הפוליטיקה של יוקר המחיה מבטיחה את כישלונה

1. אינפלציית ועדות

"יוקר המחיה הוא אחד הנושאים הכואבים וחשוב לטפל בו כדי לשמור על היכולת להתקיים. ללא התערבות הממשלה לא יהיה פתרון, אבל יוקר המחיה נובע גם מהפרשי המטבעות, הריבית והאינפלציה. שר האוצר חייב לשבת עם הנגיד ולשכנע אותו להוריד את הריבית".

בכנס רואי החשבון סיכם איתן יוחננוף, מנהל רשת הקמעונאות יוחננוף, את תובנותיו אלה בנושא יוקר המחיה. צריך להקשיב למי שבא מהשטח. לדבריו, הבעיה אינה בקמעונאים ברווחיות נמוכה מהמקובל וגם לא ביבואנים, שאצלם דוחות של יבואנים כמו דיפלומט חשופים לעין. הבעיה מונחת אך ורק לפתחה של הממשלה, שבעקבות המהפכה המשפטית שיזמה הפרה הבטחת בחירות וגרמה להתחזקות הדולר ולריבית המזנקת. הנגזרת מכל אלה היא האינפלציה המכה ללא רחם.

בדבר אחד יוחננוף לא צודק. אף גורם, גם לא שר האוצר ואפילו לא ביבי, לא יצליח לשכנע את הנגיד להרגיע בעניין הריבית. פרופ' אמיר ירון עקשן כמו ולדימיר פוטין ומלחמתו באוקראינה. הריבית תרד אם המהפכה המשפטית תיגנז סופית, הדולר יירגע, האינפלציה תיעלם, והאמון במשק יחזור. נתניהו הפנים את הרעיון שיוקר המחיה עלול לעלות לו ביוקר. למרות הכל, הוא אינו מוכן לקחת אחריות, אלא מחלק את האשמה בין אחרים. "אני מתרשם שלאחרונה היבואנים, היצרנים והמפיצים איבדו את הבלמים", מטיף מי שלאחרונה איבד את המנוע. "נעבור משרד אחר משרד כדי להוריד את יוקר המחיה", הבטיח.

בשבוע שעבר הוא מצא את חדר הבריחה החמים והנוח, המכונה קבינט שרים לענייני יוקר המחיה, קבינט מיותר וחסר טעם כמו החמסינים של הימים האחרונים. למה מיותר? כי הממשלה מוצפת בקבינטים, אך לא בקברניט אחד. קבינט הדיור הוא דוגמה. מחירי הדיור ירדו? לא. הקבינט החברתי־כלכלי אמור לטפל ביוקר המחיה ובפערים החברתיים, אבל בפעמים שבהן הוא כונס הוא דן בעיקר בעבודות הרכבת בשבת. אז למה שקבינט יוקר המחיה של ביבי יצליח?

נדמה שאפילו לצ'רצ'יל לא היו בעיצומה של מלחמת העולם השנייה כל כך הרבה קבינטים, אבל ביבי עם כל כך הרבה כאלה מתקשה אפילו לנהל את המלחמה ביוקר המחיה. לו היה רציני, ניתן היה להגיע לרפורמות בחוק ההסדרים, כמו צעדים לעידוד התחרותיות, הפחתת רגולציה, הורדת מסים נקודתית ורפורמות בנדל"ן. בכל אלה נתניהו ושר האוצר לא נגעו, כי אצה רצה להם דרכם לאשר את התקציב ולקדם את הרפורמה המשפטית. אבל יש לו הזדמנות נוספת: ביבי מוזמן להכריז על גניזת הרפורמה המשפטית. שנייה אחר כך הבורסה תזנק, הדולר יצנח, והמשק יצמח. דקה אחרי זה אפשר לפרק את הקבינט.

