מינוי וגמור
למי שלא הספיק להפנים, המהפכה המשפטית כבר יצאה לדרך. נכון שבוועדת החוקה, חוק ומשפט עדיין מגבשים את סעיפיה השונים וכוח קפלן חידש את ההפגנות, אבל בשטח השרים איבדו את הסבלנות, וממשלת 64 המנדטים שלהם רוצה כבר למשול.
זה נוגע לשרת התחבורה מירי רגב, שמינתה כמנכ"ל משרדה בעל תפקיד שכישוריו מוטלים בספק; לשר התקשורת שלמה קרעי, המעוניין להדיח את יו"ר רשות הדואר בניגוד מוחלט לעמדת הנהלת האוצר; לשר האנרגיה ישראל כ"ץ, המתעלם מעמדת פקידי האוצר בעניין יצוא הגז; ומעל כולם - לשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם. הוא עומד בראש המחנה שדורש להחליף את הפקידות הממשלתית - ובראשה הדמון עו"ד גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, שסומנה כבובת וודו שכל חִצי המטרה עליה.
רצה הגורל ואחד התחומים הרגישים בממשל במערכת הציבורית הוא רשות החברות הממשלתיות, שנמצאת בתחום אחריותו של אמסלם. לפני כעשור ניסה שר האוצר לשעבר יאיר לפיד להותיר אותה נקייה מפוליטיקה והקים את נבחרת הדירקטורים.
העולם הפוליטי התהפך מאז. אמסלם דרש לפני כחודשיים מנתניהו להוציא את האחריות על הרשות, שנחשבת כחנות ממתקים, מידי שר האוצר בצלאל סמטוריץ' - ולהעבירה אליו. מאז הוא נוהג שם כפיל בחנות חרסינה. אמסלם דורש לממש את שאיפותיו הפוליטיות ולמנף את מעמדו בליכוד, ללא קשר לרפורמה המשפטית. פשוט מאוד, גם לו נגמרה הסבלנות להמתין לתוצאותיה. אלא שכאן הוא נתקל בשומרת סף חריגה, המטריפה אותו ואינה מוכנה להיכנע לגחמותיו.
מדובר במיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, ומי שהייתה בעבר מועמדת מובילה לתפקיד מבקר המדינה. על רקע עמדתה הנחרצת, המשך כהונתה נמצא בסכנה. בשבוע שעבר זימן אותה אמסלם לשיחת נזיפה בהשתתפות שלל יועציו, שיחה שניתן להצמיד לה את הכותרת "מי הבוס".
"אני השר, ותעשי מה שאני אומר", הטיח בה, וכשזו ניסתה להבהיר שהיא ממלאת בסך הכל את תפקידה, הוא הזדעק "האם את מסרבת להוראות שלי?". רוזנבוים הבהירה שתפנה לייעוץ המשפטי לממשלה כדי לקבל הנחיות כיצד לפעול, ושאינה יכולה לפעול בניגוד לחוק.
השר אמסלם מבקש לבצע השתלטות עוינת על הרשות. הוא דרש להקצות בשטחי הרשות משרד קבוע לעוזרו הפוליטי ולמנכ"ל משרדו, ושמנהלת הרשות תהיה כפופה בפועל למנכ"ל משרדו. במקביל הוא דורש להעביר את משרדי רשות החברות מהאוצר למשרד לשיתוף פעולה אזורי.
בנוסף דורש אמסלם להקפיא את כל מכרזי כוח האדם, ובראשם מינוי היועץ המשפטי לרשות החברות. אמסלם מתוסכל מכך שהוא לא מצליח לספק את הסחורה המתבקשת לעמיתיו הפוליטיים, ורואה בכך פגיעה קשה ביכולת המשילות. רוזנבוים, למשל, מסרבת להיכנע לגחמות שר התקשורת שלמה קרעי ולהדיח את יו"ר רשות הדואר מישאל וקנין, הדחה שתעכב את ההפרטה. מנהלת הרשות וגם בכירי האוצר סבורים שההדחה היא טעות קשה ושאין לה עילה והצדקה.
רוזנבוים גם חטפה על הראש כשסירבה לשתף פעולה עם שרת התחבורה מירי רגב בהדחת מנכ"ל הרכבת. היא גם התערבה במכרז נתיבי ישראל, שבו ניסו לקדם את מינוי האחיין של יעקב ברדוגו כיועץ המשפטי של גוף ענק זה.
