"כי האדם עץ השדה" (דברים כ', י"ט)
פרשת שופטים בדרך כלל נקראת בתחילת חודש אלול, חודש חשבון הנפש. הפסוק: "כי האדם עץ השדה" מורה לנו כי ישנן כמה תכונות בעץ ודוגמתן באדם. ראוי אם כן לעמוד על תכונות מסוימות בעץ ולהקיש מהן לתכונות האדם.
הפעם, מפני קיצור המקום אתרכז רק בתכונה אחת מיני רבות. חז"ל (במסכת ברכות מ', א') מסבירים מדוע על כל הצומח מברכים "בורא פרי האדמה" אך על פירות האילן מברכים "בורא פרי העץ" והטעם הוא "משום חביבות האילן".
ההגדרה של פירות האילן כפי שמסבירה שם הגמרא (בתרגום לעברית) היא: "כל שאחר נטילת הפרי מן העץ נשאר העץ גם לשנה הבאה ומאותו עץ עצמו יוצא הפרי כעבור שנה הרי זה פרי העץ. וכל שלאחר נטילת הפרי יבש העץ לגמרי ולשנה הבאה צומח עץ חדש יש לברך בורא פרי האדמה.
בלשון הטור (סימן ר"ג): "וסימן לידע איזהו פרי העץ או פרי האדמה - כל אילן שעושה פירות משנה לשנה נקרא פרי העץ אבל כל דבר שאין שורשיו נשארים בארץ וצריכים לזרעו בכל שנה נקרא פרי האדמה".
מדברי הטור לומדים את העיקרון. התכונה העיקרית של האילן היא ששורשיו נשארים תמיד גם כאשר פירותיו ניטלים ממנו ולאחר שנה, כבמטה קסם, הוא עתיד להוציא שוב פירות מאותו עץ עצמו וישביע את העולם מאותו אילן אשר שורשיו חיים בקרבו ללא הפסק.
מהי המקבילה לתכונה זו באדם? אם חז"ל קבעו שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, יום בו נשפט כל אילן ואילן על קביעת גורלו לשנה הבאה, הרי שמתוך אותה השוואה לאדם יש להסיק הוראה מעשית לדרכי עבודת ה' וחובתו בעולם.
ואם באילנות עסקינן, אסתייע בדברי ב"אילן גבוה" - הגאון הרב א. שלזינגר שליט"א מרבניה של ירושלים שהוסיף נופך משלו להבהרת הדברים.
התכונה הראשונה של העץ כאמור "שאין גזעו מחליף". יודעים אנו כי הקב"ה קבע בטבע האדמה את כח המשיכה. כל הנבראים נמשכים בכח שמימי אל האדמה וללא חוק זה בטבע כל הנבראים לא יכלו להתקיים. אך נתבונן בפלאי יצירת הבורא שהלא קיומו של העץ תלוי ביכולתם של השורשים לינוק את חיותם מן האדמה ולהעבירם בכיוון ההפוך מכח המשיכה! ממעמקי האדמה יונקים השרשים את הלחלוחית ומעבירה הרחק למעלה אל גזע העץ, ענפיו, ופירותיו. ככל שהשורשים מעמיקים כן בכחם להעלות את היניקה לצמרתו של האילן.
כך האדם. מחד, כח המשיכה מורידו למטה אל הארציות, אל הגשמיות. אך מאידך, יש בו הכח להתגבר על ירידה זו ולהסיטה לכיוון ההפוך, מעלה.
גם בזמן כישלונות, בו הוא משיר את תנובתו ופירותיו, יש בכוח שורשיו, זכות אבות וזכויותיו להעלותו מעלה.
בניגוד לחוקי הטבע יכול האדם לעלות מבור אל פסגות.