השר עמיחי שיקלי ממוקד מטרה ונחוש להצליח. השבוע, כמה חודשים אחרי שהופקדה בידיו האחריות על הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, הוא הציג בפני ועדת שרים בראשות ראש הממשלה את "תוכנית המיקודים" שלו. ככל שזה תלוי בו, התוכנית הזו מבטאת מהפכה של ממש בכל מה שקשור בטיפול בסוגיה הבדואית.
הטמעת העברית ומאבק בפוליגמיה: צעדי הממשלה לקידום הבדואים בנגב
ממשל ביידן במתקפה על שיקלי: "לא מבין את יהודי ארה"ב"
בראיון שערכתי איתו השבוע הוא פורש את עיקרי התוכנית, מדבר על העתקה נרחבת של בדואים שחיים בפזורה הבלתי חוקית אל היישובים החוקיים, מצייר אכיפה חסרת פשרות שתתלווה להסדרה הזו, ולא חושש להציב יעדים שאפתניים מאוד, ודאי ביחס למה שהשיגו קודמיו.
"יש פה אמירה שלפיה לא יהיה פה פרו ולא יהיה פה מקסיקו, מדינות שיש בהן אינסוף פחונים. לא יהיה פה שטח שהוא No man's land, שבו אין חוק ואין דין ואין דיין. יש מדינה. אנחנו עושים סדר. הנושא של הבדואים הוא אירוע הרבה יותר גדול והרבה יותר אסטרטגי ממה שהאזרח הממוצע מדמיין לעצמו", מוסיף ומסביר שיקלי.
"בעיקר כשמבינים שבעוד 25 שנה יהיו בנגב בין חצי מיליון ל־700 אלף בדואים. הניסיון לטפל בבעיות האלה נכשל פעם אחרי פעם, ואני רואה בזה אתגר שאם לא נטפל בו כמו שצריך, הוא יכול לגרום לנו לאבד חבל ארץ שלם כתוצאה מההזנחה הזו".
מה זה לאבד?
"לאבד זה כשאזרח ישראלי לא יכול לנסוע על ציר ראשי, ולא יכול ללכת בקניון, ולא מרגיש בטוח. ברגע שזו תהיה המציאות בנגב, האוכלוסייה היהודית תפסיק לבוא לנגב. היא תגווע. האוכלוסייה החזקה תברח. אנחנו רואים את זה כרגע בזעיר אנפין, ולכן צריך לשנות מגמה. אני חושב שהמצב לא אבוד.
יש בי הרבה אופטימיות. כי כשאתה פוגש את האוכלוסייה הבדואית, אתה מזהה שהנושא הפלסטיני לא נטוע בה. זה טרנד שהתפתח בעשור האחרון, ויש לו אחיזה במקומות מסוימים ויש כמובן מי שדוחף לזה. אבל זה טרנד שעדיין אפשר להיאבק בו, כי זה טרנד ללא שורשים".
שיקלי יושב מול מצגת המפרטת את המספרים. 300 אלף בדואים מתגוררים בנגב. 85 אלף מהם מתגוררים בפזורה, במקבצי מבנים בלתי חוקיים. "עד עכשיו רשות הבדואים יזמה המון פרויקטים, והפוקוס שלה היה על פיתוח מגרשים (ביישובים החוקיים - ק"ל) בלי לסגור את המעגל. בלי לוודא שבעצם יש מעבר בפועל מהפזורה פנימה.
הם עברו מפרויקט לפרויקט, בפיזור על כל הנגב. באה תוכנית המיקודים החדשה שלנו ואומרת: 'צריך להצטמצם ולנתק מגע מהערים הגדולות, כדי שהרשות באמת תתמקד בפזורה ולא בהן'. לכן אנחנו מקדמים את תוכנית 'רהט תחילה'. אנחנו מרכזים שם מאמץ.
"רהט היא עיר עם 80 אלף תושבים. העיר הערבית הכי גדולה בישראל. הרעיון שלנו הוא שבתוך שנתיים, רהט מתנתקת מרשות הבדואים ועובדת לבד, והרשות מתפנה להתעסק עם המרחבים של הפזורה. כבר התחלנו לרוץ בשטח, וכבר מתחילים פינויים בקצב הרבה יותר משמעותי ממה שהיה עד היום".
מה אתה רואה כבעיה הכי גדולה? מה אתה בא לפתור?
"אתה לא יכול להעמיד צעיר בדואי על מסלול חיים נורמטיבי כשאין לו מערכת חינוך מתפקדת, כשאין לו סביבה שמאפשרת לו קיום של אורח חיים מודרני תקין, וכשאין לו פעילות לא פורמלית".
