בימינו סוערות רוחות של גבורה עילאית בשדות הקרב, אך לא פחות מכך מחזות של דיבוק חברים ואהבת חברות גם בחזית וגם בעורף. נשים מכל המגזרים שלא גויסו לחזית, גייסו את עצמן למפעל אדיר של אהבה ועזרה לזולת. נשות בני ברק בישלו ארוחות מזינות וטעימות או שימשו שמרטפיות עבור נשים ומשפחתן שבעליהן גויסו והן נותרו בבית גם לטפל בילדיהן וגם לנהל שיגרה, ולא תמיד כוח הנפש עומד במעמסה. דאגו לשנע את הצרכים לרמת גן או פתח תקוה כאשר לפעמים הן בעצמן נותרו בבית ובעליהן בצבא או במקרה של בעלים מבוגרים שלא גויסו הבעלים הפכו לנהגים על מנת לשנע את הארוחות למקומות מרוחקים יותר.

אחת מנשים אלו שחה כאשר בישלה עבור אישה שכלל לא הכירה אותה. "יהי רצון שיהיו מאכלים אלו טעימים וערבים לאשה פלונית וילדיה הנושאת בעול העם שלנו ובעלה ישוב לשלום". וכאשר מסרה למתנדב את המגש שיועבר לאותה אישה פלונית, הוסיפה בדמעות: "תאמר לאמא הצעירה שאני אוהבת אותה בכל ישותי ובישלתי את זה לא רק בלהבת התנור אלא באש אהבתי אותה וילדיה".

אהבת אחיות זו מניין מקורה? מפרשת השבוע שלנו המספרת את סיפור גבורתה הנפשית של רחל שעל מנת שלא לבייש את אחותה לאה, מקריבה היא את אהבתה ליעקב, את חלומה לבנות אתו את המסד לעם ישראל ומוסרת את הסימנים שהוסכמו בינה לבין יעקב ללאה על מנת שיחשוב יעקב שזו רחל ולא תבוש.

באותם רגעים של חסד מופלא עדיין לא ידעה רחל שגם היא תזכה להיות שותפה ותינשא ליעקב. היא חשבה שכל עולמה יתרסק. כל חלומותיה יתאדו. שאיפותיה הרוחניות יאבדו לעד. לאה תבנה את בית ישראל והיא תיוותר בבדידותה. זוהי אהבת אחיות, וזוהי אהבת נשים עליה קונן דוד המלך בקינתו על יהונתן: "נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים".

מסביר הרמ"ע מפאנו (גדול המקובלים באיטליה לפני 400 שנה) למה כיוון דוד באומרו "מאהבת נשים"? יהונתן היה הבן של המלך והיה אמור למלוך אחרי שאול והוא מוותר לדוד ואומר לו: "אתה תהיה המלך ואני אהיה משנה לך".

שואל דוד בהספדו על יהונתן: מנין לך הכח הזה לוותר על עצמך למעני? "נפלאתה אהבתך לי", אהבה זו היא פלא. והתשובה היא: זו ירושה מהסבתא שלך - אתה משבט בנימין, וסבתא שלך זו רחל. ואני, דוד, משבט יהודה וסבתא שלי היא לאה. סבתא שלך רחל ויתרה על עצמה למען סבתא שלי לאה. היא מסרה לה את הסימנים. היא ויתרה על בעלה בשביל סבתא שלי. משם זה בא לך. אהבתך אליי היא אהבת פלא. אבל  מקורה לא רק בך. אתה קבלת את זה בירושה מסבתא שלך. זה בא מאהבת נשים!

אלו אחיות של ברזל עד ימינו. ירושה היא מרחל אמנו.