הפילוג בעולם, מחלוקות ומלחמות, יסודם בפרשתנו. הם החלו באותה שעה שבה הפיץ הקב"ה את בוני מגדל בבל על פני הארץ. שם החל הקיטוב הנמשך עד היום.

הרב שמשון רפאל הירש (מחשובי רבני גרמניה בשלהי המאה ה־19 ומגדולי מפרשי התנ"ך) מבאר באופן יסודי את עומקה של פרשה זו (על פי המובא בספר "בעקבות פירוש הרש"ר"). מקור כוחם של אנשי מגדל בבל למרוד במלכות שמיים היה טמון באחדותם. "ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם ועתה לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות" (בראשית י"א, ו').

כלומר אחדות, לא רק ברכה טמונה בה – אלא גם סכנה. באחדות גמורה, תוך ליכוד כל הכוחות, הם מרדו במלכות שמיים. ה"שפה אחת", לשון הקודש שבה הם דיברו, העמיקה את האחידות ביניהם. הם נטלו את לשון הקודש, הלשון שבה נברא העולם, ועשו בה שימוש לרעה. (אגב, זו אזהרה לדורות כי תחיית השפה העברית עם כל ברכתה, עדיין אינה ערובה לקיום עמנו, כשם שאחדות שברכה רבה טמונה בה יכולה להפוך לחרב פיפיות אם משתמשים בה לרעה).

עונשם היה בלבול השפה באופן שלא יבינו איש את רעהו. מול שפה אחת הופיע העונש "הבה נבלה שפתם" וכפירוש רש"י: "נבלה" – נבלבל. מול האיחוד הופיע פירוד מוחלט.

אך מעמיק הרב הירש לדקדק. הלא "בלילה", משמעותה ליקוט חלקים נפרדים והפיכתם לחומר אחד כדוגמת "סולת בלולה בשמן", השמן הופך את גרגירי הסולת לבלילה אחת. ואם כן, כיצד המילה "בלל" שמשמעותה חיבור, משתלבת באירוע של הפיזור הגדול של האנושות על פני כל הארץ?

"בלל" זהו עירוב של יסוד נוסף בחומר הקיים. בדור הפלגה (הדור שבימיו התפלגו בני האדם לרחבי העולם) התערב יסוד נוסף בחומר הראשוני. בתחילת בריאת העולם האדם דיבר בשפה אחת, לשון הקודש. לשון זו הייתה שפת העולם, למרות ירידות רוחניות שפקדו אותו בדורות שונים. דור אנוש שבו החלה העבודה הזרה ובשפה זו דיברו בדור המבול. השפה שרדה בתוך תיבת נח וממנה יצאה אל העולם החדש.

ומהו היסוד החדש שהתערב ובלל את שפת העולם? הקב"ה החדיר לשפה האחידה את התודעה העצמית של הפרט. תודעה זו התעוררה והחלה להביע התנגדות למהלכי הכלל, למהלכו של נמרוד ששעבד את כולם לרוחו והדביק תווית אחת ויחידה לכולם, תווית של מרידה בה'.

הייתה זו חברה שבה אין ביטוי ליחיד. קנייניו של הפרט נמוגו והכל היה שייך לציבור, משפחות איבדו את ייחודן והכל נמס בתוך אותה אחדות. כאשר נפלה אבן מהמגדל בכו "מתי תעלה אחרת במקומה", אך כאשר נפל אדם ונהרג, איש לא הצטער. האדם איבד את חשיבותו. זו דרכו של הפרט המבקש חירות, וכך נוצרו 70 אומות נפרדות.

רק צאצאיו של אברהם שמרו את השפה המקורית המאחדת את העם ושומרת אמונים לבורא עולם.