וישנו גם הסיפור של הבונוסים בחברת רפאל. השר לשעבר יובל שטייניץ, המשמש כיו"ר רפאל, רצה לקדם חלוקת בונוסים גבוהים מהרווח הכולל של החברה. אלא שמנהלת הרשות בלמה את המהלך בנימוק שהוא מנוגד לקריטריונים. שטייניץ רץ וקיטר אצל ידידו הפוליטי אמסלם על שאינו מספק את הסחורה, וביקש את התערבותו. אמסלם לחץ על מנהלת הרשות, שסירבה לחזור בה מעמדתה. על רקע כל אלה ורגע לפני שהשר הממונה מאבד לחלוטין את עשתונותיו, פנתה רוזנבוים לנציב שירות המדינה פרופ' דני הרשקוביץ ולד"ר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית.
"אני פונה אליכם", כתבה, "כדי לקבל את הנחיותיכם באשר להנחיות השר לשיתוף פעולה אזורי, שלהבנתי אינן עולות בקנה אחד עם הדין ואשר יישומן יפגע פגיעה חמורה בפעילות הרשות. מאז החלטת הממשלה להעביר לשר את הסמכויות, מתבצע ניסיון בוטה להתערב בעבודתה המקצועית של הרשות, לפגוע בעצמאות הפעלת שיקול הדעת של עובדי הרשות, וליטול, בפועל, את הסמכויות המוקנות לרשות בחוק".
לדבריה, "נדרשתי לסטות מעמדתי המקצועית בנושאים שונים. על רקע זה קיימתי פגישת עבודה עם השר, שבה השתתפו גם עוזריו הפוליטיים, מנכ"ל המשרד והיועץ המשפטי של המשרד. בפגישה הטיח בי השר האשמות בוטות, אמר לי כי מעתה אני אהיה 'כפופה' למנכ"ל המשרד וליועמ"ש של המשרד, וכן נתן מספר הנחיות אופרטיביות. הפעולות חותרות תחת מעמדה העצמאי, המקצועי והבלתי תלוי של הרשות.
"ההנחיה שאהיה כפופה למנכ"ל המשרד וליועמ"ש המשרד מנוגדת לדין ופוגעת באי־התלות של הרשות. ההנחיה למשרד האוצר להקפיא את כל מכרזי כוח האדם ברשות מסתמנת כניסיון להתערב במינויים מקצועיים ברשות".
המערכה עוברת כעת לנציב שירות המדינה הרשקוביץ, שהצליח באחרונה להלבין עבור שרת התחבורה רגב את מינוי מנכ"ל משרדה, אף שלא עמד בקריטריונים. השר אמסלם יעשה הכל ויפעיל את כל הלחצים כדי לאשר מהלכים שיעברו מעל לראשה של מנהלת רשות החברות.
אם זה יקרה, אזי גם לא יהיה צורך בחקיקת חוק היועצים המשפטיים. בסופו של דבר, היועצים המשפטיים יהפכו לבובות, וכל מי שלא יתיישר עם המדיניות, ילך הביתה. הראשונה בתור תהיה כמובן בהרב מיארה.
גז עצבים
משק האנרגיה מבעבע. הפסקת החשמל הגדולה לפני כחודש גרמה לעלטה חלקית וניתקה 260 אלף אזרחים מחשמל. הציפייה למחסור חמור באספקת חשמל החל משנת 2026, שעליו חוזר ומתריע מנכ"ל החברה מאיר שפיגלר, התעוררה בכל עוזה.
אגב, יו"ר דירקטוריון לחברה עדיין לא מונה. בעניין מחדל מינוי היו"ר שיגרה השבוע מנהלת רשות החברות מכתב אזהרה יוצא דופן לשרי האנרגיה והאוצר. "מאז אוגוסט 2021 לא מכהן יו"ר דירקטוריון בחברת החשמל. אין צורך להרחיב על חשיבות פעילותה התקינה של החברה, ועל היקף ומורכבות האתגרים המונחים לפתחה. הדירקטוריון צריך לפקח על פעילות החברה והנהלתה, להתוות את מדיניותה, וצריך יו"ר פעיל במשרה מלאה.
"הדבר נחוץ אף יותר נוכח הפרסומים האחרונים בתקשורת שבהם עולה חשש שמנכ"ל החברה עלול לסיים תפקידו בקרוב. בנוסף יש למנות עוד ארבעה דירקטורים לשם השלמת גרעין ניהולי. כמו כן, טרם מונה דירקטור מקרב העובדים מתוך רשימה שהועברה ללשכות השרים".
