"ועתה אל תעצבו" (בראשית מה-ה)
אמרו גדולי המוסר על סמך פסוק זה "אין גרוע יותר מהעצב". (הרב משה הכהן זצ"ל מג'רבה)
איך אפשר להימנע מתחושה של עצב בבוא עלינו אירוע קשה? רק מתוך אמונה שהכל מחושב משמים. למשל כשעולה אדם לאוטובוס ומשלם הוא אינו עצוב על חסרון הכיס כיוון שיודע הוא שבתשלום זה יסע בנוחיות ויגיע למחוז חפצו. כך כל מאורע עצוב בחיינו. או שנהנינו מעברה ואנו נתבעים לשלם, או שהוא הכנה לטובה עתידית שנכונה לנו כגון כמכירת יוסף שלבסוף התבררה כזו שכלכלה את אביו ואחיו בשנות הרעב.
לכן נתבעים אנו "אל תעצבו".
כך רואים אנו את השתלשלות המאורעות.
כולם הינם כלי משחק ביד ההשגחה העליונה. האחים, שחשבו לסכל את חלומות יוסף ומכרוהו לעבד ולמעשה החלו את תהליך הגשמתם. המדיינים והישמעאלים, פוטיפר ואשתו. הזבוב שנפל לכוס פרעה והאבן שמצאה את דרכה אל העוגה שהוגשה לפרעה וגרמו למאסר שר האופים ושר המשקים, חלומם וחלום פרעה. האומה המצרית כולה זכתה לשבע שנות שפע שלא היו כמותן, והתייסרה בשנתיים של רעב קשה שפסק עם בואו של יעקב למצרים כשכל המאורעות הללו הגשימו את חלומו של יוסף הצדיק.
"בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". בחלום רואים אנו קטעי דברים תלושים ומעורבבים ורק כשמתעוררים מתחילים למקם את חלקי הפסיפס וכך בגלות רואים אנו קטעים עצובים, לא מובנים אך בבוא הגאולה הכל יובן למפרע, כל חלק מהפזל שנגלה בחלום הלילה.
לכן " אל תעצבו" אל נא נהיה עצובים גם אם איננו מבינים צעד מצעדי ההשגחה כי כל עכבה לטובה.
אחד ממנהליה הרוחניים של ישיבה ידועה סיפר דוגמה מוחשית מהי השגחה שמימית מתוך מעשה שארע בישיבתו.
בישיבה היה בעל קורא מעולה שהיה קורא בתורה באופן קבוע בקול נעים ובאופן מדויק. פעם אחת נאלץ אותו קורא בתורה להעדר וחיפשו מחליף. ואכן מצאו ממלא מקום. בחור מתמיד, תלמיד חכם וגם קולו ערב ומקובל על הבריות. למרות שהייתה זו פרשה ארוכה קיבל עליו הבחור את התפקיד והכין עצמו לקראת קריאתה.
אלא שבבוקר השבת, מספר שעות לפני קריאת התורה, התעורר הבעל קורא ולתדהמתו קולו כאילו נלקח ממנו. היה צרוד לחלוטין ונאלצו באין ברירה להטיל את המשימה על חבר אחר פחות מיומן. הצטער הבחור שטרח והכין את עצמו אך הבין שהכל משמים.
באותה שבת התארח בישיבה מי שעתיד להיות החותן של הבחור שביקש לתהות על קנקנו של המשודך שהוצע לבתו המצוינת.
היהודי הזה קבע לעצמו תנאי. שהוא רוצה עבור בתו בחור השקוע רק בלימוד תורה ואין לו כל עסק בעיסוק צדדי גם אם חשוב כגון האחראי על הספרייה התורנית הגדולה בישיבה או גבאי ראשי או...בעל קורא ואם יתברר שהבחור המוצע עוסק מלבד לימודו באחד ה" עסקים" הללו הוא ידחה את השידוך המוצע.
זה לא היה הגיוני אך אלו העובדות. במציאות זה היה השידוך שקבעו בשמים לבחור שלנו, והשם יתברך גלגל את העניינים כך שהבחור לא יקרא בתורה.
השידוך קם והיה לאחר מעשה החותן היה מאושר וסיפר שאם היה שומע את הבחור-החתן קורא בתורה היה פוסל את ההצעה.
היה צורך אפוא להטיל צרידות בקולו של הבחור כדי שהחותן המיועד לא יפסול את ההצעה.
ועתה אל תעצבו.