להרבה מאוד בדואים יש הרבה מזה, אבל הם חיים בפזורה וטוב להם שם. הם לא רוצים לעבור לרהט. בפזורה הם לא משלמים מסים, ולא משלמים היטלים, וכל זה כשהמדינה מעניקה להם שם שירותים של טיפת חלב ושל קופת חולים. איך אתה משכנע את אותם 85 אלף שחיים ככה, לעזוב הכל ולעבור לעיר חוקית שבה הם יצטרכו פתאום לבנות לפי חוק וגם לשלם על כל הטוב הזה?
"קודם כל, לא הכל נעשה בצורה של שכנוע. יש כאן אכיפה שתומכת את ההסדרה. יש פה אמירה שאומרת שלא יהיה פה פרו ולא יהיה פה מקסיקו. אנחנו באים לעשות סדר".
ארבעה אזורי מיקוד
הכוונה של שיקלי ברורה - להציג בפני הבדואים שבפזורה, בארבעה אזורי מיקוד שנבחרו, את האופציה החוקית לעבור ליישוב מסודר ולקבל בו מגרש בחינם לבנייה. מי שלא יסכים, יפונה. במשרד שלו מיפו את השטח, בנו רשימה מסודרת של כל הצבירים, אותם מקבצי מגורים המפוזרים בשטחים הללו, ומתכוונים להעביר אותם אחד אחרי השני אל ההתיישבות המסודרת.
"יש לנו רשימה של 729 משפחות שיעברו ממקומן בתוך שנתיים", הוא מתחייב. "שתבין מה זה אומר: "בכל התקופה של 2017־2022 עברו 196 משפחות בסך הכל. וכשאני מדבר על 729 משפחות, זו לא הערכה. זה מספר מדויק. יש רשימה של משפחות. זו רשימה מסודרת לפי חלוקה למקבצים.
בחישוב של חמישה אנשים למשפחה, מדובר על כמות גדולה של אנשים. האנשים שכרגע צפויים להסדרה, כבר הגענו אליהם ואמרנו להם 'התיישבות פה לא תהיה. כאן לא יהיה יישוב בדואי. צפונה מערד, לדוגמה, לא יהיה יישוב בדואי. אתם הולכים לעבור למרחב מרעית. זה המרחב שבו מארגנים לכם מגרשים, ושם תהיה ההסדרה שלכם'".
בוא נחזור לרהט - הכוונה היא לקחת את כל הפזורה הלא חוקית שמסביב לרהט ולהכניס אותה לעיר החוקית?
"כן. רהט זו עיר מסודרת. בחלק הדרומי שלה יש הרבה מאוד צבירים שמפוזרים בכל השטח, ויש לנו תוכנית מסודרת מי עובר ולאן".
ונניח שאתה בא לבדואי הבודד בפזורה ואומר לו "אתה נמצא במקום לא חוקי, אתה חייב לעבור מכאן", ועונה לך אותו בדואי "אני נמצא פה כבר עשרים שנה, טוב לי פה, אני לא רוצה לעבור לשום מקום".
מה אתה עושה איתו?
"זה או אפס או אחד. זה לא לדיון. צריך גם להבין שכדי להיכנס ליישוב חוקי, הם מקבלים מגרשים בחינם" כשאני מזכיר לשיקלי שגם השרים שקדמו לו הגיעו עם רעיונות גדולים, הוא משוכנע שהפעם זה יהיה אחרת. הוא מדבר על מהפכה תפיסתית דרמטית, על הבדל עצום בין התוכניות שהציגו קודמיו לזו שלו. "שרים קודמים שהיו אחראים על הבדואים עמדו בראש משרדים עצומים.
הם לא היו יכולים להיות בקשב לאירוע. משרד התפוצות הוא משרד קטן יחסית, והמשרד לשוויון חברתי הוא משרד קטן יחסית. היום מחצית מהזמן אני עסוק עם הנגב. יש פה לראשונה תוכנית ששמה יעדים ומדדים ברורים מאוד ברמת הצביר הבודד. רשות הבדואים עבדה עד היום באופן אוטונומי. היא לא באמת עבדה בכפיפות לשר. זה משתנה".
אני מבקש משיקלי יעדים ולוחות זמנים, והוא נענה לאתגר. ברהט, הוא מתחייב, מחצית מהפזורה תפונה בתוך שנתיים, והפזורה כולה תפונה בתוך ארבע שנים. רוצה לומר, אם ההבטחה שלו תמומש, בסוף הקדנציה שלו לא יהיה בשטח שמסביב לעיר רהט אפילו אוהל בלתי חוקי אחד. בחורה - אזור המיקוד השני - זה מעט יותר מורכב.
