יום הכיפורים יחל השנה ביום שישי, ט' בתשרי, 11 באוקטובר 2024, ויסתיים ביום שבת, י' בתשרי, 12 באוקטובר 2024. רבים מהיהודים צמים ביום הקדוש על מנת לכפר על חטאיהם ולהיכתב ולהיחתם בספר החיים. אז מתי יתחיל הצום, מה יהיה מזג האוויר במהלכו, ועל מי לא חלה החובה לצום?
אלה הם זמני תחילת וסיום הצום בערים הגדולות:
ירושלים
כניסת הצום: 17:31
יציאת הצום: 18:46
תל אביב
כניסת הצום: 17:51
יציאת הצום: 18:48
חיפה
כניסת הצום: 17:41
יציאת הצום: 18:47
באר שבע
כניסת הצום: 17:53
יציאת הצום: 18:48
ראשון לציון
כניסת הצום: 17:43
יציאת הצום: 18:48
בני ברק
כניסת הצום: 17:51
יציאת הצום: 18:48
צפת
כניסת הצום: 17:39
יציאת הצום: 18:45
נהריה
כניסת הצום: 17:51
יציאת הצום: 18:46
אילת
כניסת הצום: 17:44
יציאת הצום: 18:48
אלה הם זמני תחילת וסיום הצום בערים הגדולות בעולם:
לונדון
כניסת הצום: 17:58
יציאת הצום: 19:03
ניו יורק (מנהטן)
כניסת הצום: 18:03
יציאת הצום: 19:01
פריז
כניסת הצום: 18:51
יציאת הצום: 19:54
רומא
כניסת הצום: 18:17
יציאת הצום: 19:15
אמסטרדם
כניסת הצום: 18:37
יציאת הצום: 19:43
ברצלונה
כניסת הצום: 18:59
יציאת הצום: 19:54
ברלין
כניסת הצום: 18:02
יציאת הצום: 19:09
לוס אנג'לס
כניסת הצום: 18:06
יציאת הצום: 19:00
מזג האוויר במהלך צום יום כיפור
ביום שישי, ערב יום הכיפורים, מעונן חלקית עד בהיר, ללא שינוי ניכר בטמפרטורות. בשבת, יום כיפור, מזג האוויר יהיה בהיר בדרך כלל, תחול עליה קלה בטמפרטורות בעיקר בהרים ובפנים הארץ והן תהינה רגילות לעונה.
מה לעשות במקרה חירום?
כמדי שנה, אלפי בני אדם נזקקים לשירותי מגן דוד אדום במהלך יום כיפור, בין היתר בשל החום, הצום, סכנת התייבשות, חבלות במהלך נסיעה על אופניים ועוד. גם השנה יתוגברו תחנות מד"א ברחבי הארץ בחובשים, פרמדיקים, אמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ ואופנועי החירום של מד"א, זאת על מנת להיערך להענקת טיפול רפואי דחוף לחולים ונפגעים שיזדקקו לסיוע. בנוסף, גם כונני מד"א המתפללים בבתי הכנסת ומצוידים בציוד רפואי מתקדם הכולל מכשיר מפעם (דפיברילטור) יוכלו להעניק טיפול רפואי מיידי למתפללים שיחושו ברע.
כמדי שנה, מגיעות למוקד החירום 101 של מד"א אלפי קריאות הדורשות טיפול רפואי במהלך יום כיפור. רבים מהמטופלים הנזקקים לשירות רפואי הנם מתפללים שחשים ברע עקב הצום, רוכבי אופנים, קורקינטים וגלגיליות שנפצעים במהלך הרכיבה, ילדים ופעוטות שמשחקים ללא השגחת מבוגר ונשים בהריון מתקדם עם צירי לידה.
במד"א פונים לגבאי בתי הכנסת להכין מראש ובטרם כניסת החג מכשיר טלפון סלולרי חכם לחירום שימצא בבית הכנסת ויאפשר להזעיק את כוחות מד"א באמצעות קו החירום 101 או באמצעות אפליקציית 'מד"א שלי' המאפשרת בלחיצת כפתור חיוג אוטומטי למוקד החירום 101 של מד"א. במד"א מבקשים מהציבור לפנות את הדרך ולאפשר לאמבולנסים תנועה חופשית ובטוחה.