מכתב יוצא דופן זה, שבימים כתיקונם היה גורם לזעזוע רבתי, עבר בשקט מתחת לרדאר. זו שערורייה בפני עצמה שבחברת ענק כזאת אין תכנון ארוך טווח ואין שר אנרגיה לטווח ארוך. השר ישראל כ"ץ יסיים את תפקידו בסוף השנה ויפנה את מקומו לשר החוץ אלי כהן. שנתיים לאחר מכן הם יתחלפו פעם נוספת, כ"ץ יחזור למשרד האנרגיה וכהן למשרד החוץ.
כדי לצאת ידי חובה פרסם השבוע קובי בליטשטיין, מנכ"ל משרד האנרגיה, מסקנות מהפסקת החשמל הגדולה. הציפייה הייתה שהשר כ"ץ יקבל על עצמו אחריות חלקית על התקלה, אבל הוא עסוק בתפירת חליפות שר החוץ ובגלגול האחריות אל הממשלה הקודמת. השר מבקר במקביל את עמדת הדרג המקצועי באוצר, שמתריע מפני בקשת חברות הגז להגדלת יצוא גז מישראל. "אני מכבד ומעריך את עמדת גורמי המקצוע. אבל מי שמקבל את ההחלטות בעניין משק הגז זה אני, השר שנבחר בידי העם, ולא הדרג המקצועי", אמר השבוע.
ובחזרה לפשלת החשמל. "מדובר באירוע שאינו מאפיין את משק החשמל הישראלי, משק יציב ואמין בדרך כלל. ניתוקי החשמל נבעו מצירוף כשלים ונסיבות נדירות", קבע מנכ"ל המשרד והוסיף: "כתוצאה מהאירוע הופקו לקחים שהחלו להיות מיושמים מיידית ויסייעו למשק החשמל להפוך לאמין ויציב אף יותר.
"המסקנות הדגישו את האתגר המשמעותי במציאת האיזון בין הביקוש לחשמל לבין ייצור החשמל, בשל הרצון לצמצם למינימום את זיהום האוויר ואת עלויות הייצור למשק. כמו כן, הנחיתי לבצע מיידית בחינה של השפעת שינויי האקלים על ניהול משק האנרגיה ומשק החשמל בפרט".
עם כל הכבוד, טענות מנכ"ל משרד האנרגיה לוקות בחסר, וכך גם הפלת תיק האחריות כמעט באופן בלעדי על חברת נגה (ניהול מערכת החשמל). אין זו הפעם הראשונה שבה מתרחשת הפסקת חשמל. עומס החום אינו תופעה חריגה, וראינו זאת השנה מספר פעמים. אין זו הפעם הראשונה שגבולות יכולות הייצור (כ־17 אלף מגוואט) נמתחים עד הקצה. המצב עד 2026 רק ילך ויחמיר, ועוד לא הזכרתי את המכוניות החשמליות ואת הטכנולוגיות זוללות האנרגיה כמו AI.
חברת החשמל נאלצת לנתק צרכנים תעשייתיים ולממן אותם בסכום גדול. אין זו הפעם הראשונה שבה קיים קצר בין גורם ניהול מערכת החשמל האחראית לתכנון זרימת החשמל השוטפת (חברת נגה), לבין חברת החשמל האחראית לאספקה.
אז מה חייב ישראל כ"ץ, שר האנרגיה עד דצמבר, לעשות כבר מחר בבוקר? תרשו לי לחלום לרגע. יש להקים באופן מיידי צוות של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים לתכנון מקיף של משק האנרגיה. השר צריך להביא בחשבון את יכולת הייצור (דרך הקמת תחנות כוח חדשות), ולא להסתפק בישיבת הממשלה החסויה שבה הוחלט על הקמת תחנת כוח אחת בלבד. הפתרון אינו אך ורק בתחנות סולאריות, שהאפקטיביות שלהן נעלמת בימי אובך.
צוות כזה חייב להביא בחשבון את אילוצי איכות הסביבה והיעדים להפחתת הזיהום. רק צוות בינמשרדי יקבע אם אכן יש לפנות את בתי הזיקוק שבמפרץ חיפה בעוד מספר שנים, אם לא ייווצר מחסור אנרגטי ואם אכן החלום הרטוב להקים במפרץ עשרות אלפי דירות יקרום עור וגידים.
