור משפחתה: "זה לא מובן מאליו הביחד, האכפתיות ותשומת הלב, הדאגה לכל אחד. אני לא חוגגת עם המשפחה שלי כמו שאני חוגגת עם 'משפחת אחת'. בזכותם חזרתי לחיים. זה הכל בשבילי, הם נתנו לי חיים. וסדר ט"ו בשבט הוא נדבך נוסף של איחוד ופעילות מגבשת ומושקעת מאוד עם תכנים מרגשים ונוגעים ללב כולנו. ישבנו כולנו ביחד, הייתה אווירה משפחתית טובה עם הרצאה של הרב, פירות ופעילויות וכשחולקים גורל אחד עם כל כך הרבה נפגעים, זה מחזק".
גם בקרן קיימת לישראל מקיימים סדר ט”ו בשבט עוד מימי ראשית הקרן במתכונות שונות. הסדר מתקיים לצד אירועי נטיעות וחנוכות שבילים. הסדר עצמו נחגג בכל שנה במתכונת קהילתית ברשויות השונות. “זו חגיגה לאוכלוסיות שלרוב מתקשות להגיע לנטיעות כמו קשישים, בעלי צרכים מיוחדים ואחרים”, מסביר פרי טוכמן מקשרי ציבור קק”ל. “סדרי ט”ו בשבט מתקיימים במתנ”סים ברחבי הארץ, וכוללים קטעי קריאה מהמקורות ושירי ארץ ישראל, כולל אפילו ‘שירת העשבים’ של הרב מברסלב”.
