במפגש הפסגה של מנהיגי ה־7G, שנערך בסוף השבוע החולף בהירושימה, יפן, משכה תשומת לב עולמית הופעתו של וולודימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה.
לא זו בלבד שקיומו של המפגש בעיר הראשונה שספגה מתקפה גרעינית לפני 78 שנים הדגיש את עוצמת איומיו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לשימוש בנשק גרעיני, ההשוואה שערך זלנסקי בין החרבתן עד היסוד של ערי אוקראינה לבין הטלת פצצות האטום הקטלניות על הירושימה ונגסקי, המחישה את גודל הסכנה הנשקפת לעולם כולו משימוש ב"נשק יום הדין".
וכך, על רקע הכרזתו של הנשיא ביידן כי ארה"ב תהיה חלק מקואליציה מערבית שתספק מטוסי F16 לקייב, ונוכח קריאתם של מנהיגי ה־7G להחרפת הסנקציות על מוסקבה והחרמת בריטניה את שוק היהלומים שלה, האשים ראש הקרמלין את ממשלות ארה"ב והמערב בהסלמת המאבק.
כבר עתה ברור כי פסגת שבע הדמוקרטיות המובילות בעולם – ארה"ב, יפן, קנדה, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה – ובואם של נציגים מאיחוד אירופה, נשיאים וראשי ממשלות מהודו, ברזיל, אוסטרליה, אינדונזיה, סינגפור וקוריאה הדרומית להירושימה, מהווים מפגש דרמטי וסמלי במיוחד.
מעבר לסוגיה האוקראינית, משתתפי הפסגה דנו בנושאים מהותיים שונים, ובהם הגברת המתיחות מול סין, התחזקות האינפלציה ומשבר האקלים, לצד מרוץ החימוש והאיום הגרעיני. בכך, היא שיקפה את השינויים העצומים המתחוללים כיום במאזן הכוחות העולמי. התבוננות מקרוב אף מראה כי על רקע היחלשות ההגמוניה האמריקאית והתחזקות המאבק הבין־גושי, הפסגה בהירושימה מסמלת נקודת שפל במנהיגות הכלכלית של ארה"ב, לצד תחרות גוברת בינה לבין סין ורוסיה על השגת אזורי שליטה והשפעה בזירה הבינלאומית.
15 חודשים מאז פלש הצבא הרוסי לאוקראינה וכעשור לאחר סילוקו של הנשיא פוטין מפסגת G7 בעקבות סיפוחו של חצי האי קרים, התכנסו מנהיגי המדינות המתועשות ודנו בצורך להתמודד עם שורה של אתגרים, ובהם הסלמת המלחמה באירופה והגברת המתיחות באסיה. אין ספק שהבחירה בהירושימה, עיר הולדתו של פומיו קישידה, ראש ממשלת יפן – אינה מקרית.
לדבריו, היא "מדגישה את מחויבותה של יפן לשלום עולמי ללא נשק גרעיני" ואת נחישותה להשפיע על האג'נדה העולמית, תוך הצבת סוגיית פירוק הנשק הגרעיני ואי־הפצתו בראש סדר היום הבינלאומי. כאן חשוב להזכיר כי הטלת פצצות האטום על הירושימה ב־6 באוגוסט 1945 גרמה למותם של כ־140 אלף בני אדם. פצצה נוספת שהוטלה על העיר נגסקי שלושה ימים לאחר מכן, גבתה כ־70 אלף קורבנות נוספים והובילה לכניעתה של יפן ולסיומה של מלחמת העולם השנייה.