צוות כזה גם יקבע את מדיניות יצוא הגז של ישראל, את גובה רזרבות הגז והיתרון היחסי של ישראל בסיוע הגז לביסוס מעמדה המדיני מול מדינות האזור.
התעוררתי מהחלום. חבל. הסיכוי שתוכנית כזאת תיושם בימים אלה, שבהם המהפכה המשפטית מבעבעת על אש קטנה, שואף לאפס. ראש הממשלה עסוק במשפטים, שר האנרגיה עסוק בהכנות לכניסה למשרד החוץ, והשר דודי אמסלם, האחראי על החברות הממשלתיות, עסוק במינויים פוליטיים.
הפעם האחרונה שבה נעשתה עבודה רצינית בנושא משק האנרגיה הייתה מתווה הגז, והקרדיט המלא שייך לשר לשעבר יובל שטייניץ. אתגר האנרגיה ייפול בחלקו של השר אלי כהן, שייכנס לתפקידו בסוף השנה. עד כאן דוח משרד האנרגיה, וכעת לשאלה מה רשות החשמל, האחראית על ניהול משק האנרגיה וקביעת התעריפים, עושה כדי לייעל ולפתח את רשת החשמל?
הרשות פרסמה בימים אלה תוכנית להשקעת 21 מיליארד שקל לפיתוח משק האנרגיה עד 2030. התוכנית נועדה לשפר את אמינות אספקת החשמל, ותמומן כמובן דרך תעריף החשמל. עלות ההשקעה תיפרס על פני 45 שנים, ויש לקוות שעד אז הרפורמה המשפטית תיגנז סופית.
הבנקאות הוכרעה
עולם הבנקאות הוא דוגמה נוספת לפופוליזם הרגולטורי המתרחש עוד לפני שטעמנו אפילו קומץ מהמהפכה המשפטית. זה לקח קצת יותר מעשרה ימים עד שמנהלי הבנקים התרצו והבינו מה עלול לקרות להם אם לא יתיישרו לפי רחשי הלב של הפוליטיקאים. אחרי שיחת הנזיפה של הנגיד אישרה בתחילת השבוע ועדת השרים לענייני חקיקה הצעה לתשלום ריבית על יתרות בעו"ש, ששלשום עברה בכנסת בקריאה טרומית. על פי הצעת ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), הנגיד, באישור שר האוצר, יוסמך לקבוע את גובה הריבית.
בבנק ישראל רואים בהצעה זו מהלך הזוי ביותר, והגיבו בחריפות יוצאת דופן. האוצר, שהתחייב מבעוד מועד כי ההצעה תידחה בשבוע עד לליבון העניינים, לא סיפק את הסחורה. ההצעה אומנם נדחתה בינתיים בשבוע, אבל אחרי שתאושר, תיקבע הריבית בעתיד על ידי הנגיד, בכפוף לאישור שר האוצר.
זו הפגיעה החמורה ביותר בעצמאות בנק ישראל והפקעת המדיניות המוניטרית שהיא לב לבה של עצמאות הנגיד, כי מריבית העו"ש נגזרת בין היתר הריבית במשק. זאת גם הסיבה לכך שהנגיד שיגר שלשום, לאחר התלבטות לא קצרה, מכתב התרעה חמור הקרוב מאוד למכתב התפטרות.
זה המכתב החריף ביותר ששיגר הנגיד לראש הממשלה מתחילת כהונתו, ואחד החריפים שנשלחו אי־פעם על ידי נגיד כלשהו. רק נתניהו, המדבר בכל הזדמנות על חשיבות עצמאות בנק ישראל, מסוגל להסיר את רוע הגזירה, וכך אכן עשה זמנית. להלן פנינים מקריות מהמכתב.
"מדובר בחציית קו אדום וכך יתפסו אותה גם הגורמים הבינלאומיים וחברות דירוג האשראי. אני מתנגד נחרצות להתערבות בתמחור המוצרים הבנקאיים ולקביעת מחיר אחיד, מהלך הפוגע בתחרות ונתפס בעולם כמהלך שלילי שלא הולם כלכלות מתקדמות".
"התערבות בוטה בחקיקה תשפיע לא רק על גופים פיננסיים בינלאומיים השוקלים לפעול בישראל, אלא גם על גופים עסקיים בינלאומיים. המדובר בפגיעה ביכולתנו לנהל את המדיניות המוניטרית. לשר האוצר ניתנת הסמכות להשפיע בפועל על הריבית ולהתערב באופן בוטה".