הלכות יום הכיפורים | הרב שמואל שפירא - חבר מועצת רבני צהר ורב היישוב כוכב יאיר
יום הכיפורים הוא יום מיוחד בעם ישראל. מצד אחד הוא יום שמח, כדברי המשנה בסוף מסכת תענית: "אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים" (תענית ד', ח'), אבל מצד שני התורה מצווה ביום זה להתענות: "אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם". (ויקרא כ"ג, כ"ז)
את העינוי הגדירו חכמים על ידי לימוד ממקומות אחרים, כי הוא כולל חמישה עינויים ואיסורים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור, יחסי אישות. העינוי החמור ביותר מבין החמישה הוא איסור אכילה ושתייה. מכיוון שכך, יש חובה על כל אחד ואחת להתענות ולצום, וזו נקודת המוצא לדיון.
אמנם, ההלכה קובעת כעיקרון הנכון למצוות רבות, כי קיום מצווה העלול לסכן את האדם – נדחה מפני החשש של סכנת החיים, וידוע כי "פיקוח נפש דוחה כמעט את כל מצוות התורה".
אכן, במסכת יומא העוסקת בדיני יום הכיפורים, מתייחד מקום רב לדיון בענייני אדם חולה: "עֻבְּרָה שֶׁהֵרִיחָה, מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּשִׁיב נַפְשָׁהּ. חוֹלֶה מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְּקִיאִין. וְאִם אֵין שָׁם בְּקִיאִין, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֹּאמַר דַּי". (משנה יומא פרק ח', ד').
צום מעוברות וחולים ביום כיפור
המשנה עוסקת בשני מקרים:
א. אישה מעוברת שמתאווה לאכילה (הריחה), ואם לא יאכילו אותה הדבר יסכן אותה ו/או את העובר – מותרת לאכול. (גם דברים אסורים)
ב. חולה, מותר לאכול, אם הרופאים (בקיאין) אומרים שצום יסכן אותו.
מקרים אלו נפסקו להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך: "עוברה שהריחה ... לוחשין לה באזנה שיום הכיפורים הוא; אם נתקררה דעתה בזכרון זה, מוטב; ואם לאו, מאכילין אותה עד שתתיישב דעתה". (שולחן ערוך אורח חיים סימן תריז סעיף ב'). עם זאת, השולחן ערוך מתחיל בחיובן של הנשים המעוברות לצום: "עוברות ומיניקות מתענות ומשלימות ביום הכיפורים". (שם סעיף א')
כך גם לגבי חולים פוסק השולחן ערוך שכאשר יש סכנה או אפילו חשש סכנה – אין לחולה לצום. (שם סימן תריח) ויש הרבה פרטים בנושא זה, כיצד קובעים אם החולה באמת מסוכן.
נמצא, שבאופן עקרוני על אישה בהריון לצום, אלא אם כן יש חשש לבריאותה או לבריאות הוולד. כיצד קובעים את החשש? צריך חוות דעת של רופאים המכבדים את הצום, ורב מוסמך לפסוק מתחשב בדעה זו, ופוסק להלכה. בשנים האחרונות התעוררה מחלוקת בין רופאים ובין רבנים, האם במציאות של היום – צום עלול לזרז תהליכים של לידה מוקדמת ו/או לסכן את ההריון. ישנם רופאים רבים השוללים חשש זה מצד אחד, ומצד שני ישנם רבנים הטוענים שכיום כל הנשים המעוברות נמצאות בסכנה זו ואסור להן לצום.
