מטען החבלה שהתפוצץ היום (שני) בגחון של רכב "הפנתר" הממוגן בג׳נין חדר אותו ופצע שבעה לוחמים, לא קרוב עדיין לרמה המקצועית שאפיינו את מטעני הגחון של חיזבאללה, כאשר צה״ל פעל בדרום לבנון בתקופת רצועת הביטחון עד שנת 2000. על היכולות ואפקט הנזק של מטעני החבלה שהיו בידי חיזבאללה לפני כמעט 25 שנה, היו חותמים ארוגני הטרור הפלסטינים. זו הסיבה המרכזית, למרבה המזל, שהמטען בג׳נין, חדר אמנם, את הכלי הממוגן אך לא הוביל לפגיעה קטלנית. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מתהליך המטריד של השנה האחרונה בעיקר בג׳נין, שמתחיל להזכיר במידה מסוימת מגמות של לבנוניזציה, בכל הקשור למגמת התפתחות של השימוש במטעני החבלה.
מבצע "חומת מגן" ופועלות נוספות בראשית שנות ה-2000 פגעו פגיעה קשה ביכולות החבלה של ארגוני הטרור בשטחים, הרוב המוחלט של מעבדות החבלה הושמדו וארגוני הטרור איבדו יכולת חשובה מאוד לייצר מטעני חבלה עוצמתיים וחגורות נפץ ששימשו את המחבלים המתאבדים. החודשים האחרונים עומדים בסימן שינוי, לאחר יותר משנה של לחימה רצופה של צה״ל במבצעים רבים בצפון השומרון בעיירות כמו קבטיה בורקין, הקסבה של שכם ובעיקר בג׳נין, למדו ארגוני הטרור על בשרם את הקושי שלהם לגבות מחיר מצה״ל על הפעילות בלוחמים הרוגים.
אלפים רבים של קליעים שנורו לעבר כוחות צה״ל במבצעים אלו לא הובילו אותם לתוצאה הרצועה. מספר הנפגעים בקרב לוחמי צה״ל ומג״ב נמוך מאוד באופן יחסי, לעומת עשרות רבות של מחבלים הרוגים. היתרון היחסי של צה״ל מקשה מאוד על ארגוני הטרור כאשר מעבר לפערים באמצעי הלחימה והטכנולוגיה את המשימות המורכבות במיוחד, מבצעות מיטב היחידות המיוחדות של מערכת הביטחון כמו הימ״מ, יחידת המסתערבים של מג״ב איוש, דובדבן וסיירות מיוחדות ועוד.
הפער האדיר בתוצאות וביכולות של הפעילות המבצעית, מוביל את ארגוני הטרור ובראש חמאס והג'יהאד האסלאמי לנסות ולחפש את נקודות התורפה. כמו בלבנון בעבר, כך גם ביהודה ושומרון ארגוני הטרור מסמנים את שלב הנסיעה אל היעד או ממנו כהזדמנות להגיע להישג משמעותי באמצעות פגיעה בכלי הרכב שעשויה להוביל את אותם ארגוני הטרור לפגיעה קטלנית בכלי-רכב שתוביל למספר הרוגים רב בצד הישראלי. זה תהליך שלוקח זמן וארגוני הטרור גם בג׳נין נמצאים רק בתחילת הדרך, אבל ניתן להתחיל ולסמן כבר מגמה ברורה של נסיון להשיג יכולת משמעותי בהפעלת מטעני צה״ל כנגד פעולות צה״ל בצפון השומרון ובעיקר בג׳נין.
המבצע לא היה יוצא דופן. המשימה של לוחמי הימ״ס וסיירת הצנחנים הייתה לעצור שני מבוקשים מהחמאס ומהג'יהאד האסלאמי שלגביהם סיפק השב״כ מודיעין בנוגע למעורבות שלהם בטרור. אין כמעט נקודה או פינה בג׳נין ובמחנה הפליטים בעיר שכוחות הביטחון לא פעלו בשנה האחרונה. חופש הפעולה הוא גדול מאוד, אבל לצד זאת הפעילות שחוזרת על עצמה מובילה גם לאבולוציה ולמידה של ארגוני הטרור ואיום המטענים הולך והופך למשמעותי יותר ככל שהחיכוך גובר.
צה״ל החל לאחרונה למגן את הגחון של כלי הרכבים בניסיון לשפר את מענה המיגון ולמנוע פגיעה קשה יותר ברכבים. חמאס מנגד, מנסה לשפר את עוצמת המטענים והתהליך הזה צפוי להוביל לכך שצה״ל צפוי להתמקד בפעילות כנגד יכולות אלה ובניסיון לאתר בשטח את אותן מעבדות נפץ קטנות שבהם מייצרים ארגוני הטרור את מטעני החבלה.
למרות האירועים, ברירת המחדל של מערכת הביטחון אינה תומכת במבצע גדול בצפון השומרון. מבצע כזה צפוי להסיט את מערכת הביטחון מאיראן וחיזבאללה, להקשות על ישראל במגרש המדיני מול ארצות הברית, מדינות האיחוד האירופי ומדינות ערביות נוספות, ולמרות האמירות המאיימות מצד שרים בממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט מבינים היטב כי מהסלמה נוספות ביהודה שומרון לישראל יש גם הרבה מה להפסי. ההחלטה להתמקד במשימות מבצעיות שתכליתן גם לפגוע ביכולות החבלה המתפתחות בג׳נין עשויה להיות על הפרק.
מבצעים מהסוג הזה לעומת מעצרים בלילה דורשים זמן שהייה ארוך יותר בשטח ולא מין הנמנע כי סוג כזה של מבצעים נראה יותר בחודשים הקרובים, מבלי שמדובר בשלב הזה על החלטה לצאת למבצע גדול ביהודה שומרון. אבל גם במתוכנת המצומצמת ככל שבפעילות הזו יהיו יותר הרוגים בצד הפלסטיני, מכאן הסיכוי שזה עשוי להתרחב להסלמה משמעותית יותר ביהודה ושומרון או אפילו ברצועת עזה ומכאן גם הדילמות במערכת הביטחון.