מרד בתוך הליכוד זו הגדרה גדולה מדי לעובדה שלרוב הגדול של חברי הסיעה פשוט נמאס להידרש לענייני הרפורמה המשפטית על כל השלכותיה. אותה האבן שגלגל שר המשפטים יריב לוין השנה ואת שקרה מאז, בצדק או שכלל לא, כולנו מכירים.
בג"ץ דן ארוכות בחוק הנבצרות, חיות עקצה את שני הצדדים
"תזהם ותפגע בלגיטימיות": הטענות הקשות כלפי הנשיאה חיות
הנאמנות לערך הקבוצתיות של סיעת הליכוד בדמות הצבעה פה אחד בעד החוק לצמצום עילת הסבירות הייתה שם באופן ישיר בעקבות המרד שהתפתח בצבא, רק נזכיר. כולם שם הבינו שאסור להיכנע לסרבנות, והיא למעשה זו שדחפה את סיעת הליכוד להישאר ביחד - לפחות כלפי חוץ.
אלא שמיד בתום ההצבעה הדרמטית יצאו בהצהרות כמה מנהיגים מטעם עצמם - שעד לאותו הרגע לא התבטאו כך - והכריזו בתקשורת שלא יהיה אפשר להמשיך הלאה ללא הסכמתם. ההצהרות העצמאיות אכן מרשימות, אבל צפויות. וכל איומי "בפעם הבאה" או ה"תחזיקו אותי" יפים לראיונות עיתונאיים בלבד.
אותם איומים נובעים מהתסכול הרב שחווים רבים מחברי הליכוד בנוגע לשר המשפטים לוין, ובוודאי לנוכח הגיבוי שהוא מקבל מראש הממשלה בנימין נתניהו. לפחות נכון לעכשיו. משיחות עם חברי כנסת בתוך הליכוד עולה תסכול גדול לגבי השלכות המחאה על חייהם האישיים. כחוט השני עובר הדמיון בין הסיפורים של חברי הליכוד על הצקות שחווים בני משפחותיהם – מנשותיהם ועד לשיא השיאים – הילדים. וזו בדיוק הבטן הרכה של כל הורה.
נבחרי ציבור רגילים לביקורות ברחוב וגם ילדיהם מכירים או גדלו לתוך הנוהל. אבל הפעם מדובר בעוצמות אחרות, מסבירים רבים מהם, גם אלה שלא נכנסו לפוליטיקה אתמול. מיריקות לצד הילד ועד לילדים שעברו סיוט בבית הספר בגלל הוריהם חברי הליכוד. רדיפות אישיות ומשפחתיות משפיעות. תשאלו את עידית סילמן, שפירקה את הממשלה על העניין הזה – לפחות לפי הנטען על ידי נפתלי בנט.
בתוך הכאוס, מוטב לזכור שלמרות הדעות הפוליטיות השונות ותפיסות העולם המגוונות, נבחרי ציבור אינם רכוש הציבור. ומנגד, על הנבחרים לזכור שבחרו לעסוק בעולם קשוח ומורכב, שאם החלטות פוליטיות ואופן הצבעתם יושפעו מהלחצים שהם חווים בחייהם האישיים - מוטב שיפנו לקריירה אחרת.
תלויים זה בזה
לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן ולראש ממשלת ישראל יש בימים אלה דבר משותף. כל אחד מהם זקוק להישג מדיני גדול. האחד כדי לזכות שוב בבחירות לנשיאות והשני כדי לשקם את מעמדו שסופג טלטלה בתקופה הנוכחית, כך לפי הסקרים.
משחקי הכוחות שנוקט הבית הלבן בימים אלה כלפי ראש ממשלת ישראל היו נכונים מבחינת ביידן עד לנקודה זו. אלא שמפה והלאה הם עוד עלולים לפגוע בו בבחירות לנשיאות. אף על פי שבקרב הקהילה היהודית בארה"ב יש מי שכועסים בימים אלה על המדיניות הישראלית, לא בטוח שברגע האמת שם בקלפי הם לא יפנו להצבעה לרפובליקנים. זאת כשהם רואים את היחס המשפיל שלו זוכה נתניהו מביידן, ולא משנה איך ינסו להפוך זאת, הם מבינים היטב שבסופו של דבר האנטי מופנה ישירות כלפי ישראל.
מעניין לראות אם בליץ הראיונות של נתניהו לתקשורת הזרה, בדגש על זו של ארה"ב, שבהם הוא למעשה מסביר את עצמו ואת הרפורמה המשפטית – יישא פרי בעבור ראש הממשלה במאמצי התקרבותו לבית הלבן. בקרוב נדע אם האסטרטגיה של ביידן לגעור בראש ממשלת ישראל תגיע לסופה בקרוב.
בזמן החודשיים וחצי של פגרת הכנסת, שבמהלכה הרפורמה המשפטית למעשה מוקפאת באופן טבעי (למעט אירועי כינוס הוועדה לבחירת שופטים שבהחלט מושכים עניין), אין לביידן אינטרס לתקוף שוב את נתניהו. בזמן הזה נתניהו מבין היטב שהוא מוכרח להניב הישגים מדיניים, כאלה שינסו להרחיק את שלטי המחאה בדמות קריאות עזרה לעולם. אותן קריאות עזרה שניסה נתניהו לתקן בבליץ הראיונות לתקשורת הבינלאומית, שכנראה הגיע מאוחר מדי.
ויש עוד עניין אחד מרכזי אצל נתניהו וביידן, והוא הפיל הזה בחדר שפוליטיקאים מנסים להסיט ממנו את העיניים ומוביל אותם להציג עצמם בשיא כוחם, או רק כסובלים מהתייבשות. מנהיגי ארה"ב וישראל אינם אנשים צעירים, חדים ככל שיהיו. אירועי הבלבול הרבים שנראה בהם ביידן במהלך הקמפיין, לצד סיפור ההתייבשות של נתניהו שהסתיים בקוצב לב, גורמים להם להבין שאלה הנקודות שבהן היריבים הפוליטיים יכולים לתקוף. הישגים מדיניים משותפים לארה"ב ולישראל ישמשו בעבור הקהלים שלהם זריקת הרגעה חזקה מכל.
גלגלי החיים
במסגרת יום ספורט משפחתי בעירי גבעתיים נתקלתי בזוג גלגיליות שממש קרצו לי. בתום חצי שעה שלקח לי לנעול אותן, תמונה נוצצת שהפצתי ברשתות החברתיות ובקשה מהחצי השני שלי להזמין אמבולנס לכל מקרה, עליתי לכבוש את המשטח.
בראשי אני עוד אלופת המתנ"ס בשכונת ל' בתל אביב בגלגיליות, אך בפועל עברו מאז 30 שנה, וההחלקה המביכה הגיעה אחרי מטרים ספורים. למרות האגו הפגוע, שתרמו לו בדיחות הקרש שספגתי מאהובי ומבנותיי, אני ספורטאית בנשמה - כך שהפסד לא בא בחשבון. בוצע רישום לחוג גלגיליות ומשטח ההחלקה, וגם ביום הספורט העירוני הבא עוד יפגשו אותי בענק. כאמא שמעודדת מהספסל.