לא בכדי פסגת הירושימה טומנת בחובה חשיבות סמלית ואסטרטגית, כשהיא גם משקפת את התמודדותן של המדינות המתועשות עם אתגרים ביטחוניים מורכבים. לדוגמה - החרפת איומי השימוש בנשק גרעיני מצד הנשיא פוטין, ריבוי ניסויי הטילים הגרעיניים בקוריאה הצפונית והמתיחות הביטחונית הגוברת מול סין נוכח פעילותה בים סין המזרחי והדרומי. בתוך כך, הגעתו של הנשיא זלנסקי למפגש ביפן לאחר סבב פגישות בבירות אירופה, ומפגשו בריאד עם ראשי הליגה הערבית, משקפים את נחישותן של חברות הברית להגן על אוקראינה ולהמשיך לסייע לה צבאית וכלכלית – וכן לבודד את רוסיה ולבלום את מכונת המלחמה שלה.
פוטין מחריף
לצד מהלכים אלה בעניין המלחמה באירופה, מנהיגי ה־7G דנו בהרחבה בהגברת המתיחות מול סין על רקע היחלשות המנהיגות הכלכלית האמריקאית והפיחות שחל במעמדה הגיאופוליטי העולמי של ארה"ב. מנגד, נוכח התעצמותה הכלכלית ויכולותיה הצבאיות של סין, לצד התרחבות פעילותה הדיפלומטית וביסוס מעמדה הגלובלי, השתנה מאזן הכוחות העולמי. כפועל יוצא, התחזקו מאבקי הכוח בין רוסיה, ארה"ב וסין על השגת אזורי שליטה והשפעה ברחבי העולם (דוגמת הרחבת קשריה במזרח התיכון, תוך מאמצי התיווך שלה שהובילו להפשרת היחסים בין ערב הסעודית ואיראן).
בתוך כך, פסגת הירושימה היוותה הזדמנות להדק את הקשר האסטרטגי ומנגנוני התיאום הכלכלי והביטחוני בין חברות הברית, בין היתר בנוגע לפעילותן באסיה ובמרחב האינדו־פסיפי. וזאת, תוך בלימת מדיניות חוץ אסרטיבית ואג'נדה כלכלית דורסנית של סין. לדוגמה, באמצעות פיתוח ויישום תוכניות להקמת תשתיות שיהוו חלופה לפרויקט ה"חגורה והדרך" (BRI), וכן תוך הרחבת שרשרות הייצור ואספקת המוצרים בלא תלות בסין.
מהלכים אלה, הכוללים אספקת מקורות מימון והשקעה זרים, נועדו בין היתר לבלום את משבר החובות נוכח עליית מחירי המזון והאנרגיה בעולם, כפי שציינה ג'נט ילן, מזכירת האוצר האמריקאית. בנוסף, מטרתם היא לסייע למדינות המוחלשות בחצי הכדור הדרומי – בדגש על מדינות אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית – לשמור על ריבונותן הכלכלית.
כל זאת, תוך חיזוק קשריהן עם הדמוקרטיות החזקות, ומנגד - תוך הפחתת תלותן בסין ובמוסדות פיננסיים דוגמת ארגון ה־BRICS וכן בנק NDB (New Development Bank), המהווים חלופה למוסדות הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית. בנוסף, חיזוק קשרי הכלכלה והמסחר עם מדינות ה־7G נועד לבלום את תמיכתן ברוסיה ולהגביר את בידודה הבינלאומי.
התבוננות מקרוב מראה שמשטר הסנקציות שהוטל על רוסיה נחשב למהלך האסטרטגי המשמעותי ביותר שהוטל אי־פעם על כלכלה חשובה בזירה הבינלאומית. לאחר 15 חודשי מלחמה היקף היצוא החודשי של חברות ה־7G לרוסיה, הנאמד ב־4.7 מיליארד דולר, ירד בכ־57%, ומתוך זה 80 מיליון דולר בלבד מארה"ב.
בראייה כוללת, כלכלות ה־7G אומנם מאוחדות בתמיכתן באוקראינה, אבל לא בסנקציות. לאחרונה אף גברו המחלוקות ונשמעה לא מעט ביקורת, בעיקר בקרב מדינות איחוד אירופה וכן ביפן (התלויה ביבוא גז נוזלי ברוסיה, המהווה כ־35% ממקורות האנרגיה שלה), נגד החרפת הסנקציות.