חזרה מהפנטזיות למציאות. כדי לאפשר לכל אחד מ־20 חברי הקבינט לדבר 10 דקות בלבד בישיבה, כל ישיבה תימתח על פני 3 וחצי שעות. נגיד בנק ישראל, פרופ' ירון, הוצב רק במקום האחרון ברשימה החברים. קדם לו למשל ד"ר אבי שמחון, יועצו הכלכלי של נתניהו. בעוד פרופ' ירון הוא ליאו מסי של הכלכלה, ד"ר שמחון הוא אולי מאמן שוערים בליגה למקומות עבודה. ככה לא בונים קבינט שממילא פולש לתחומים שבהם משרדי הממשלה אחרים כבר מטפלים: משרד האוצר הקים ועדה לפירוק מונופולים וריכוזיות שתתמקד בשוק המזון; משרד הכלכלה הפעיל את הממונה על התחרות לטפל בבנקים ומאיים על יבואנים בלעדיים; משרד התיירות מגבש תוכנית ל"נופש בר השגה"; ועדת הכלכלה ממליצה על הפחתת המע"מ ומהלכים נוספים.

מעל כל אלה מרחפת רוחו של יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, שבלעדיו שום דבר לא זז. אהה. וכמעט שכחתי את שר השיכון, יצחק גולדקנופף, המגבש תוכנית להורדת מחירי הדיור, אך למרות זאת חטף מנתניהו על מחדלי רשות מקרקעי ישראל. נתניהו טען שהיא חוסמת את פיתוח היישובים בגליל באמצעות דרישה לדמי חכירה מופרזים, המכשילים מכרזים. גולדקנופף טען מצדו שהמדינה מקצה ליישובים הכפריים קרקע במחיר נמוך מיישובים אחרים.

ירי כזה בתוך הנגמ"ש מזמן לא נשמע. ועדיין, גולדקנופף, המתפקד כשר השיכון לחרדים, לא חטף עדיין את מלוא הביקורת על מחדל הדיור. בעוד מחירי הדיור זינקו ב־20% (עוד בממשלה הקודמת), מחירי המזון עלו בשנה האחרונה ב־5% בלבד, בדומה למדד לצרכן. לביקורת על יוקר המחיה במזון יש יחסי ציבור מצוינים. נכון שפערי המחירים מול אירופה (במיוחד במוצרי החלב) גבוהים, אבל הסיבה העיקרית היא המע"מ הגבוה.

הישיבה הראשונה של קבינט הדיור אינה מבשרת טובות. שר האוצר נעדר בנימוק מקורי שהוא כבר מכיר את החומר, כאילו הוא משתתף בסמינר אקדמי. שר הכלכלה הבריז מאחר ששהה בניו יורק. השניים, במיוחד בצלאל סמוטריץ', מבינים שביבי מנסה לעשות עליהם סיבוב, או במונחי יוקר מחיה - לגזור קופון.

2. הכה את המומחה

השבוע ביקר בישראל סם אלטמן, יהודי אמריקאי בן 38, שהקים את חברת Open AI שדרכה פותח ה־ChatGPT הנישא בימים אלה בפי כל. אלטמן, שעשה שסיבוב ניצחון, סירב על פי הפרסומים להיפגש עם נתניהו בגלל המהפכה, אף שבביקורו נפגש עם כל העולם ואשתו. לפני שאמשיך, מספר מילים על ChatGPT המכונה "המהפכה הגדולה ביותר מאז נוצר האינטרנט". כדי להסביר מה הוא הצ'ט, העליתי מהאוב את המערכון של הגשש "הכה את המומחה", שהוא פרודיה על יושבי אולפנים המסוגלים להשיב על כל שאלה, כולל זו העוסקת במונח העברי לצ'ופצ'יק של הקומקום. לא בטוח ש־ChatGPT יהיה מסוגל לתת תשובה לשאלה נצחית זאת.

מנהל רשות המסים, ערן יעקב, סיפר לי השבוע שהוא שוקל לכתוב ספר לילדים על נושאי כלכלה וכסף. הוא פנה לצ'ט שהשיב בחיוב על השאלה אם כדאי לו לכתוב ספר ואפילו הציע לכתוב את הפרק הראשון. כל הטוב הזה נמנע כאמור מנתניהו, שאלטמן סינן אותו. עם זאת הוא לא יכול היה לסרב לשיחת נימוסים טלפונית. אז איך הופכים את הלימון של אלטמן ללימונדה? הופכים את השיחה האזוטרית איתו למעין קונגרס בינלאומי. מוסיפים לתפריט שיחה באישון לילה עם ענק ההשקעות הבינלאומי אילון מאסק ויוצרים מראית עין שלפיה ה־AI (בינה מלאכותית), לצד המלחמה ביוקר המחיה, הוא האישיו מספר אחת בישראל.