הנגיד נמצא בלחץ, והבנקאים יוצאים סוף־סוף מאזור הנוחות של רווחי ריבית ואוברדרפט בטוחים. היום, או לכל המאוחר בתחילת השבוע הבא, הם יגיעו עם פינוקים והצעות ערך בתחום ריבית המשכנתאות. הניואנסים השונים יהיו על ריבית ההטבה, הסכום הרלוונטי והאוברדרפט. מזרחי טפחות, שהוא הראשון מבין חמשת הבנקים הגדולים, השיק תוכנית בתוקף לשנה הכוללת ריבית של 2% על הפלוס בעו"ש (יתרה של עד 25 אלף שקל), הפחתה של הריבית על המינוס וזיכוי שנתי של 1,200 שקל ללקוחות משכנתה.
מזרחי טפחות ממשיך את וואן זירו, בנק ירושלים ובנק יהב. גם מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן הודיע על חבילת הטבות ללקוחות. זו כוללת תשלום ריבית של 2% על ריבית הזכות ביתרות של עד 25 אלף שקל, הפחתה של 2% בריבית על המינוס וזיכוי של 1,000 שקל ללקוחות שהחזר המשכנתה החודשי שלהם גדל בסכום זה.
כעת ממתינים למוצא פיהם של הפועלים, דיסקונט והבינלאומי. שיחות עם בנקאים מוכיחות שאף שהאסימון הפיננסי נפל, ההטבות מחולקות ממש בחוסר חשק. אחד ממנהלי הבנקים אמר לי: "הבנקים מנהלים סיכונים לתרחישי קצה. בימים אלו אנחנו עדים לקשיי נזילות ולקריסות של גופים חוץ־בנקאיים. בנקודת הזמן הזו, יש תובנה בבנקים שנדרש איזון שונה והטיה מסוימת לרווחת הלקוח והציבור".
תגובה של בנקאי מתוסכל נוסף: "בנקים הינם גופים עסקיים שמניותיהם נסחרות בבורסה, ולמהלכים אלו יש פגיעה בהסכמים שונים. גם אם מהלכים אלו חיוביים ולטובת הלקוחות, יש לכך משמעות נוספת במרחב הציבורי. מדובר בחקיקה שאין לה אח ורע בעולם, בהתערבות בוטה במודל העסקי של המערכת הבנקאית ובהתערבות גסה של הרגולציה בפעילות הפיננסית של הבנקים".
בכיר נוסף במערכת סיכם: "נהיה רציונליים, הצעת החוק עוסקת בלקוחות שלהם יתרה חיובית כרונית בעו"ש. לא בטוח שלשם כך צריך את ההתערבות הגסה והבוטה הזו בחקיקה. מדובר בהזרמת כסף נזיל לאוכלוסייה אמידה שתתדלק את האינפלציה ותחייב את המשך העלאות הריבית".
אבל הבנקאים יקטרו וישלמו. הצעת החקיקה תגרום לאובדן הכנסות של למעלה מ־500 מיליון שקל בשנה הקרובה. מבחינת הבנקאים, שאמורים לסיים את המחצית הראשונה של 2023 ברווח הנאמד ב־12 מיליארד שקל, מדובר בתרחיש שאינו נעים אך לא נורא. מדובר בדגדוג פיננסי למערכת ובחיסכון זניח למשקי הבית, שיסתכם אולי בכמה עשרות שקלים לחודש. החשש האמיתי הוא שאנו עומדים בפני מעורבות עתידית נוספת שתפגע בעצמאות בנק ישראל. הדבר ישליך לרעה על מעמדנו הפיננסי הבינלאומי, וזה ממש רע למשקי הבית.
הבנק של המדינה
את הפרידה שלו מתפקיד מנכ"ל בנק יהב בחר שאול גלברד לעשות באירוע למען נוער עמותת עלם בירושלים בראשות נאוה ברק. הבנק מעניק חסות לעמותה, המסייעת לבני נוער במצבי סיכון. "אנחנו שמחים וגאים בחיבור עם עלם, שעושה לילות כימים כדי לתמוך בבני נוער בסיכון ובמצוקה בישראל", כך בוחר גלברד לפתוח את דבריו.
מדוע מכל הפעילויות בחרת דווקא בתחום התרומה לקהילה?
