חג פורים תשפ"א יחול בסוף השבוע. ערב החג יחל ביום חמישי, ה-25 בפברואר, 2021, עם שקיעת השמש, ויסתיים ביום שישי, ה-26 בפברואר עם כניסת השבת. בירושלים חוגגים בשנה זו "פורים משולש" שמתחיל ביום חמישי עם שקיעת השמש ומסתיים ביום ראשון בצאת הכוכבים.
להלן לו"ז קצר ומעשי לכל הלכות ומנהגי החג:
יום חמישי, י"ג אדר, 25.2 - ערב פורים:
תענית אסתר - היום הוא יום צום "תענית אסתר", גברים ונשים לא אוכלים ולא שותים מעלות השחר עד צאת הכוכבים, זכר לצום שתקנה אסתר המלכה, להצלחת שליחותה הגורלית אל המלך אחשוורוש, כפי שנאמר במגילת אסתר "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי".
זמני כניסת תענית אסתר:
ירושלים – 4:58
תל אביב – 5:01
חיפה – 5:00
באר שבע – 5:00
זמני סיום תענית אסתר:
ירושלים – 17:56
תל אביב – 17:53
חיפה – 17:54
באר שבע – 17:56
- בתפילות יום התענית מוסיפים קטעי תפילה נוספים – "סליחות" "אבינו מלכנו" קריאה בתורה והפטרה, וכן בתפילת שמונה עשרה את ברכת התענית.
מנהג מחצית השקל - לפני תפילת המנחה של יום התענית נוהגים לתרום שלוש מטבעות של מחצית המטבע המקומי, זכר למצוות "מחצית השקל" שנהגה בזמן שבית המקדש היה קיים, במהלכה היה כל אדם תורם פעם בשנה חצי שקל (של אותם הימים) לבית המקדש.
בבתי כנסת רבים ניתן להשיג מטבע הדומה למטבע שהיה בשימוש בתקופת המקדש, ולהשתמש בו. רבים נוהגים לתת שלושה מטבעות עבור כל אחד מבני המשפחה.
מנהג התחפושות - על מנת להרבות בשמחה, נוהגים הילדים וגם המבוגרים להתחפש וללבוש מסכות במהלך החג.
- בתפילת ערבית מוסיפים את תפילת "ועל הניסים" המיוחדת לימי הפורים.
מצוות "מקרא מגילה" - המצווה הראשונה אותה מקיימים כבר בערב הפורים, יום חמישי אחרי צאת הכוכבים ומייד לאחר תפילת ערבית, היא מצוות "קריאת המגילה" – יש להאזין לקריאת מגילת אסתר כהלכתה מתוך מגילת קלף מקורית, כאשר לפני הקריאה יש לברך את הברכות הבאות:
קורא המגילה מברך שלוש ברכות לפני שמתחיל בקריאה:
• בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִקְרָא מְגִלָּה.
• בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
• בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
על מנת לקיים את המצווה כהלכתה יש לשמוע את קריאת המגילה פעמיים, פעם אחת בערב יום הפורים, ופעם נוספת במהלך יום הפורים, באופן ישיר וממשי. שמיעת קריאת המגילה דרך בזום או כל אמצעי תקשורת אחר – איננה מספיקה. כמו כן, חשוב מאוד לשמוע את כל סיפור המגילה מתחילתו ועד סופו, ללא כל הפסקה באמצע. וכמובן, כאשר שומעים את שמו של "המן בן המדתא" הרשע במהלך קריאת המגילה מרעישים ברעשנים ומכים על הרצפה כסמל למצוות מחיית עמלק שהמן הרשע הוא מצאצאיו.
יום שישי, י"ד אדר 26.2 - יום הפורים:
בתפילת השחרית של בוקר יום הפורים, מוסיפים בשמונה עשרה את תפילת "ועל הניסים", קוראים בתורה, ומקיימים שוב את מצוות קריאת המגילה.
במהלך יום הפורים יש לקיים את שלושת המצוות הבאות:
מצוות "מתנות לאביונים" - על כל איש וכל אישה לתרום סכום כסף המספיק לרכישת ארוחה בסיסית, לפחות לשני עניים.
מצוות "משלוח מנות" - על כל איש ואישה לשלוח במהלך יום הפורים עצמו, לחבר אחד לפחות, שתי מנות – מוצרי מזון.
מצוות "משתה ושמחה" - יש לערוך סעודה חגיגית בחג פורים, לשתות, לשמוח ולהודות לבורא העולם על הניסים שעשה לאבותינו ולנו
מכיוון שהשנה חג הפורים יוצא ביום שישי יש לערוך את סעודת פורים מוקדם מהרגיל. כדאי להתחיל את הסעודה לפני חצות היום או לכל הפחות שעתיים לפני כניסת השבת. ולוודא כי נותר מספיק זמן להתכונן לשבת, להדליק נרות ולהכין את סעודת השבת. וכי נוכל לאחר הקידוש לערוך את סעודת השבת כבכל ליל שבת.