בהודעה מטעם ראש הממשלה נמסר שבנימין נתניהו שוחח בלילה בטלפון עם אילון מאסק. ״אנחנו בפתחו של עידן חדש לאנושות, עידן הבינה המלאכותית. הדברים משתנים בקצב מסחרר, וישראל חייבת לגבש מדיניות לאומית בנושא הזה. אילון מאסק דיבר על הצורך שממשלות יבינו את ההזדמנויות ואת הסכנות. ישראל יכולה להפוך לגורם משמעותי בעניין הזה בעולם. שוחחתי גם עם סם אלטמן, שהביע את הערכתו שישראל יכולה להיות גורם מרכזי בעולם בתחום. אני מתכוון לכנס בימים הקרובים צוותי חשיבה לדון במדיניות לאומית בבינה המלאכותית, הן בתחום האזרחי והן בתחום הביטחוני". יופי של ספין.

השיחה המאולצת עם אלטמן ועם מאסק מעידה על הצורך של נתניהו, כמעט בכל מחיר, להתחכך עם משקיעים בינלאומיים ולצטט אפילו דוח זניח של אנליסט זוטר מבנק ההשקעות ג'יי. פי. מורגן כדי להגיד שהכל סבבה. השבוע הוא שיגר את שריו לחו"ל כדי להוכיח שמשקיעים עומדים בתור ושישראל היא עדיין ארץ זבת חלב דבש והשקעות ולא זבת חוטם.

אופיר אקוניס, שר המדע, קרא מניו יורק להשקיע בישראל שהיא "מעצמת מדע וטכנולוגיה". שר האוצר סמוטריץ' מנה את רשימת המשקיעים (מרביתם יהודים) שהשתתפו בפגישה שקיים בפריז והסביר שישראל היא "אי של יציבות עולמית בכלכלה המודרנית". שר הכלכלה ניר ברקת נפגש עם הכלכלן הראשי של ענק הבנקאות ג'יי. פי. מורגן ודיבר על הטמעת טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית. החיזור הלוהט אחר משקיעים זרים הוא מביש, פתטי, חנפני וגובל בזילות המותג ישראל. פעם, וזה לפני שנה בלבד, לא היה צריך לחזר אחרי אף אחד. המשקיעים עקבו אחרי הכסף והגיעו על אוטומט לישראל.

נתניהו של היום יוצא מכליו כדי להסיט את סדר היום מהצרות המשפטיות. הוא ישמח לטלפן אפילו לאופיר חיים, מאמן הנבחרת הצעירה, בעקבות ההישג המצוין במונדיאליטו. הוא התמוגג מנחת כשהזמין ללשכתו את שחקני בית"ר ירושלים על זכייתם בגביע ותוך כדי כך נגח בכדור. ביבי בורח מבשורה.

המאמץ העיקרי שלו מתמקד בצורך להתקבל מחדש למועדון הכלכלה הבינלאומית, הכולל פורומים כמו ועידת דאבוס בשווייץ. זה לא יקרה כל עוד הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן לא יעניק את הוויזה המיוחלת לצורך מפגש איתו - וזו לא תגיע כל עוד הרפורמה לא תגווע סביבו וסינון היועצים סביבו הבזים לביידן יהיה קצת יותר קפדני. נתניהו יסתפק בינתיים בשיחות זום עם משקיעים בינלאומיים. האיש שהיה פעם כוכב רוק כמו מיק ג'אגר מבטל פעם אחר פעם השתתפות בכנסים שונים מחשש להפגנות נגדו.

3. מה שבטוח

האם יש כיסוי בפוליסת ביטוח כנגד הטרדות מיניות? את מי ניתן לתבוע אם קיבלנו מידע שגוי מ־ChatGPT, ביצענו עסקה כושלת ונפלנו. עו"ד אורי אורלנד, 74, הוא איש ביטוח ותיק. לאחר שנשא בתפקידים בכירים בענף הביטוח, הקים ב־1985 את אחד המשרדים המצליחים בתחום ייעוץ הביטוח. נושא ביטוח נושאי משרה עולה לכותרות בעקבות עשרות תביעות שהוגשו נגד חברי דירקטוריון ובעלי תפקידים בכירים בחברות בורסאיות.