"מכיוון שאני רואה בכך חלק בלתי נפרד מפעילותו העסקית של הבנק. לאחר פרישתי אני מתכוון לקחת חלק בפעילות פילנתרופית נוספת".
בפברואר השנה הודיע המנכ"ל על פרישתו, והוא יוחלף על ידי אבי בוסקילה, מנהל מרחב בבנק מזרחי טפחות המחזיק במחצית ממניות בנק יהב. למנכ"ל הפורש יש בהחלט מה להציג. רווחי הבנק זינקו מאז כניסתו לתפקיד פי ארבעה ל־278 מיליון שקל, וכך גם ההון, שגדל ל־2.17 מיליארד שקל. פיקדונות הציבור גדלו פי ארבעה, והאשראי פי חמישה. מספר סניפי הבנק עלה מ־20 ל־54, והבנק רואה בסניפים את אחד ממוקדי השירות החשובים ללקוחות.
הודעת על פרישה בגיל 63, ואני לא מבין מדוע לא נשארת עד גיל 67.
"קריירה של מנכ"ל הנמשכת 15 שנים היא משמעותית. אני המנכ"ל הוותיק ביותר בבנקים חוץ ממנכ"לית הבנק הבינלאומי סמדר ברבר צדיק, שנכנסה מספר חודשים לפניי, וגם היא הודיעה על פרישה. הייתה לי הזדמנות להשאיר חותם וביקשתי לפרוש כבר ב־2018, אבל נשארתי בגלל הקורונה ובגלל שנערכנו לפרויקט גדול ביותר לאחר שהתנתקנו מתשתית המחשוב של בנק הפועלים.
"להתאים את המערכת לנורמות בינלאומיות שאין בשום בנק חוץ מהבנק הדיגיטלי זו משימה קשה מאוד. עברו שש וחצי שנים מאז התנעת המערכת והגענו להישגים יפים. אני חושב שצריך דרייב גדול לשנים הבאות, ואת זה צריך כבר לעשות המנכ"ל החדש. נתתי פרק משמעותי עם בנק מתפקד היטב. ביקשתי להשלים 15 שנים ואז לפרוש".
האם יש עדיין מקום לפעילות בנק סקטוריאלי כמו בנק יהב, או שבסופו של דבר הוא ימוזג לתוך אחד הבנקים הגדולים כמו מזרחי טפחות?
"קשה לי להאמין שיהב ימוזג. בנק יהב היה סקטוריאלי ב־2008 כשקיבלתי אותו. אבל אז, כשדיסקונט זכה במכרז שירות עובדי המדינה, אוימנו על ידיו. היו לנו אז 130 אלף לקוחות, אבל מאז צמחנו ל־330 אלף חשבונות פעילים, עם למעלה מ־400 אלף אזרחים. עובדי המדינה הם כיום רק 27% מהלקוחות.
"יש לנו לקוחות של החברות ההסתדרותיות ויש פעילות עסקית של 5% מהמאזן. נכסי הלקוחות מגיעים ל־50 מיליארד שקל, שהם כ־200 אלף שקל ללקוח. יש לנו פעילות העומדת בפני עצמה, ואין לנו תחליף. קשה להאמין שבנק מזרחי טפחות יוותר על נכס כזה - שם אומרים לי שהם רואים בנו פנינה".
איך יכול להיות שאתה מציע ריבית זכות גבוהה יותר, ועל האוברדרפט גובה ריבית נמוכה יותר מהמקובל במערכת?
"לפי נתוני בנק ישראל, אנחנו אכן ממוקמים בריבית על הלוואות צרכניות במקום השני אחרי הבנק הדיגיטלי, אם כי מבחינת היקף הפעילות אנחנו הרבה־הרבה יותר מהם. לגבי הפיקדונות בטווח הקצר, אנחנו במקום טוב באמצע, ולזמן ארוך יותר של עד חמש שנים - אנחנו במקום הראשון.
"אפשר להרוויח ולהציג ללקוחות תנאים טובים יותר עם מעט עמלות אם אתה בנק יעיל ורזה, נע מהר בשטח ובעל פעילות רחבה. גודל הסניפים אצלנו אינו בשטח של מגרש גולף. שכר העובדים נאות ומכבד, למרות שהוא לא מהגבוהים במערכת. אנחנו לא מתפרעים, אלא שומרים על הבנק גם עבור 920 העובדים".
