השר לביטחון הפנים מחפש פודל לתפקיד המפכ”ל. דרישות התפקיד: ניצב במשטרה, שמוכן להסכים לכל גחמותיו של השר. על המועמד לשמש גם מרבד הנעליים של השר בן גביר, ולמחול על כבודו העצמי. מי שייבחר לתפקיד יקבל בתמורה דרגת רב ניצב, וישתכר משכורת חודשית של כ־100 אלף שקלים.

קח אותי בן גביר: אלו המועמדים הבולטים לתפקיד המפכ"ל

תנאי התפקיד כוללים רכב צמוד של משטרת ישראל, שמספר לוחית הזיהוי שלו הוא מ־1, בנוסף ללשכה, מזכירה ועוזרים. מי שרואים עצמם עומדים בדרישות התפקיד, מוזמנים לפנות לעוזר השר חנמאל דורפמן, ולהציע את מועמדותם. התפקיד הוא למשך שלוש שנים עם אפשרות הארכה בשנה נוספת, בתנאי שהמפכ”ל יסכים לשמש אסקופה נדרסת לרגליו של השר. עדיפות בקבלת התפקיד תינתן לחסרי חוט שדרה, או לכאלה שיציגו את עצמם ככאלה.

אלה, בתמצית, הכישורים שנדרשים כדי למלא את תפקיד המפקח הכללי של המשטרה בכפיפות לשר לביטחון לאומי בן גביר, שחצה מזמן את כל הקווים האדומים. אם בן גביר היה מנהל בשירות הפרטי או הציבורי, סביר להניח שהוא היה נפרד מזמן מכיסאו. אבל לפוליטיקה יש כללים משלה, בעיקר כשלבן גביר יש את הכוח להפיל את הממשלה.

לא ברור למה ראש הממשלה מתעלם מהצעת אביגדור ליברמן להצטרף לממשלה. העובדה שבין השניים יש דם רע לא צריכה למנוע מהם לנהל משא ומתן ענייני לשינוי הקואליציה. ליברמן מוכר כמי שפיו ולבו שווים, וכשר לביטחון הפנים הוא ישקם את המשטרה במהירות ויעלה אותה על הפסים.

ליברמן הציג תנאים שאם ראש הממשלה נתניהו יקבל אותם, מסע הטירוף שפוקד את משטרת ישראל יוכל להיפסק מיד. הוא איש של מעשים ולא של דיבורים, פרגמטי, בעל חוט שדרה, והוא ידע להילחם את מלחמתה של המשטרה, ולהשיג עבורה את התקציבים הראויים. כמי שהיה שר אוצר, אין בקיא מליברמן לייעץ לשר האוצר סמוטריץ’ היכן ניתן למצוא את מקורות התקציב. אם נתניהו מחפש שקט בגזרת ביטחון הפנים, הוא חייב את ליברמן.

חקירותיו של ראש הממשלה במשטרה הסתיימו וממילא השר לביטחון הפנים אינו יכול להשפיע בשום דרך על החוקרים, כך שלנתניהו אין ממה לחשוש, מה גם שמדובר במינוי שרק ייטיב עם המשטרה. אצל ליברמן לא תשמעו אמירות בנוסח “השגתי למשטרה תוספת של תשעה מיליארד שקלים”, כשבפועל המשטרה תקבל רק מיליארד שקלים. מאות אלפי חקלאים ברחבי הארץ שהאמינו לבן גביר ונתנו לו את קולם גילו מהר מאוד את ההבדל בין הבטחות למציאות. במקום להודות בכישלונו, השר מגלגל את האחריות למפכ”ל.

הודעת בן גביר שלא יאריך את כהונתו של רנ”צ קובי שבתאי בזמן שהאחרון נמצא בחו”ל לסעוד את אחיו, מלמדת על אופיו של השר ועל והתנהלותו. המפכ”ל שמע על החלטתו של השר באמצעי התקשורת, לאחר שהוא עצמו הודיע שאינו מעוניין בהארכת המינוי. שבתאי לא מעוניין להיות הפודל של בן גביר, והוא לא מתרגש מהודעת השר הממונה עליו.

אני מסיים את הטור במילים שכתב ניצב בדימוס אריה עמית, שהיה מפקד מחוז ירושלים והכיר היטב את בן גביר, תוך השמטות קלות: “זה שאתה עבריין ידעתי, כי הרי נעצרת אצלי לא פעם ולא פעמיים. זה שאתה פירומן פרחח ידעתי, צריך רק לראות את התנהגותך. זה שאתה לא מבין במשטרה ובניהול ידעתי, ואתה מוכיח את זה יום ביומו. אבל לתדרך תקשורת שלא תאריך למפכ”ל את הקדנציה, בלי לדבר איתו בכלל כשהוא בחו”ל, ליד אחיו שמנותח ניתוח מציל חיים? אתה אפס. פחדן עלוב והכי לא מנהיג שיש ...”. וכל המוסיף גורע.