בימים אלה הוא הוציא לאור ספר בשם "ביטוח אחריותם של נושאי משרה בישראל" בהוצאת פוליסה. הספר מבהיר סדרת סוגיות השנויות במחלוקת שכל בעל תפקיד חייב לדעת. ביטוח אחריות נושאי משרה שונה מכל תחום ביטוח אחר המוכר לנו. חלק גדול ממנו מרוכז בידי מספר קטן של סוכנויות ביטוח מתמחות. פוליסת ביטוח זאת נחשבת למורכבת במיוחד. רוב הסייגים לפוליסה נבחנים בדיעבד, עם סיום ההליכים המשפטיים ולא מראש. המבוטח מגן על עצמו במימון חברת הביטוח. אבל ההגנה היא לא אוטומטית.

כך למשל, המחוקק אוסר על רכישת ביטוח אחריות מפני נזק שמקורו בפזיזות של בעל המשרה. למשל, אם מנהל השקעות בחברה בורסאית הורה על ביצוע עסקת רכישה בלי לקבל הערכות שווי, או במקרה שכן קיבל - לא בדק את טיבן. לעצם קיומו של ביטוח אחריות נושאי משרה עלולה להיות השפעה שלילית על נושאי המשרה.

עם זאת הביטוח אינו מכסה תחומים הנוגעים למה שמכונה "תקנת הציבור". מנהל בקזינו לדוגמה, לא יוכל לבטח את עצמו מפני מעשים פליליים. כמו כן, מנהל בפירמה אינו יכול להגן על עצמו מפני תביעת הטרדה מינית, בעוד הארגון שבו הוא עובד יוכל לרכוש פוליסה כזאת כדי לממן את תשלום התביעה התיאורטית.

אז למי מיועד הספר, שהרי הוא כל כך מורכב עד שבוודאי אינו מעניין את המבוטח מן השורה, אני שואל את אורי אורלנד. "הספר מיועד לכל מתעניין בתחום הביטוח הכללי (לא ביטוח חיים) ובעיקר לאנשי מקצוע", עונה אורלנד. "הוא מיועד ליועצים משפטיים, נושאי משרה ואחראים על ביטוח בארגונים כמו בנקים או ארגונים גדולים אחרים. אני לא מנסה למצוא חן, אלא לתאר את המציאות כהווייתה, למרות שהיא לעתים לא נעימה".

4. מסים ומעשים

מנהל רשות המסים, שעומד לסיים את תפקידו לאחר שלוש וחצי שנות כהונה, נוהג כאילו הוא בראשית דרכו. "כל יום בבוקר כשאני מגיע לרשות, הוא מבחינתי היום הראשון לעבודתי. מבחינת היקף הגבייה אני פורש בשיא", אומר ערן יעקב בפאנל בכנס רואי חשבון בהנחיית נשיא הכבוד עופר מנירב.

מחליף למנהל רשות המסים עדיין לא נבחר, ויש מספר מתמודדים, אבל הוא בשלו וממשיך בעשייה במלוא הקיטור. הוא מסמן וי על חוק ההסדרים, שאושר לפני שלושה שבועות, ועל יוזמות חקיקה פורצות דרך בתחום המסים. אחת מהן היא ההחלטה לאשר לעסקים קטנים לנכות 30% מהוצאותיהם בלי להגיש דוחות. "זוהי מהפכה מטורפת, שתגדיל את הנטו השנתי של מאות אלפי בעלי העסקים קטנים ב־3,000 שקל לשנה. לא שההחלטה אינה חפה מסיכונים, אבל בכך זאת החלטתי לאשרה וזאת אחת מגולות הכותרת בתפקידי", אומר מנהל רשות המסים.

במסגרת המלחמה בחשבוניות הפיקטיביות, שהיקפן נאמד לדבריכם ב־6 מיליארד שקל, הוצע על ידי רו"ח מנירב לבטל את המע"מ הקיים בין עוסקים, כמקובל בארה"ב. אתה העדפת חקיקה המשנה את מודל החשבונאיות. מדוע?
"זוהי אכן טענה רצינית, ויש מקום להתייחס אליה בכובד ראש. אבל בניגוד לארה"ב, באירופה לא קיים פטור כזה, וחשבנו שזה לא נכון ליישם את זה בישראל. בשלב זה נסתפק בקבלת דיווח מקוון על כל עסקה בהיקף של 25 אלף שקל (לעומת הצעה ראשונית של 5,000 שקל - י"ש). נעשה פיילוט של המהלך ואז נחליט כיצד זה עובד ואם להמשיך".