בנוסף, ישנם פוסקים המורים לנשים אלו לאכול ולשתות ב"שיעורין" כדי לצאת מספק סכנה. מה הכוונה ב"שיעורין"?הציווי של העינוי ביום כיפור הוא לא לאכול ולא לשתות כלל, אולם כמו הרבה דברים בתורה, ישנו שיעור המחייב את העוברים על האיסור. חכמים קבעו לגבי שתיה כי הכמות היא - מלוא לוגמיו של השותה: "השותה ביום הכיפורים מלא לוגמיו (פירוש מלא פיו), חייב; ומשערים בכל אדם לפי מה שהוא, הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו; ולא מלא לוגמיו ממש, אלא כדי שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה כמלא לוגמיו, והוא פחות מרביעית באדם בינוני" (שולחן ערוך אורח חיים סימן תריב סעיף ט').
כלומר, נפח של חצי הכמות שאדם יכול להכיל בחלל פיו. שיעור זה הוא בערך כ-40 סמ"ק לאדם בינוני, אם כי עדיף לנצרך למדוד לפני החג. (ממלאים את כל חלל הפה במשקה, מרוקנים לתוך כוס, וחצי מכמות זו היא השיעור).
לגבי אכילה נקבע השיעור של תמר גדול (כותבת גסה), ושיעור זה שווה בכל אדם. "האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה, חייב; והוא פחות מכביצה מעט, ושיעור זה שוה לכל אדם בין לננס בין לעוג מלך הבשן" (שם סימן תריב סעיף א') שיעור זה הוא גם כן כ-40 סמ"ק.
כאשר יש אדם שיש חשש לבריאותו אם יצום – הוא יכול לאכול ולשתות קצת פיחות משיעורים אלו, כאשר אכילה ושתיה אינם מצטרפים, בהפסקות של כ-10 דקות, ובאופן כזה אין האכילה והשתיה נחשבים כאכילה של איסור.
לכן, במקרים של ספק, נותנים למעוברת או לחולה לאכול ולשתות בשיעורים אלה: "כשמאכילין את העוברות או את החולה, מאכילין אותם מעט מעט כדי שלא יצטרף לשיעור". (שם סימן תריח סעיף ז')
לסיכום: דינן של נשים בהריון ביום כיפור מורכב. מצד אחד, ההלכה קובעת שיש להן לצום אלא אם כן הצום מסכן אותן או את העובר, מצד שני ישנם פוסקים ורופאים הטוענים כי בימינו כל אישה בהריון – הצום מסכן אותה.
לכן, כל אישה בהריון שיש לה ספק לגבי מצבה, תתייעץ ראשית עם הרופא/ה שלה, ואח"כ תתייעץ עם פוסק הלכה. במידה והורו לה שלא לצום, רצוי שתשתה ותאכל ב"שיעורין". לגבי השתייה, כדאי שתשתה משקה מרובה בקלוריות (כמו מיץ ענבים), כדי להרבות בתוספי מזון.
צום ילדים שאינם בני מצווה
ילד/ה שלא הגיעו לגיל מצוות, אינם חייבים מן התורה במצוות. אולם, חכמים חייבו את ההורים להרגיל ולחנך את הילדים לקיים מצוות כבר מגיל צעיר, כדי שיוכלו לקיימן בקלות כאשר יגיעו לגיל. דבר זה נכון כמעט לגבי כל המצוות של התורה, והדבר תלוי במצווה וביכולתם של הילדים.
אמנם, לגבי צום יום הכיפורים, וצום בכלל, קיים חשש של פגיעה בבריאותם של הילדים הצמים. לכן, חכמים הדריכו את ההורים לחנך את הילדים לצום בהדרגה. כך נאמר במשנה: "התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים, אבל מחנכין אותן לפני שנה ולפני שנתים, בשביל שיהיו רגילין במצות". (תלמוד בבלי מסכת יומא דף פ"ב עמוד א').
גמרא מפורט יותר: "אמר רב הונא: בן שמונה ובן תשע מחנכין אותו לשעות, בן עשר ובן אחת עשרה משלימין מדרבנן". כלומר, מתחילים כבר בגיל שמונה תשע, תלוי בבריאותו של הילד/ה, לחנך שיצומו חלק מהיום.
