בפרשתנו מכריז הבורא יתברך על מלחמת נצח. מלחמה שלא תסתיים לדורות כל עוד נצר עמלק יוותר עלי אדמות. "כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת שמיים" (שמות י"ז, י"ד). אין זו הבטחה אלוקית גרידא, אלא חובה המוטלת על העם ככתוב: "תמחה את זכר עמלק, לא תשכח".
ויש להתבונן. הלא הנזק שעמלק עשה לאבותינו במלחמתם בסופו של דבר לא היה רב. הקרב נמשך יום אחד מבוקר עד ערב. מלחמתם לא חרטה את רישומה כמלחמה משנת היסטוריה. עם ישראל המשיך בדרכו לקבלת התורה ולכיבוש הארץ. מה אם כן סיבת מלחמת נצח זו?
ועוד. התורה אוסרת עלינו לשנוא את העם שדיכא אותנו מאות שנים. עליו נאמר "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו". את מצרים שכמעט השמידה אותנו אסור לשנוא. ומאידך צווינו להכות ללא רחם את עמלק.
עוד אסרה עלינו התורה להתגרות בעמי אדום, מואב ומדין, כל אומה וסיבתה. אך כלפי הצורר עמלק אין מחילה וכפרה. מהו ההבדל בין אלו לאלו?
אלא שהבדל עצום יש בין מלחמת עמלק לשאר המלחמות באותה עת ועד ימינו.
בדרך כלל מלחמות בין ארצות ניטשו בגין כיבוש חלקי מולדת או מוקדי עושר הנמצאים על האדמה או מתחתיה, או נקמת דם חפים מפשע. לא כן מלחמת עמלק, שעבר 400 פרסה כדי לפגוש את ישראל במדבר על מנת להציק ולפגוע בו. ניצל את היות העם באותה עת "ואתה עייף ויגע" והוא עמלק "לא ירא אלוקים", כלומר לא יקד בליבו כל ערך רוחני שבשבילו יצא למערכה. לא דת אחרת ולא האמונה באליליו. איזו השקפה כן המריצה אותו לעבור על פני חמישה עמים עד בואו להכות את ישראל?
התשובה היא: עצם קיומו של עם ישראל ואת מה שהוא מייצג. המציאות החדשה ששבטי עבדים זוקפים קומה ומכריזים כי הינם עם חופשי, היוותה מהפכה בלתי נסבלת באותם ימי שלוט החזקים ודיכוי החלשים. עמלק לא יכול היה לחיות במקביל למהפכה זו. בשורת ישראל על שוויון כל בני האדם והזכות של כל אדם ועם לחיים בני חורין, ערערו את כל המוסכמות וסיכנו את משטר העבדים בכל העולם.
כל העמים מסביב נתקפו בהלה ואלם. "שמעו עמים... חיל אחז יושבי פלשת... נבהלו אלופי אדום". לא כן עמלק, שהתעשת ויצא להילחם בתופעה החדשה. הבין בראייה מפוכחת שאם בשורת ישראל תנצח ומוסר עמו ישתלט על תרבות תבל, עולמו שלו ייחרב ועל כן יצא למלחמה לחנוק את המציאות החדשה – מציאות רוח ה' מול המציאות החומרית שהוא היה נציגה.
זו המלחמה הנצחית שנועדה להחזיר את החזקים והמיוחסים לשלטון, בעוד יתר הגזעים ישמשו כעבדים.
שלטון הרוע מול הצדק, שלטון מגפי הקלגסים מול חולשת הרוצים שוויון בפני הא־ל.
זו מלחמת הנצח מול עמלק.