"ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו שמן זית כתית למאור..."
אמרו במדרש: "הנפש נמשלה לנר דכתיב נר ה' נשמת אדם, והתורה והמצות לאור דכתיב כי נר מצוה ותורה אור - תצוה).
בהמשך מבאר המדרש למה דימה את התורה והמצוה לנר ואור? פעמים שאדם מתכונן לקיים מצוה והיצר מפתהו לא לקיימה, למה לך הרי אתה מחסיר את ממונך אם תתן לצדקה, אז אומרים לו "כי נר מצוה" מה הנר הזה כשהוא דולק אפילו אלפי נרות מדליקים ממנו ואורו לא מתמעט, כך כל מי שיתן למצוה אינו מחסר את נכסיו שנאמר "נר מצוה ותורה אור. מקיום התורה לעולם לא יפסיד מאומה".
כל ניסיון הוא הונאה עצמית. מה שנדמה לו בטווח המידי כהפסד מקיום מצוה אינו אלא ניסיון. כל מה שירוויח על חשבון קיום מצוות בסוף יפסיד. ומה שנדמה לו שמנע מעצמו רווח מפני קיום המצוה לבסוף יראה שיצמח מזה רווח גדול.
מסופר על ראש ישיבת פוניבז', הצדיק ר' יוסף שלמה כהנמן זצ"ל (איבד את משפחתו בשואה וזכה לקומם כאן ישיבה מפוארת תחת זו שנחרבה בליטא), כי בעת שהותו בחו"ל למטרת גיוס כספים עבור ישיבתו נקלע לפרנקפורט והתארח בביתו של רב חשוב. המארח חס על כבודו והציע שהוא המארח ידאג להפגישו עם תורם פלוני ואלמוני ובינתיים ישב הרב מפוניבז' בביתו ולא יתבזה חלילה בפגישה עם תורם שאולי יסרב לבקשת העזרה.
וכך היה. מדי פעם היה המארח מדבר עם תורם זה או אחר ולאחר מכן היה לוקח את הרב לאותו גביר אשר הסכים לתרום לבניין הישיבה.
אחד הגבירים עמד לנסוע אל חוץ לעיר באופן לא צפוי לנסיעה דחופה וקבע שלמחרת בבוקר בטרם תצא הרכבת יבואו לתחנה וישוחח בניחותא עם הרב.
והנה בשבע בבוקר פתח הרב את עיניו ומגלה שקם מאוחר מהמתוכנן. מעולם לא ארע דבר כזה. התלבט. אם יתפלל בציבור הוא עלול לאחר לפגישה עם התורם. אך מיד החליט בליבו שזהו אמנם ניסיון גדול (להפסיד את התרומה הגדולה של אותו עשיר גדול) אך לא יפסיד ממצוות תפילה בציבור.
לאחר התפילה, נסע לתחנה ואכן הרכבת כבר יצאה לדרכה.
ישב הרב בספסל לפוש מעט מדרכו בטרם ישוב לאכסניה. לפתע מגיע אותו גביר בריצה מתנשף ורץ אל הרב ומתנצל ומבקש שימחל לו על שהמתין לו זמן כה רב. וראש הישיבה מרגיעו שגם הוא התעכב אך הגביר בשלו - כיוון שקבעתי עם הרב שנפגש בשעה פלונית והרב המתין לי הרי שביזיתי את כבוד התורה ומייד הכפיל את תרומתו שחשב לתרום.
סיפר ראש הישיבה: לו הייתי מוותר על המניין ומגיע לתחנה מוקדם לא הייתי פוגש את התורם וחוזר הביתה מאוכזב.
מקיום המצוות לעולם אין מפסידים.