"אבל גם הלקוחות אינם מקופחים. על הלוואה של 120 אלף שקל למצטרפים חדשים לתקופה של 18 שנה, ההחזר החודשי עומד על 997 שקל, וההלוואה לכל מטרה ניתנה בפריים +1%. זאת הלוואה מאוד פופולרית. רוב השכירים אצלנו בוחרים במסלול ללא עמלות עו"ש".
האם הבנקים בישראל משלמים ריבית נמוכה בצורה לא הגונה ואולי מזמינים עליהם ביקורת ציבורית?
"אפשר להרוויח לא מעט עם תשואות ושכר הוגן לעובדים, עם שירות טוב ותנאים טובים ללקוחות. המערכת הבנקאית מאוד תחרותית, אבל זה מקצה לקצה. אני נמצא בבנק יהב ברובד הנמוך של הגבייה. בנקים אחרים, שומעים אותם יותר והם מדברים על סיירות, אבל אצלי כל עובד הוא סייר".
"כל המנהלים אצלי עובדים. הבנקאים נותנים שירות ברמה מעולה ומקבלים אהבה גדולה מהקהל. הלקוחות מצביעים ברגליים. יש אצלנו גידול של 5% לשנה, בעוד במערכת הגידול הוא 2.5%. אנחנו בקמעונאות צרכנית יותר גדולים מהבנק הבינלאומי, ויש לנו יותר כרטיסי אשראי עם מחזור שגבוה מ־16 מיליארד שקל".
מה אתה אומר על שיחת הנזיפה והביקורת הקשה של הנגיד מהשבוע שעבר על מנהלי הבנקים?
"הנגיד פנה למערכת בנוגע לפערי הריבית בטווחי זמן הרלוונטיים למחצית הראשונה של 2023. הנגיד הסביר את הציפייה שלו לשיפור במצב הלקוחות הפרטיים שנפגעו מעליית המחירים וממחירי האשראי הגבוהים, וגם הביע את ביקורתו על כך שהריבית המשולמת על פיקדונות אינה נאותה".
"מותר ואף רצוי לנגיד לומר את הציפייה שלו בנושא, למרות שהבנקים עשו בשנים האחרונות צעדים רבים ועוד יעשו צעדים נוספים. תפקיד הנגיד הוא להביא לידי ביטוי את הציפייה של המערכת הפיקוחית, וגם אנחנו נהיה מספיק ערים. עוד ניעור לא יזיק. אני בבנק יהב מרגיש מבחינה זאת במקום טוב, אבל בקרוב מאוד אנחנו מתכוונים לעשות צעדים נוספים. הריביות ברמות הנוכחיות יישארו לפחות עוד מספר חודשים, ואולי לאחר מכן יירדו".
אתה המנכ"ל הוותיק ביותר ומסיים 15 שנות כהונה. איך אתה רואה את סיכום הכהונה בראי המערכת הבנקאית?
"התחלתי לעבוד בשנת 1981, כשבסניף עבדו 30 איש. רוב העובדים היו עסוקים בקופות ובהנהלת החשבונות, שני עובדים בניירות ערך, עובד בקופות גמל, עובד בתוכניות חיסכון, עובד במט"ח ועובד באשראי. בשנת 2023 המצב התהפך לחלוטין. מערכות 'בק אופיס' הן חלק בלתי נפרד מהמערכת. מערך ההשקעות עבר ברובו לידי הלקוח. 50% מההשקעות נעשות במערכת אוטומטית. רוב בקשות האשראי אינן מגיעות לבנק".
אבל אתה מתעלם מהמעורבות הפוליטית ומההתקפות נגד הבנקים, שבעבר אולי היו במינון נמוך יותר.
"כמו שנהוג לומר, פחות אוהבים את הבנק ויותר אוהבים את הבנקאי, וזה נכון בוודאי גם להיום. עם כל הכבוד ל'סיירות' של מנכ"ל בנק גדול, אני אוהב את המנהלים בשטח, והם האהודים על הלקוחות. אני לא חושב שההתקפות נגד המערכת הן דבר מפתיע לחלוטין. אחרי ההתייעלות הגדולה אצלנו ובמערכת הבנקאית כולה ובעקבות עליית הריבית, אנחנו מרוויחים יפה. הציפייה של הפוליטיקאים, וכידוע - גם של בנק ישראל, היא שחלק מהרווחיות תחזור ללקוחות, וזה לגיטימי".