כך נפסק להלכה בשולחן ערוך: "קטן (הבריא) בן ט' שנים שלימות, ובן י' שנים שלימות, מחנכין אותו לשעות; כיצד, היה רגיל לאכול בב' שעות ביום, מאכילין אותו בשלשה; היה רגיל לאכול בג', מאכילין אותו ברביעית; לפי כח הבן מוסיפין לענות אותו בשעות (וה"ה לקטנה הבריאה)". (שולחן ערוך אורח חיים סימן תרטז סעיף ב')
כלומר, לא נותנים לילדים בגיל שמונה ותשע לאכול ארוחת בוקר כרגיל, אלא דוחים את הארוחה בשעה שעתיים ויותר לפי היכולת של הילד/ה. אולם שנה לפני שמגיעים למצוות (י"ב לבן וי"א לבת) צריכים להשלים את הצום.
במשנה ברורה מעיר על מה שמקובל היה בזמנם: "...ומה שאין מדקדקים בזמן הזה, להתענות שום תינוק בשנת י"ב, משום דבזמן הזה ירדה חולשה לעולם, ומן הסתם כל קטן אינו נחשב כבריא לזה, אלא אם כן ידוע שהוא בריא וחזק לסבול". (משנה ברורה סימן תרטז ס"ק ט) כלומר, בזמנם חששו מאד לבריאותם של הילדים והחמירו שלא לאפשר לבנים גם כאשר הגיעו לגיל י"ב שלא לצום.
כיום, ברוך השם, רוב הילדים בריאים, וחשש כזה בדרך כלל לא קיים. לפעמים אף הילדים מתחרים כבר בגיל צעיר כמה שעות הם מצליחים לצום. נראה, שאם הילד חפץ בכך, והוא בריא ונורמלי, אין צורך לריב אתו על כך, וניתן לאפשר לו לצום.
לסיכום: מעיקר הדין, ילדים שהגיעו לגיל של שנה לפני הגיעם למצוות (י"א לבת, וי"ב לבן) – צריכים לצום יום שלם אם הם בריאים. ילדים בני שמונה ותשע מחנכים לצום חלק מהיום לפי כוחם. בזמננו שרוב הילדים בריאים, לא צריך לריב איתם, אם הם חפצים לצום כפי יכולתם.
מהו צום ואיך הוא משפיע על הגוף?
מבחינה רגשית ביום הכיפורים אנו מתכנסים פנימה, משתדלים לקחת אחריות על מעשינו, על גופנו ונפשנו. הצום הוא תהליך ניקוי אינטנסיבי גופני רגשי ורוחני שבמהלכו מערכות חילוף החומרים בגוף משתנות, ומערכת העיכול והמערכות הניזונות ממנה עוברות למצב מנוחה. אין מזון לעכל, אז גם אין דרישה לפירוק ולספיגה של מזון.
ישנה סבירות גבוהה כי במהלך הצום נחוש רעב, בלי קשר להרכב הארוחה המספקת. רעב במהלך צום הוא מצב הגיוני ותקין לחלוטין. תופעות נוספות שיכולות להופיע בעקבות הצום הן חולשה, כאבי ראש, עייפות פיזית, גרד בעור, צמרמורות ועוד. הופעת תסמינים אלה מסמנת כי הגוף אכן עובר תהליך. לפרטים נוספים לחצו כאן
איך להיערך לצום?
הפחיתו בשתיית משקאות המכילים קפאין: קולה, קפה ומשקאות אנרגיה למיניהם מכילים כמות גדולה של קפאין. לכן, מומלץ להפחית את שתייתם באופן הדרגתי, עד כדי הימנעות מוחלטת, כדי לגרום לגופנו להתרגל למחסור בקופאין במהלך הצום". הסיבה לכך היא שתהליך הפסקת קפאין בצורה כה דרמטית כרוך בתסמיני גמילה, כמו כאבי ראש חריפים, סחרחורות חולשה קיצונית וכדומה, הנובעים מניקוי הגוף. את שתיית הקפה ניתן להחליף בעלי תה ירוק איכותיים, המכילים עושר של נוגדי חמצון, מסייעים לניקוי הגוף ונותנים תחושת המרצה ואנרגיה באופן מאוזן יותר מהקפה.