איך אתה מתייחס להצעה להפחתת מע״מ על מוצרי מזון ל־8%, כפי שהציעו יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן ואחרים?
"היקף הכנסות המדינה ממע״מ הסתכם בשנה האחרונה ב־138 מיליארד שקל, וזה סכום שאי אפשר לזלזל בו. זה המס העקיף העיקרי בישראל. הפחתת מע״מ אינה הפתרון לבעיית יוקר המחיה. יוקר המחיה בישראל נובע בין היתר מקיומן של קבוצות ריכוז ורגולציה. כדי לפתור את בעיית יוקר המחיה יש לטפל במוקדים אלה דרך עידוד התחרות. מע״מ דיפרנציאלי הוא דבר רע מאוד וגם בבנק העולמי אמרו לנו ׳אל תיגעו במע״מ׳. שינוי המע״מ ייצור בעיות אכיפה, ותרגילים וקומבינות של סוחרים בין סוגי המוצרים לפי גובה המע״מ (כפי שהדבר נעשה כיום בפירות ובירקות - י"ש)".

״אני לא בטוח שהפחתת המע״מ תתגלגל לציבור. ייעשה ׳שיפטינג׳ בין המוצרים. חלק גדול מההפחתה יישאר אצל הספקים. עבודות כלכליות שנעשו מוכיחות כי מע״מ הוא מס רגרסיבי. החמישון התחתון ייהנה מפטור על מוצרי מזון בסכום של 140 שקל לחודש והעליון מפטור של 220 שקל. מדובר בבזבוז מיותר של כסף ממשלתי, ובנוסף יהיו בעיות אכיפה קשות״.

החמרתם את כללי השימוש במזומן, וכיום אסור לבצע עסקאות במזומן ביותר מ־6,000 שקל. אבל אתה מבין שהדבר מהווה פתח לאין־ספור מעשי רמאות. נראה לך שבעל עסק יוותר על עסקה כזאת?
"יש הרבה מדינות בעולם, למשל 'מדינה קטנה' כמו סין, שבהן מרבית העסקאות נעשות דרך אפליקציית וויצ'אט. גם בשוודיה כמעט אין מזומן. המזומן כצורת תשלום הולך ומתמעט. רוב הטרנזקציות הן אלקטרוניות, ללא מגע יד אדם. בעולם אין דבר כזה שאפשר להסב צ'קים. הייתי לא מזמן בלונדון ורציתי לקנות קפה, אך לא יכולתי לשלם במזומן. המוכר הסביר שמזומן הוא פאסה, מסרבל את כל התהליך, מאריך את התור ובסוף היום צריך להפקיד את הכסף בבנק. אין ספק שצמצום השימוש במזומן יצמצם את הכלכלה השחורה ובעיקר יסייע להילחם בצ'יינג'ים, שבאמצעות חלקם נעשה שימוש מצד ארגוני פשיעה".

2021 ו־2022 היו שנים מצוינות מבחינת היקף ההכנסות ממסים, וסביר להניח שלא יחזרו. איך נראה המצב לגבי 2023?
"אכן, היקף ההכנסות ממסים ב־2022 הגיע לשיא שלא היה כמותו מאז 1987. זה מעיד על כוחה של הכלכלה ועל יעילותה של רשות המסים. זה התבטא בצמיחה של 8.6%, יחס חוב־תוצר של 60.9% והיקף התעסוקה. האינפלציה הייתה נמוכה לעומת מדינות העולם, אם כי כעת היא 5.2%. ב־2023 המספרים ירדו לעומת שנים קודמות והופחתו בתקציב, בצד ההכנסות, מיליארדי שקלים. בנק ישראל העלה בעקבות כך את הריבית, ומחירי המשכנתאות זינקו. אולי הגיע הזמן לאפשר איגוח כדי ליצור מקורות הון נוספים. אנחנו משוחחים בנושא עם בנק ישראל. ועדיין צריך לזכור כי במונחים של שכר ריאלי, כוח הקנייה לא נפגע".

ועדיין קשה לקנות דירה אף על פי שהיקף עסקאות הנדל"ן יורד.
"כמובן שזה ניכר בתחום ההכנסות ממסי נדל"ן. בשנת 2022 גבינו שיא של 26 מיליארד שקל, וזה חריג בכל קנה מידה. בשנת 2021 גבינו 21 מיליארד שקל, אבל בשנה רגילה גובים 9־12 מיליארד שקל. המספרים חוזרים לאלה שהיו לפני 2021. מאפריל 2022 ניכרת ירידה בהיקף עסקאות הנדל"ן. למרות שכמות העסקאות מתדלדלת, התחלות הבנייה לא נפגעו. זאת ועוד. במסגרת חוק ההסדרים הובלנו מספר מהלכים שיקלו ויעודדו התחדשות עירונית. 38 אלף דירות נבנו בזכות ההתחדשות העירונית. כל התהליכים הללו יבואו לידי ביטוי במחירי הדיור. בהנחה שחוקי הכלכלה עובדים כמו בכל שוק, כשיש ירידה בהיקף העסקאות, תהיה גם ירידת מחירים. אנחנו נמצאים במשך עשור וחצי בסביבת ריבית אפסית שמשפיעה".

אתה יודע שאחד האתגרים ברשות המסים הוא היכולת להתמודד עם הכלכלה המודרנית, ואחת המהפכות היא ה־ChatGPT. איך אתה מתמודדים עם האתגר הזה?
"חשבתי לכתוב ספר כלכלה לילדים ושאלתי בצ'ט מה דעתו. התשובה שניתנה הייתה שמדובר בתחום מתעורר שגם אפשר להרוויח בו. ביקשתי שימסור פרטים נוספים, ולבקשתי הוא גם כתב את הפרק הראשון בספר. הצ'ט לוקח את הנתונים הבסיסיים הקיימים ומשלים את האחרים. אני רוצה לומר שהעולם האינטרנטי הופך למורכב מאוד, אבל חשוב להבין את הסכנות שבו, כמו יכולת להטות תוצאות בחירות. יש הטוענים שהעוצמה שלו אינה פחותה מזו של פצצת אטום, וזה מחייב רגולציה. להערכתי, חלק מעבודת הביקורת של רואי החשבון תוחלף על ידי מכונה. בכל העולם המסחר משתנה. האי־קומרס נמצא בגידול מטורף עם 80 מיליון חבילות דואר בשנה. גם 'כלכלת החלטורה' מתרחבת: הייטקיסטית הופכת לכוהנת עוגות, ומורה למוזיקה נותן שיעורים פרטיים דרך עבודה מהבית. כל זה מחייב שינוי יסודי בתפיסת עולם המס".

אחד הנושאים שעליהם הרבית לדבר הוא מהפכת השירות. בתחילת כהונתך ביקשת לשפוט אותך בסוף הכהונה. אז מה אתה אומר על כך?
"לדעתי עשינו בנושא מהפכה וקיבלנו חלק מהכלים גם בחוק ההסדרים האחרון. לאחרונה שלחנו ל־150 אלף נישומים הזכאים להחזרי מס הודעה על זכאותם ובקשה למלא את הטפסים. לאחר מילוי הטופס, בעתיד כבר לא יצטרכו למלא. אני מעריך את אוכלוסיית הזכאים להחזרים ב־300 אלף, ואני מקווה שבסופו של דבר נגיע אליהם. דיברתי על שירות, וזה תהליך ששם את האזרח במרכז, ועדיין יש מקום לשיפור. בסיבוב הבא נמלא עבורם את הטופס, והם יצטרכו רק לחתום. כנ"ל לגבי פישוט ההליכים לגבי אישורי מס מסוימים. אנחנו מקבלים 1.1 מיליון דוחות מס לשנה, ואנחנו מעוניינים לפשט ככל שניתן את התהליכים".

"כל זה מתאפשר בזכות העובדים המסורים של רשות המסים. ללא מפקחי מס הכנסה, יכולת האכיפה תרד. צריך לשפר להם את השכר. בשנים האחרונות עשינו קפיצת דרך אדירה, ואנחנו פועלים כמו כל גוף עסקי רגיל".