"צריך לעשות שם שינויים בקווים כחולים, כלומר בגבולות של היישוב. השטח הנוכחי של חורה לא מספיק לקליטה של כל מי שאנחנו רוצים להכניס אליו, ולצורך כך נצטרך להרחיב אותו. יש פה הרבה מאוד אוכלוסייה שצריכה להיכנס פנימה, שכרגע אין לה שם מקום. את כל שטח אש 526 (שטח אש ענקי מזרחית לחורה – ק"ל) אני רוצה לפנות. שלא יהיה שם אף מאהל בדואי. אף אחד. ואם אתה לא רוצה את אבו אלקיעאן על קו התפר, אז גם אותם אתה צריך להכניס פנימה. בשורה התחתונה, מבחינתי בתוך חמש שנים אין פזורה מסביב לחורה".
המיקוד השלישי - המזרחי ביותר, בכיוון ערד - יהיה סביב מרעית. "מבחינה ביטחונית, אתה נמצא שם באזור תפר מאוד מאוד משמעותי עם דרום הר חברון. כל המרחב הזה הוא ציר הברחות של סמים, של נשים ושל נשקים. זה אזור בעייתי".
מה יקרה שם?
"כל מי שגר במדבר יהודה יתקפל. לא יגורו שם בדואים".
הבדואי הסרבן בקצה
ביר הדאג', המיקוד הרביעי, מסביר שיקלי, הוא אירוע יותר מורכב. "פה אני לא רואה מצב שבתוך חמש שנים אתה תראה הבדל תהומי בעין, כמו בחורה או ברהט. אבל אנחנו נכנסים גם לשם. ביר הדאג' היא קצת כמו טובא זנגריה. זה מעוז שמייצר הרבה מאוד פשיעה והרבה מאוד בלגן. אבל יש כאן אמירה. סוג של פרינציפ.
אין פה no man's land, גם לא בביר הדאג'. גם בחורה וגם שם יהיו אזורי תעשייה, כדי שהאזור יוכל להתקדם, אבל אני מניח שלטפל בביר הדאג' ייקח עשר שנים". לשיקלי יש הרבה מאוד ביקורת על האופן שבו פעלה עד היום רשות הבדואים. "הבעיה הייתה שעד עכשיו הרשות לא עבדה עם יעדי פינוי".
אז עכשיו אתה מציב להם יעדים? אתם חייבים לפנות איקס בדואים מהפזורה בשנה?
"חד וחלק. או עמדת במשימה או לא עמדת בה. הם לא עבדו ככה עד עכשיו. הם פיתחו מגרשים ובנו פרויקטים ולא היו ממוקדים. עד עכשיו עיקר הפוקוס שלהם היה על הסדרה של הבדואים במקום שבו הם נמצאים. ככה הם לא היו צריכים להתחכך עם אף אחד".
אני שואל שוב. הרי תוכניות היו תמיד, רק שבקצה תמיד היה הבדואי שאמר 'אני לא רוצה לשתף פעולה עם התוכנית'. וכשבדואי אחד כבר הסכים, חמישים אחרים באו ובנו במקומו. ובמקום שהבעיה תקטן, היא רק הלכה וגדלה.
"בוא נדבר על המקל. על איך עושים את האכיפה. יש לנו קרב גדול על זה עם רמ"י (רשות מקרקעי ישראל – ק"ל). עד היום, האחרון שבנה גדר לא חוקית, אני לא יודע איפה, רמ"י ראו את זה באיזו מערכת מתקדמת שיש להם, והלכו אליו. מהיום אנחנו אומרים להם 'אנחנו רוצים שתפנו את מה שאנחנו צריכים לפנות לטובת ההסדרה'. אתה לא מפנה רנדומלית כי ראית איזו גדר שזזה. אתה מפנה לאור התוכנית. וכך, במקום להסתער על מאות יעדים, אתה מסתער על מקומות ממוקדים שאפשר לקדם אותם יחסית במהירות, וזה יהפוך את הכל להרבה יותר אפקטיבי".
בינתיים, מתברר, יש לשיקלי בעיות גם עם רמ"י וגם עם המשרד של איתמר בן גביר. "רמ"י אומרים 'מה זה הממשלה? מי אתם בכלל הממשלה?'. זה המסר שעובר מהם. גם עם המשרד לביטחון לאומי יש בעיות על הקצאות של שוטרים לטובת סיוע בפינויים".