בברכת המזון הנאמרת בחג הפורים יש להוסיף את תפילת "ועל הניסים" המיוחדת לחג הפורים
בירושלים לו"ז חג הפורים מעט שונה השנה:
ביום חמישי בערב, מקיימים את מצוות קריאת המגילה. במהלך יום שישי, מקיימים שוב את מצוות קריאת המגילה ומחלקים 'מתנות לאביונים'.
ביום שבת, ט"ו באדר, מוסיפים בתפילות ובברכת המזון את תפילת "ועל הניסים" המיוחדת לחג הפורים. וכן מוסיפים וקוראים בתורה מלבד פרשת השבוע גם את הקריאה המיוחדת לחג הפורים - פרשת מלחמת עמלק.
ביום ראשון, ט"ז באדר, מקיימים את מצוות משלוח מנות איש לרעהו, ואת מצוות המשתה והשמחה - הסעודה החגיגית.
הכותב הוא שליח חב"ד לשכונות הצפון החדש ורב בית הכנסת 'סי אנד סאן', ת"א
מלך בשר ודם | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
יושבים אנו כעת ונהנים מסעודת פורים ושמחים בה עד דלא ידע. יש לדעת שזהו ההיבט החיצוני ולאמיתו של דבר, גם ביום עליז ושמח זה עמקו רעיונותיו הנסתרים במגילה הגלויה.
למשל, שם ה' לא מוזכר כלל במגילה, אך הצירוף של כל האירועים במגילה מביא לידי ביטוי את השגחתו על עמנו. מאורעות המגילה אירעו בגלות בזמן הסתר פנים, אך כשעוקבים אחר כמה וכמה מאורעות ומצרפים אותם, נוכחים ביד ה' המכוונת. דוגמת הריגת ושתי והמלכת אסתר, ומזימת בגתן ותרש, שכל אלה הוו הקדמת רפואה למכה והכנה להצלת ישראל.
"וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם". למה? כי לקחם תמידי ונצחי. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילינו מידם. וכותב היעב"ץ זצ"ל (הרב יעקב עמדין, מגדולי הרבנים באירופה במאה ה־18) שאין נס גדול יותר מקיומו הפלאי של עם ישראל בגלות, כבשה אחת בין 70 זאבים הזוממים לטרפה. חי נפשי, אומר היעב"ץ, כי בהתבונני בנפלאות אלה גדלו אצלי יותר מכל הניסים והנפלאות שעשה ה' לאבותינו במצרים ובמדבר ובארץ ישראל! וכל כמה שאורכת הגלות יותר, נתאמת הנס יותר!".
באירוע הודיה שהתקיים לאחר מלחמת ששת הימים, אמר קצין בכיר כי הוויכוח האם יש להאמין בניסים אינו רלוונטי יותר. הוא למשל, אינו מאמין בניסים מפני שבעיניו ראה אותם. להאמין צריך במה שאין רואים, אבל כשרואים עין בעין? האמונה מתייתרת!
כל מקום שנאמר במגילה המלך אחשוורוש, הכוונה כמובן למלך אחשוורוש. אבל אם נאמר "המלך" סתם, פעמים שהכוונה לקב"ה. מבאר המהר"ל לתוספת ביאור שבכל מקום שכתוב "המלך'", ביאורו הוא שאחשוורוש פעל בו כפי שהפעילוהו מן השמים, כמו שנגזר עליו מן השם שהוא מלכו של עולם, ודברים אלו ברורים כפי שכתוב במשלי (כ"א, א'): "פלגי מים לב מלך ביד ה' אל כל אשר יחפוץ יטנו" ומפרש המגיד מדובנא שאדם המבקש להשקות את שדהו, חופר תעלת השקיה בתוואי שבחר והמים זורמים בה ומשקים את השדה. אם נשאל את המים, בטוחים הם שזורמים הם מרצונם החופשי, אבל אנו יודעים שאינם בני חורין וזרימתם מותווית על ידי גדות התעלה ומסלולה. כך בטוח המלך אחשוורוש ויתר מלכי האומות שהחלטותיהם עצמאיות, אך למעשה מנווטות הן על ידי הקב"ה. אבל ישנם מקומות בהם רואים בעליל שאחשוורוש היה מנוּוט ופעולותיו הוכתבו ממרום.
מלך בשר ודם, עדיין הוא עבד לרצונותיו. רק עובד ה' שהשתחרר מכל יצריו הגשמיים ועובד את הבורא לבדו, הוא המלך שהינו בן חוריו המולך ביצריו.