לא ברור לי באיזו מציאות ישראלית מקבילה חי בימים אלה נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ. אולי לתפיסתו נגמרו הבעיות במדינה? אולי מבחינתו של האיש החשוב שאחראי על ההשמה בשירות הציבורי בישראל הגענו למנוחה ולנחלה: הגרעין האיראני טופל, הושגה נורמליזציה עם הסעודים, יוקר המחיה ירד, ואולי הוא חושב שהרפורמה במערכת המשפט גובשה בהסכמות רחבות ושהמחאות ברחובות הסתיימו.
כל מה שייזכר מנציב המדינה הוא הוראתו ההזויה להקפיד על לשון זכר בלבד
כנראה שכל כך רגוע ושלו בישראל בעולם הדמיוני של הרשקוביץ, שזה מה שגרם לו השבוע לעורר סערה ולקבל החלטה כל כך הזויה ומיותרת נגד נשים בישראל, שמרגישות היום יותר מתמיד שהזכויות שלהן בסכנה.
הנציב הרשקוביץ התפנה מעיסוקיו השבוע ופרסם החלטה שלפיה מעתה יפורסמו מכרזי עבודה בשירות הציבורי רק בלשון זכר. כל כך הפריע לו הלוכסן הפצפון, שהוכח במחקרים שגרם ליותר נשים להגיש מועמדות לתפקידים בכירים בשירות הציבורי כשהפנייה הייתה מנוסחת גם בלשון נקבה.
דרוש/ה מנהל/ת, זה האפון שהפריע לנציב הרשקוביץ להירדם בשלווה בלילה, בזה היה דחוף לו לטפל בימים הסוערים האלה, כשעובדי השירות הציבורי בישראל ושומרי הסף מותקפים מכל עבר וישנן משרות רבות שלא מקודמות ומוחזקות כבנות ערובה של הפוליטיקאים.
הנציב מתרץ את השמטת הלוכסן הסורר בכך שהוא פוגע בתקינות השפה העברית ושזה מנוגד לכללי האקדמיה, רחמנא ליצלן. כשקראתי את מכתבו, לא ידעתי אם לבכות או לבכות, שהרי כנסת ישראל היא המקום המנוכר ביותר לשפה העברית בימים האלה. על הדוכן עולים בזה אחר זה חברי כנסת שהעברית שלהם מביישת והשימוש בשפה מגויס לטובת הסתה וביזוי האחר.
אחת ממצטיינות החרבת השפה והשיח היא לא אחרת מאשר השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן, שקראה לעברה של ח"כ מירב בן ארי "קוקוריקו אולי תפסיקי לקרקר". ואולי הנציב הרשקוביץ יכול לסייע לי להבין אם קוקוריקו זאת פנייה בלשון זכר או נקבה? מאחורי השינוי של השמטת לוכסן המריבה עומד על פי פרסומים אבי מעוז, חברו של הרשקוביץ מימיו בפוליטיקה במפלגות הציונות הדתית, שפנה לנציב במכתב ודרש לבטל את הלוכסן שעל פי מחקרים, כאמור, הוכח שגרם לקידום נשים לתפקידים בכירים. אבל זה מנוגד כידוע לדעותיו של מעוז, שאישה צריכה להצטמצם לרחם, להיות אם ורעיה למופת, ולהשאיר תחומים כמו צה"ל לגברים בלבד.
השמטת הלוכסן אינה דבר פעוט, זה גדול ועמוק בהרבה מלוכסן קטן. שפה מעצבת תודעה, והניסיון להרחיב את התודעה באמצעות השפה נרמס. וכך, שני גברים שמרנים מצאו את הדרך להשמטת הלוכסן ולהעצמת תחושת הניכור שחשות נשים כלפי הממשלה הנוכחית. תחושת ניכור מהולה בפחד, שמצליחה לסחוף אלפי נשים שלוקחות חלק פעיל במחאה נגד הרפורמה, מתוך חשש שכוחו של בג"ץ שסייע במאבקי נשים מאז קום המדינה ייפגע.
טורקיה, פקיסטן וישראל
לא ברור מהו אותו מנגנון הפעלה מקולקל שיש לממשלה הזאת שגורם לכל כך הרבה מגזרים וקהלים להרגיש שהיא פועלת כנגדם ולא למענם? השבוע נדמה היה שעל הכוונת היו הנשים בישראל.
גם מי שלא חששה שהרפורמה במערכת המשפט עלולה לפגוע בזכויות נשים, לא יכולה להישאר אדישה מול צבר המהלכים, ההחלטות והחקיקות שעלול לפגוע בנשים בישראל. החל מפירוק הרשות לקידום מעמד האישה והכפפתה לשרה שמעולם לא קידמה חוקים למען נשים, ועד להגדלת הסמכויות של בתי הדין הרבניים, שכל אישה וכל מי שחוותה גירושים בחייה יודעת שהם המקום האחרון בעולם שתמצא בו צדק בערכאות שמכהנים בהן גברים בלבד, ומתנהלות לפי דין שעוצב על ידי גברים לפני מאות ואלפי שנים.
הממשלה הזאת עושה ככל שביכולתה כדי לסמן לנו, הנשים, שהיא מעוניינת להחזיר אותנו עשרות שנים לאחור, לעמדת מטגנות השניצלים במטבח. שוויון מגדרי הוא הדבר האחרון שמעניין אותה, וכבר עם כינונה היא דרדרה את ישראל למקום ה־140 במדד ייצוג הנשים בעולם - לצד מדינות כמו טורקיה ופקיסטן.
גם מבחינת מנכ"ליות של משרדי הממשלה המצב עגום עד בלתי נתפס. היו אמורות להיות שתיים בלבד, אלא שכעת יש רק אחת, מאחר שהשרה לקידום מעמד האישה, היא ולא אחרת, פיטרה את מנכ"לית משרדה.
הדבר המצער ביותר הוא שעם הכוחות השמרניים בממשלה הזאת, שמבקשים לפגוע בשוויון המגדרי, משתפות פעולה נשים שמדירות נשים, או כאלו שמעדיפות אינטרסנטים פוליטיים ומאבקי קואליציה ואופוזיציה על פני שיפור מצבן של נשים בישראל. נשים שנושפות חזק ערפל ומסייעות לגברים בשם ההלכה לכווץ את קיומה של האישה למינימום ההכרחי בשירות הגבר. רק השבוע הצביעו כל נשות הקואליציה נגד הצעת חוק שעוסקת באלימות כלכלית נגד נשים שהגישה חברת הכנסת מירב כהן מיש עתיד.
מיותר לציין שמצופה מנשים בכנסת שישתפו פעולה למען נשים, כפי שקרה בעבר, וישימו את הפוליטיקה בצד - אלא שבקואליציה הזאת יש מי שמפרשת כל צעד לטובת נשים כמהלך פמיניסטי קיצוני.
עם היבחרה אמרה ח"כ לימור סון הר־מלך "הפמיניזם מזיק לנו כאמהות. הוא מעמיד אותנו במקום שאנחנו לא באמת יודעות להעריך את התפקיד שלנו בעולם הזה". מישהו צריך להסביר לסון הר־מלך שבלי מאבקי נשים לאורך ההיסטוריה, היא לא הייתה זוכה לכהן כחברת כנסת בפרלמנט הישראלי.
היא הייתה רואה את הכנסת מערוץ 99 בטלוויזיה, כמו אחיותיה החרדיות, שעד היום לא זוכות לייצוג בבית הנבחרים הישראלי.