התוכנית של שיקלי מדברת על תוספת כוח אדם ועל תיאום מלמעלה בין גופי האכיפה הרבים בשטח. במקרים רבים ניצבה עד היום המדינה בפני בעיה קשה כאשר תובעי בעלות בדואים, אלה הטוענים שהקרקע שייכת להם או למשפחתם, סירבו לאפשר לבנות עליה. "אנחנו נגיד לבדואים האלה שתביעת הבעלות שלהם נמצאת בתוך הקו הכחול של יישוב חוקי ומסודר: 'הזמן פועל נגדכם'", מבהיר השר.
"בדואי שלא יהיה מוכן לשתף פעולה ולאפשר לבנות, נודיע לו שבתוך פרק זמן מסוים אנחנו מקטינים את הקו הכחול ומשאירים את השטח שלו מחוץ ליישוב. מהרגע הזה, הוא יבין שהערך של האדמה הולך לרדת לאפס. שאי אפשר יהיה לבנות עליה כלום. שכל מה שהוא יבנה יהיה לא חוקי וייהרס. לא תהיה לו ברירה, והוא ייאלץ להגיע איתנו להסדר ולאפשר בנייה.
"עד עכשיו המדינה הרחיבה קווים כחולים באופן שלא ייאמן. היישוב אבו תלול, שגרים בו כמה אלפי אנשים, מתפרש על שטח כמו של רמת גן. זה מטורף. אמרתי 'אני לא מוכן לראות דבר כזה'. המדינה תיקח את זה אחורה. הם יבינו שמדינת ישראל ננעלה על מה שהיא רוצה. במקומות מסוימים היא תיסוג מהקווים הכחולים והיישוב יהיה יותר קטן. מי שיבוא ויעבוד איתנו - כל הקודם זוכה. מי שלא, יוכל להיפגע מזה".
הזהרת שאם המצב לא ישתנה, בעוד כמה שנים יהודי לא יוכל לנסוע בנגב בביטחון. בעוד ארבע שנים, בסוף הקדנציה שלך, מי שייסע בנגב יראה בעין את ההבדל?
"מי שיסתובב באזור רהט יראה את ההבדל. חד וחלק. מי שיסתובב באזור חורה יראה את ההבדל. חד וחלק. הנהג שייסע ליער יתיר לא יראה לאורך הדרך מקבצים".
אתה יושב עם ראשי רשויות בדואיות?
"כל הזמן".
מה הם אומרים על התוכנית שלך?
"יש ויש. חלק מהם אוהבים מאוד את התוכנית, ויש כאלה שאי אפשר לעבוד איתם. קח את תל שבע. תל שבע זה אסון לאומי. בכל מובן. ראש המועצה בבית. העובדים לא באים לעבודה. כל הזבל ברחובות. יש איומים על החיים שלו, אז הוא לא עובד. זה משהו שארבעה חודשים מדברים עליו עם משרד הפנים. כשיש לך רשות כמו רהט או חורה או שגב שלום, אז אתה יכול לרוץ ולעשות עבודה. גם בכסיפה ובערוער זה בסך הכל סביר. אבל בתל שבע אין לך עם מי לדבר.
צריך להקים שם ועדה קרואה מחר בבוקר. מדינת ישראל משלימה דה פקטו עם זה שיש לה רשות לא קיימת. אין לי שם כתובת. גם במועצה האזורית אל־קסום. סלאמה אל־אטרש, ראש המועצה, עוין בצורה בלתי רגילה. עסוק בשטויות. אפס ארנונה. אין לו שום שליטה על המועצה. הוא לא פונקציה רלוונטית".
מה קורה עם הנטיעות? אנחנו זוכרים שבתקופת הממשלה הקודמת הן נעצרו.
"בניגוד למה שקרה בעבר, היום נוטעים בנגב איפה שצריך. אז הייתה להם תחושה של כוחי ועוצם ידי בגלל רע"ם. הם הרגישו בעלי הבית".
יש כמה עשרות מקבצים, המכונים "כפרים בלתי מוכרים", שתושביהם טוענים שסבא של סבא שלהם גר שם, והם רוצים להקים שם יישוב.
מה אתה אומר להם?
"מעניין את הסבתא שלי הסבא הזה. זה לא מעניין אותי. זה הכל שקרים והנפצות".
אתה מצליח לראות בסוף הדרך את החזון שלפיו הנגב כולו מלא ביישובים חוקיים, ואין אף אחד שגר במקום לא חוקי?
"ממש כך. בלי שום פזורות"