לא מזיז למוסקבה
רישי סונאק, ראש ממשלת בריטניה, הכריז בכינוס בהירושימה על איסור הסחר ביהלומים ומתכות יקרות, ובהן ניקל, מרוסיה, כחלק מתמיכת ארצו באוקראינה. זאת, לצד הטלת הגבלות נוספות על עשרות אישים וחברות הקשורים לשוק הצבאי וכן לתעשיות האנרגיה, המתכות והספנות הרוסיות. כאן חשוב להסביר כי היקף הסחר ביהלומים של רוסיה – יצואנית היהלומים הגדולה בעולם – מגיע לכ־4 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, מדובר בחלק שולי מהיקף היצוא הכולל של רוסיה, שהגיע ל־489.8 מיליארד דולר בשנת 2021, כפי שעולה מנתוני הבנק המרכזי שלה.
זאת ועוד, תהליך ייצור, עיבוד וליטוש היהלומים, המתבצע בין היתר במדינות נוספות ובראשן בלגיה (אנטוורפן), הודו, דובאי וישראל (רמת גן), לרבות מדינות באפריקה ובראשן אנגולה, הינו מורכב וארוך, ומעורבים בו, פרט לאנשי מקצוע מרוסיה, גם סוחרי יהלומים וחברות תכשיטים גלובליות. וכך, ציבור רחב מקרב תושבי מדינות ה־7G רוכש 70% מהיהלומים בעולם, בזמן שבריטניה מייצגת פחות מ־1% מהסחר העולמי. כך או כך, קיים קושי רב לאכוף את הסנקציות על ענף היהלומים הרוסי ולהחרים את אבני החן המיוצרות ברוסיה.
לא בכדי קישידה, ראש ממשלת יפן, קרא בכינוס בהירושימה לחזק את שיתוף הפעולה בין חברות ה־7G. התעצמותה של סין, ומנגד היחלשות הדומיננטיות האמריקאית, מעוררות דאגה רבה בקרב רבות ממדינות העולם. עם זאת, ומעבר להכרה הרשמית והתמיכה הבינלאומית באוקראינה, פסגת הירושימה מהווה עדות לכישלון השימוש ב"נשק" הסנקציות נגד מוסקבה, לפחות בטווח הקצר.
וכך, לא זו בלבד שהקפאת נכסים פיננסיים והחרמת מקורות אנרגיה לא הובילו עד כה להבסתה של רוסיה, אלא שעל פניו מסתמן כי החרפת הסנקציות והרחבתן לענף היהלומים עלולות להיות חרב מתהפכת. שכן, במסגרת המאבק הכלכלי שמתנהל עד כה נגדה, אומנם רוסיה חשה את השפעת הסנקציות על המערכת הפיננסית שלה – הכלכלה הרוסית התכווצה ב־2.5% ולא ב־8.5%, כפי שעולה מהתחזית של קרן המטבע הבינלאומית, הצופה צמיחה של 0.7% השנה – אולם השלכות הסנקציות השפיעו משמעותית גם על מדינות המערב, כדוגמת עליית מחירי המזון והאנרגיה בעולם.
יתרה מזאת, בראייתה של רוסיה, מציאת מקורות אנרגיה חלופיים, הידוק קשריה האסטרטגיים עם סין והודו והקמת מוסדות וארגונים פיננסיים חלופיים, ובראשם ארגון ה־BRICS, קוראים תיגר על הסדר העולמי בהובלת ארה"ב ואף מאפילים על הישגי פורום ה־7G. לכן, בראייה גיאופוליטית וכלכלית רחבה, ספק רב אם הפגנת סולידריות בין המדינות הדמוקרטיות תוך הצגת "תמונת ניצחון" בהירושימה, סימבולית ככל שתהיה, מהווה איום ממשי על המדינות האוטוריטריות. על פניו מסתמן כי במציאות הכאוטית שבה אנו חיים, פסגת הירושימה מהווה אפיזודה נוספת במסגרת דעיכת העולם "הישן".
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה ולמשברים בינלאומיים