בחג השבועות עם ישראל קיבל את התורה. שמו המקובל של החג הוא חג מתן תורה. לא קבלה; מתנה. לשני המונחים משמעויות שונות שמעניקות לחג, שהוא אחד משלושת הרגלים, מעמד ייחודי, שאין לשום חג ולא לשני הרגלים האחרים, פסח וסוכות.
שופינג מלוא הטנא: החידושים שהמטבח שלכם צריך לכבוד חג השבועות
שניים מענקי תנועת החסידות עוסקים בהסברת הייחוד של תוארי החג - מתנה וקבלה: הרבי מקוצק, רבי מנחם מנדל, והאדמו”ר השני לשושלת חסידות גור הידוע בשם ספרו “שפת אמת”, רבי יהודה לייב. הצדיק מקוצק, רבי מנחם מנדל, טוען כי התורה ניתנה על ידי הקב”ה במתנה לכל אחד. היא חשופה ונגישה לכל אחד. קבלתה תלויה ברצון של היהודי, במחויבויות שהוא מוכן לקבל על עצמו, ביכולות שלו לקיים את מה שלמד.
רבי יהודה לייב (“שפת אמת”) משלב את מתן התורה וקבלת התורה למושג אחד: לרעיון שאדם משיג בשכלו ומקיים במעשה. נכון שנתינת התורה היא לכל אדם. אבל לדבריו, גם קבלת התורה היא־היא בהישג של כל אדם. “התורה נקראת עץ חיים וכמו שאילן מוציא פירות בכל שנה ושנה, כמו כן התורה מתחדשת פירותיה”, כתב.
“מלבד מה שנתן ה’ יתברך התורה, נתן גם כוח והכנה בנפשות ישראל להיות מקבלים התורה”. חג השבועות הוא מיוחד מעוד בחינות. התורה לא מציינת את יום ומועד החג כמו לגבי שני הרגלים האחרים. בתורה אין אזכור לכך שבחג השבועות ניתנה תורה לעם ישראל. בהשוואה לחגים האחרים, לחג השבועות מקום צנוע בספרות ההלכתית.
בנוסף, לחג המציין את האירוע הכי מכונן של עם ישראל - מעמד הר סיני וקבלת התורה - אין מצוות מעשיות. יום ומועד נקבעו לו בתלמוד, על ידי התנאים. אבל החג כן עשיר במנהגים. הידוע הוא אכילת מאכלי חלב וקישוט בתי הכנסת בעשבים ובעלים. ההיעדר של מצוות ואיסורים הוא שמעניק לחג את חשיבותו ועוצמתו. למתן תורה וקבלתה אין צורך במצוות מיוחדות או איסורים.
מתן תורה וקבלתה אינם כרוכים בזמן. כדברי הפסוק: “לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה”. כך גם אין גבול לגדולתו, למרכזיותו ולעוצמתו הרוחנית של חג השבועות. צדדים אלה של החג מודגשים בתורת “שפת אמת”, שם נכתב: “כשניתנה יכול כל איש ישראל למצוא לו קיום על פי מצוות התורה להתיישב הנפש בגוף. ולכן אמרו, אין לך בן חורין אלא העוסק בתורה שמשבית המלחמה שבין הנפש והגוף לכן הוא בן חורין”.
“שפת אמת” הקפיד לתעד לדורו ולדורות הבאים את דברי התורה שלו. בכל שנה התחיל מחברת מיוחדת לפירושיו והסבריו לפרשיות השבוע. לעומתו, הרבי מקוצק הקפיד שלא להשאיר אחריו דברי תורה בכתובים. אבל על שום אדמו”ר חסידי לא סופרו רעיונות וסיפורים בהיקף דומה לזה שפורסמו על הרבי מקוצק.
סיפור אחד ממחיש את השקפתו על קבלת תורה: הרבי שאל פעם אברך: מה אתה עושה? השיב האברך: אני לומד גמרא. צעק הקוצקאי: ומה הגמרא לימדה ומלמדת אותך?! במילים אחרות, התורה היא מתנה. אבל חשוב ותלוי מה ואיך לומדים מקבלת המתנה.