פרעה תמה, כמו הבן הרשע בהגדה, "מה העבודה הזאת לכם"? הוא הבין שעבודת ה'  היא עול קשה כמו עבודה קשה ולכן מתאים יותר שתוטל על כתפי הגברים אך לא  על ילדים רכים ונשים. אך משה עונה לו: "בנערינו וזקנינו נלך כי חג ה' לנו"  כלומר מה שאתה פרעה רואה כעבודה ועול קשה לנו  הוא חג מענג לכן גם נשים וילדים ילכו עמנו.

 הגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל, גדול פוסקי ההלכה בדור הקודם,  סיפר פעם כי בתקופת ההגירה ההמונית של יהודים מאירופה לאמריקה כידוע היו אלה ימים קשים  כשהעבודה והפרנסה לא היו מצויים וגם מבחינה רוחנית הניסיונות היו קשים ומרים ורוב המשפחות ששמרו על עיקרי המצוות באירופה הרחוקה חוו משבר עצום עם הגירתם לארה"ב וחלק גדול מהדור השני זנח לגמרי את עולם התורה והמצוות.

פעם  שח לו יהודי  אודות השבר במשפחתו. כידוע עד שיהודי הצליח למצוא עבודה באותה תקופה הוא נאלץ לעמוד בניסיון שמירת השבת כיוון שאם לא הגיעה לעבודה בשבת הרי שהוא היה מפוטר והיה זה ניסיון שרבים לא הצליחו לעמוד בו על רקע הקושי הגדול למצוא משרה שאיפשרה לשמור שבת. ואותו יהודי סיפר לרב כי הוא עמד בניסיון זה של שמירת השבת  מספר פעמים גם במחיר של עוני ומחסור  אך לצערו בניו לא הלכו בדרכו ועזבו את עיקרי הדת.  אולם לעומתו, בבית ידידו שגר ממולו,  גם הוא עמד באותם ניסיונות של שמירת שבת שבשלן סבל מעוני ומחסור אך בניגוד אליו  שבניו זנחו את דרך היהדות הרי שכנו זכה שגם בניו המשיכו בדרך ישראל סבא ושמרו תורה ומצוות.

למה? שאל בר שיחו של הרב פיינשטיין  זכה שכנו  שזרעו ממשיך לשמור את דרך אבותיו ואילו הוא לא זכה לכך? הלא שנינו עמדנו באותן ניסיונות ושמרנו במסירות נפש על השבת?

"שניכם מסרתם את נפשכם למען שמירת שבת"  ענה לו הרב "ושכרכם רב מהשמים ואף שכרך לא יקופח. אך הבדל אחד היה ביניכם. כשאתה הגעת לקידוש בליל שבת בביתך וליבך מר עליך בגין הודעת הפיטורים שקבלת לפני שעה, בכית בפני ביתך ובלב כבד התלוננת כמה קשה להיות יהודי ובכמה מוקשים על יהודי לדרוך עד שיוכל להביא פת לחם אל אשתו וילדיו. ילדיך הפנימו שעבודת ה' ושמירת המצוות  היא עול כבד וגם אם נושאים אותו בהצלחה השכר על כך הוא עוני וחיים קשים של מחסור.

 אך השכן שלך, באותו מצב שלך, בהגיעו בליל שבת לערוך את הקידוש פצח בזמר וריקוד ושאג בקול "אשרינו ומה טוב חלקינו" זכינו גם השבוע לקדש שם שמים ולשמור את השבת. וכך הוביל את משפחתו להפנים שחג ה' לנו בעת קושי ובעת מרגוע בעת סער ובעת מנוחת הנפש.

בניך הבינו כי היהדות היא עבודה קשה ואילו בני ידידך החדירו אל ליבם פנימה כי בכל מצב " חג ה' לנו".

 אשרינו מה טוב חלקינו! ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג!