השבוע רשם הצוות המתווך (והיצירתי, יש להודות) של בית הנשיא פיתוח פורץ דרך: ניהול של מו"מ נמרץ בהיעדר מו"מ. רשמית שיחות הרפורמה הוקפאו עד המבחן הגדול: הבחירות החשאיות במליאת הכנסת של הנציגים לוועדה לבחירת שופטים. עד אז לא תשמעו מילה על המשך ההידברות, כי המשך ההידברות כרוך בתוצאות מבחן הבחירות לוועדה.
כדי שהשיחות יימשכו גם לאחר הבחירות, צוות הנשיא עמל קשות כדי לכנס את הצדדים למתווה ביניים, להסכמה שתמנע פיצוץ אטומי וחזרה לבריקדות. כך שהשיחות פורמלית הוקפאו, אך בפועל מתנהל מו"מ שקט מאחורי הקלעים.
המצב אכן קשה, והנשיא הוא הראשון להודות בכך, הדבר נובע בעיקר מכך שמאחורי נציגי הליכוד במו"מ – רון דרמר, יוסי פוקס וחבריהם – ניצב צלו הענק של שר המשפטים יריב לוין ומחנהו. המחנה הדורש רפורמה now. המשימה הסבוכה של הצדדים היא להמציא נוסחת פשרה שתקבל לגיטימיות לא רק בבית הנשיא או בכנסת, אלא גם ברחוב קפלן מחד, ובלשכתו של לוין ובחוגי תומכיו הנאמנים מאידך.
סביר להניח כי אילו לבנימין נתניהו הייתה אפשרות לבחור עם איזה לחץ להתמודד, היה מתחלף עם יאיר לפיד ובני גנץ בלי לחשוב פעמיים. לא שקמה ברסלר, לא המילואימניקים ולא ההייטקיסטים גם יחד מתקרבים ללוין ברמת הלחץ המופעל וברמת ההשפעה על הפוליטיקאים שבחדר המו"מ.
הנתק והעימות בין נתניהו ולוין סביב סוגיית הרפורמה וסביב הוועדה לבחירת שופטים אינו חדש, אלא שהשבוע הגיעו ממדי הצרה לגובה של גורד השחקים. ככל שמכיוונה של לשכת רה"מ נשמעו בימים האחרונים קולות המדברים על הצורך בפשרה, על הנכונות לתת לאופוזיציה מועמד בוועדה לבחירת שופטים – כך התגובות ששוגרו מאזור החיוג של שר המשפטים נהיו חריפות עד בלתי נסבלות, להגדרת אנשי נתניהו.
השבוע קיבל העימות בין השניים היבטים נוספים. כך, כמעט כל אנשי לשכת רה"מ הוזעקו לטפל בצרה החדשה: שבוע ימים אחרי שנתניהו, בכובעו כיו"ר תנועת הליכוד, הודיע כי ברצונו להדיח את חיים ביבס מתפקיד יו"ר הוועדה המוניציפלית ולמנות הרכב חדש לוועדה לקראת הבחירות ברשויות המקומיות, בא לוין הרותח ודרש לשנות את החלטת נתניהו.
לוין דרש לצרף להרכב החדש את תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון שנחשב למקורבו. כלומר, להעיף מההרכב או את היו"ר, מנכ"ל הליכוד צורי סיסו, או את אחד מן השניים: אוסנת מארק, המקורבת מאוד למשפחת נתניהו, או שי חג'ג', ראש מועצת מרחבים.
אנשי נתניהו התרוצצו בבהלה בניסיון לכבות את השריפה החדשה. האירוע הצטרף לתסכול הכללי בקרב אנשי לשכת רה"מ, שלאחרונה מקדישים זמן ומאמץ רב בהתמודדות עם הלחץ הכביר של שר המשפטים הנלחם את מלחמת חייו למען הצלת הרפורמה.
פרשת הרכב הוועדה המוניציפלית מתגמדת לעומת טענה נוספת שעולה בחוגי המקורבים לנתניהו. בחודש מרץ, בשיא המחאה, הודיעה הנהלת הקואליציה כי "מיד אחרי פגרת הפסח תוקם ועדת חקירה לפרשת פגסוס". נזכיר שבזמנו הסעירה פרשת תוכנת הרוגלה "פגסוס" את המערכת המשפטית והפוליטית. זאת אחרי שהתברר כי המשטרה נהגה להשתיל את התוכנה, ששאבה מידע פרטי מהטלפונים הניידים של עשרות נחקרים. כולל הנחקרים בתיקי נתניהו.
עד שוועדת החקירה תוקם, תחקור ותציג את ממצאיה – הוקפא כל שימוש בפגסוס, וגורמים במשטרה לא מפסיקים להתלונן על הפגיעה בעבודתם. תחילה הייתה זו החלטה משותפת של נתניהו ולוין לעכב את הקמת הוועדה. אך בתחילת האביב, כאמור, הוחלט לשחרר את הפלונטר ולהקים את ועדת החקירה.
פגרת הפסח הסתיימה לה, כנס הקיץ נפתח והתקדם – והוועדה איננה. בימים האחרונים אנשים בליכוד יודעים לספר בזעם רבתי כי מי שמעכב את הקמת הוועדה הוא שר המשפטים. ולמה? "כי עד שתתקבל עמדתו לגבי הרפורמה המשפטית והוועדה לבחירת שופטים, הוא לא נותן אור ירוק", טוענים שם בתסכול.
אצל לוין לא מגיבים לדברים. הדבר היחיד שאפשר לשמוע מאנשיו, אחרי שאמר זאת בקולו ביום רביעי במליאת הכנסת: "לא אכפת לו כלל מה יעלה בגורלה של הוועדה לבחירת שופטים כל עוד הרכבה לא ישונה. מבחינתו, ששני נציגי אופוזיציה ייבחרו, האפקט יהיה אותו האפקט. תבדילו בין לבחור נציגים לבין לכנס את הוועדה בפועל. וכל המבין יבין ויסיק מסקנות".
נתניהו המנוסה אינו קונה את האדישות המופגנת שמקרינה סביבת לוין כלפי חוץ. בשיחות סגורות נתניהו אומר לאנשיו המתוסכלים מהתנהלותו הקשוחה של לוין: "לא אלך על מלחמה בשתי חזיתות בו־זמנית. אם עד 14 ביוני לא נגיע להסכמה עם לפיד וגנץ, נצטרך להגיע להסכמה עם יריב". לפי הפרשנות שניתנה לדברי נתניהו בסביבתו, אם יהיה פיצוץ מול האופוזיציה, הקואליציה תצביע על שני נציגים מטעמה לוועדה, וקארין אלהרר תישאר בחוץ.
בסביבת רה"מ לא רק מדברים על האופציה הזאת, אלא גם מתארגנים לקראתה. לא לשווא חבר הכנסת אוריאל בוסו מסיעת ש"ס הפתיע בהגשת מועמדותו לוועדה לבחירת שופטים, אחרי שחמישה חברי קואליציה כבר עשו זאת. בקואליציה מסבירים כי בוסו פעל לא על דעת עצמו אלא בהוראת יו"ר מפלגתו.
לטענת גורמים בקואליציה, אריה דרעי סיכם עם נתניהו כי אם יתממש התסריט הפסימי של אי־הסכמה סביב הסכם הביניים, בוסו יהיה נציג הקואליציה השני שייבחר, לצד המועמד מטעם עוצמה יהודית. לדבר על האפשרות הטובה ולהתכונן לאפשרות הרעה – מאז ומתמיד זאת השיטה הנהוגה אצל נתניהו.
התרגיל של עוצמה יהודית
לא רק לפיצוץ האפשרי מול האופוזיציה בשיחות הרפורמה מתכונן נתניהו, אלא גם לפיצוץ אחר, אולי מציאותי פחות כרגע, אך בהחלט אפשרי בטווח רחוק יותר.
אירועי ערב אישור התקציב, בעיקר בגזרת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הותירו רושם קשה על נתניהו ואנשיו. "יבוא היום, ואיתמר יעשה לנו צרות צרורות", אומרים בליכוד, "מי שמאיים בפרישה מהממשלה בתחילת הקדנציה, עלול לממש את האיומים בהמשך, כאשר נהיה קרובים יותר לבחירות הבאות מאשר לבחירות הקודמות. עלינו להתארגן לקראת האפשרות הזאת" – הוחלט.
לפי מיטב המסורת והשיטה, המגמה הייתה לחפש את החוליות החלשות שבתוך סיעתו של בן גביר, לאתר את אלה שפחות מרוצים. כלל פוליטי ידוע אומר כי מי שמרוצה פחות בתחילת הקדנציה, הופך למורד ולמתפצל ככל שקרב מועד הבחירות. בדוק.
בלון הניסוי שוגר בשיאו של המו"מ בין בן גביר לנתניהו על הוספת תקציבים למשרד הנגב והגליל. אלמוג כהן מעוצמה יצא נגד יו"ר מפלגתו ביוזמתו גם בלי שנאלצו לפנות אליו ולנהל שיחות נפש. בליכוד מאשרים כי כהן כבר סומן כמורד לעתיד, הבעיה היחידה היא כי הוא היחיד. לפחות כרגע. מפה ועד לאופציית הפיצול של שליש סיעה הדרך ארוכה, מפותלת ולגמרי לא ברורה.
בשונה מאלמוג כהן שלא היה זקוק לטיפול אישי, רוב חברי סיעתו של בן גביר טופלו ועוד איך טופלו. לדברי אנשי עוצמה, יועצי נתניהו הרימו טלפונים לכמעט כל הח"כים מהסיעה למעט בן גביר עצמו וח"כ נוסף. באותן שיחות הסבירו אנשי לשכת רה"מ בהרחבה כמה בן גביר לא צודק בהתנהלותו.
"לא ניסו להמריד אותנו, זה רחוק מלהיות שם, לא מתקרב. מה שכן, ניהלו עם כל אחת ואחד מאיתנו שיחות נפש, הסבירו כי לא כל הבטחת בחירות חייבת להיות גם מקוימת ושאיתמר עקשן מדי, הוא חייב להבין כי אף פעם לא מקבלים את כל מה שרוצים", מספרים חברי עוצמה יהודית.
מה שיועצי ראש הממשלה לא ידעו הוא כי כל שיחותיהם עם אנשי עוצמה הוקלטו על ידי האחרונים והועברו בזמן אמת לבן גביר, ששמע כל מילה ומילה שנאמרה לחברי סיעתו. בן גביר שמע וסביר להניח כי הסיק שתי מסקנות: האחת – רוב רובם של אנשיו שומרים על נאמנות ולעת עתה אפשר להמשיך ללא דאגה לאפשרות של סכין בגב. השנייה – נתניהו חושש ממנו, עוקב מקרוב וגם מכין את אופציית הפיצול. בינתיים באופן פסיבי, אך הזמן בפוליטיקה רץ מהר.
מהליכוד נמסר בתגובה: הדיווח על ניסיונות לכאורה לפצל את עוצמה יהודית איננו נכון – לא היה ולא נברא וגם לא יהיה.