שתו הרבה: כדי לא להגיע למצב של התייבשות בצום, חשוב מאוד להרבות בשתיית מים כבר מהיום שלפני הצום ולא רק ממש לקראתו. ביום הצום מומלץ לשתות לפחות כוס מים אחת בכל שעה עד תחילת הצום, ולפחות 10 כוסות מים בסך הכל. כמו כן, מומלץ להימנע ממזונות עתירי מלח כגון חטיפים או מזונות מעובדים.
מה הכי נכון לאכול בארוחה המפסקת?
למרות אינסוף פתרונות לארוחה המפסקת, מתכונים מיוחדים לצאת הצום ועצות של סבתא לשמור על בטן מלאה לאורך זמן - למדע יש חוקים משלו. הדיאטנית המומחית של 103FM, ד"ר מאיה רוזמן, חושפת את הטיפים החשובים שלה לקראת הארוחה האחרונה, וגם מיתוס קטן שנשבר: הצום - לא מרזה.
הדיאטנית המליצה לשלב בארוחה המפסקת בטטה, פסטה, קטניות כמו שעועית לבנה, עדשים, חומוס - שמעכבים את פעולות העיכול ותורמים לשובע לאורך זמן. לטיפים נוספים לחצו כאן
האם צום עוזר לירידה במשקל או לשיפור הבריאות?
האם צום עוזר לירידה במשקל או לשיפור הבריאות? זהו, שלא בהכרח. אני רוצה לתאר שני מחקרים שפורסמו לאחרונה בירחון האמריקאי לתזונה קלינית ובהם השוו בין שיטת צום לסירוגין לבין דיאטה שאינה בודקת באילו שעות המזון נצרך. לידיעה המלאה
מתכון לארוחת שבירת הצום - פסקל פרץ רובין
זה הזמן בשנה שבו אני נכנסת למטבח, מפשילה שרוולים, נוברת במזווה ומתחילה בהכנת שלל עוגיות פריכות, יבשות וממולאות, אשר נשמרות היטב בצנצנת בעלת סגירה הרמטית על השיש במטבח. לפעמים אני נצמדת למתכון אהוב ומיוחד ולפעמים אני מנסה מתכון חדש שנשלח אליי על ידי קוראים נאמנים שאוהבים לחלוק איתי מתכונים מנצחים שהם ניסו והצליחו מאוד.
בדרך כלל אני מכינה בצק פריך או בצק בחוש עם מרקם עדין, מוסיפה תוספות ותבלינים, משנה את הגוון והמרקם ויוצרת צורות מעניינות. וכך, תוך שעה־שעתיים, אני מציבה על השיש במטבחי שתיים־שלוש צנצנות ובהן עוגיות נימוחות, פריכות ומפנקות.
הפעם בחרתי להציע לכם להכין עוגיות פשוטות וקלות להכנה אך טעימות מאוד ונהדרות לצד כוס קפה או תה מהביל בתום הצום. ממלאים צנצנת גדולה ושקופה בעוגיות, מניחים על השיש ומיד הן נחטפות. בתום הצום העוגיות מוגשות לצד לימונדה קרה ומתובלת בנענע ולואיזה. למתכון המלא לחצו כאן
בצל המתיחות הביטחונית: המשטרה ומערכת הביטחון נערכות בכוננות מוגברת
לקראת יום הכיפורים, המשטרה ומערכת הביטחון נערכות בכוננות מוגברת בשל החשש לפיגועים. המשטרה תציב כיתות כוננות סביב בתי כנסת וריכוזי מתפללים ברחבי הארץ, תוך דגש מיוחד על אזורים רגישים כמו מרכזי הערים הגדולות. מספר סיורי המשטרה יוגבר, והכוחות יקבלו הנחיות להישאר במצב של כוננות גבוהה לכל אורך הצום. לכתבה המלאה