בעיצומם של ימי חג הגאולה, לפניכם כמה רסיסי תובנות. כידוע, בארבע לשונות של גאולה הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים: "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי", "ולקחתי" ולכל אחת מהלשונות ייחודיות משלה.

על סדר ואי סדר: איך לעבור את הפסח בשלום?
פולחן אישיות מאיים על חירות האדם: מה אפשר ללמוד מההגדה של פסח?

השלב הראשון הוא "והוצאתי"- שחרור מועט מהשעבוד. הגוף עדיין מוגבל וכך הנשמה. "מתחת סבלות מצרים"- כאילו הסבל עדיין תלוי ועומד, מרחף ומעיק ובני ישראל עדיין שרויים בצילו. סובלים ובו זמנית מתחמקים ממנו. השלב של "הוצאתי" החל עם מכות מצרים, אך עדיין איננו גאולה אלא ראשיתה של המערכה לזקוף רום קומתנו.

השלב השני- "והצלתי". כשיצאנו ממצרים אמנם "יצאנו", אך עדיין לא שוחררנו באופן סופי עד קריעת ים סוף, וגם זו אינה עדיין הגאולה השלמה. זו אמנם מציאות של חופש מעול משעבוד, אך עדיין לא פדות וגאולה.

כפי שקראתי במשל מפי הרב אברהם אורנשטיין זצ"ל (מרבני תל אביב הוותיקה לפני עשרות שנים), איזו "הצלה" הייתה כאן? אם הזאב טורף את הגדי והרועה מציל את הגדי מטורפו זוהי רק "הצלה", כי הזאב נשאר זאב והגדי נשאר גדי ואין בטחון שמחר לא יבוא הזאב ויטרוף שוב את הגדי. רק השמדת הזאב יכולה להיקרא פעולת גאולה ממשית עבור הגדי.

השלב השלישי- "וגאלתי". בקריעת ים סוף וטביעת מצרים נאמר "ויושע ה' את בני ישראל". לראשונה כתוב "ויושע" כי זו כבר ישועה אמיתית בזרוע נטויה. לכן בשלב של יציאת מצרים לא אמרו עדיין שירה, כי על הצלה בלבד- "אכתי עבדי אחשורוש אנן"- עדיין אנו עבדי אחשוורוש, אך על גאולה אומרים שירה.

בחנוכה הייתה לנו גאולה כי ניצחנו את שלטון היוונים, אך בפורים הייתה זו רק הצלה כי ניצלנו מהשמדת עמנו, אך עדיין נשארנו תחת עול שלטון אחשוורוש.

והשלב העיקרי ולמעשה השיא והמטרה לכל מערכות הניסים ושינוי מערכות הטבע הינו "ולקחתי אתכם", בשעת מתן תורה וכל זה הינו מפעולות הקב"ה בעצמו, אבל מהו החלק בו נדרש העם לשאת את חלקו? חלק העם הוא "וידעתם כי אני ה'". עלינו להפנים את הידיעה כי "אני ה'".

האסונות שלנו נובעים רק מתוך אי הידיעה. עיניים לנו ולא רואים, אוזניים ולא שומעים, לבבות לנו אך אטומים ומחוסר רצון לדעת, סובלים לא רק אנו היהודים אלא גם עמי העולם. גם המצרים הביאו על עצמם את מפלתם בגין סירובם לדעת. "ויקם מלך חדש"- הביא על עמו מצוקה כי "לא ידע את יוסף". אילו למד וידע וזכר לא היה מגיע לדיראון.

אצל עמנו חוסר הידיעה הגורם לחולשת האמונה, אף היא הביאה לאסון. חטא העגל האסוני, נוצר כתוצאה מכך- "כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו". אילו היו יודעים שמשה, המדבר עם הקב"ה פה אל פה, יחזור ויביא להם את התורה לא היו נכשלים בחטא.

לכן העיקר הוא הידיעה. "אתה הראת לדעת"- כל מה שראית מטרתו היא הידיעה, "למען ידעו דורותיכם". תפקידינו כיום להחדיר ברמ"ח איברינו את התובנה של- "וידעתם כי אני ה'" ודבר זה תלוי בנו ובהתנהגותנו באורח חיינו ובהמשכת קישור הדורות בידע הרוחני אותו קנו אבותינו והורישו לנו. זוהי הגאולה השלמה עליה נאמרת שירת הגאולה.