רעידת האדמה ההרסנית שפקדה את מרוקו בליל שבת שעברה ושגבתה עד כה אלפי קורבנות, היא החמורה ביותר שהתחוללה במדינה הצפון־אפריקאית זה 120 שנה.
רעידת האדמה במרוקו: "בתים קרסו מולנו, אנשים נרמסו מהפאניקה"
"חשבנו שזו פצצה, החדר רעד מצד לצד": ראיון עם ישראלי שנמצא במרוקו
הרעש, שהתרחש ברכס הרי האטלס בעוצמה של 6.8 בסולם ריכטר ובעומק של 18.5 ק"מ, גרם נזק עצום לכפרים וליישובים רבים באזור, לצד הרס בתי מגורים והחרבת מבנים עתיקים ובהם מסגד קוטוביה או "הגג של מרקש", הנחשב לאחד מאתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. רעש בסדר גודל זה, שהמוקד שלו הוא כ־70 ק"מ דרומית למרקש ושגלי ההדף שלו הגיעו עד אלג'יריה, ספרד ופורטוגל, הוא אירוע יוצא דופן.
עם זאת, דוח שפרסם המכון הגיאולוגי האמריקאי (USGS) מראה כי אף שרעידות אדמה הן תופעה נדירה יחסית בצפון אפריקה, מיקומה של מרוקו באזור פעיל מבחינה סיסמולוגית ובנקודת החיבור בין לוחות טקטוניים גדולים ובהם הלוח האפריקאי והלוח האירו־אסייתי, מספק הסבר לפגיעוּתה הרבה.
דוגמאות לכך הן רעש האדמה בעוצמה 7 שהתחולל בעיר פז במהלך המאה ה־18, תשעה רעשים בעוצמה של 5 ומעלה שהתחוללו במדינה מאז שנת 1900, בדגש על רעש בעוצמה של 5.7 ב־1960 בעיר אגדיר שגבה כ־12 אלף קורבנות, ורעש בעוצמה 6.4 שפקד את עיר החוף אל־חוסיימה ב־2004 שהביא למותם של יותר מ־620 בני אדם.
התבוננות מקרוב מראה כי לא זו בלבד שהאירוע – שהתחולל הפעם באזור ההררי במרוקו הכולל בין היתר כפרים נידחים שמצבם היה רעוע מלכתחילה – מקשה על הנגישות של כוחות ההצלה ומגביר את החשש לחיי הלכודים תחת ההריסות. כבר עתה ברור כי על רקע השילוב בין תשתיות לקויות, צפיפות ואיכות בנייה ירודה ומיושנת (מבני חומר ובוץ), לבין חסימת דרכי התעבורה ופגיעה במערכות תקשורת ואינטרנט אזוריות, חל עיכוב משמעותי בהגעת צוותים מקצועיים וכוחות חילוץ מקומיים לאזור האסון.
כל זאת, בנוסף לדחייתו של המלך מוחמד השישי את סיוע החירום ההומניטרי שהוצע למרוקו, וסירובו לאשר את הגעתם המיידית של כוחות הצלה בינלאומיים, פרט למשלחות שבאו מספרד, מאיחוד האמירויות, מקטאר ומבריטניה. לא בכדי מהלכים אלה – שאותם ממשלת מרוקו הצדיקה כניסיון למנוע כאוס בינלאומי כפי שאירע ב־2004 – זכו לביקורת קשה הן מבית והן מחוץ.
אימפקט הרסני עצום
גורמים בכירים בארגון הבריאות העולמי דיווחו כי בנוסף לחשיפתם של כמחצית מתושבי מרוקו לרעידת האדמה (19.3 מיליון בני אדם מתוך אוכלוסייה של כ־37 מיליון), היקף הנפגעים מהרעש עלול לטפס משמעותית ולהגיע ליותר מ־300 אלף איש. כל זאת, בין היתר נוכח סדרת רעידות משנה וגלי הדף שהורגשו באזור מאז ליל שבת.
מבחינה סיסמולוגית, מיקומה של מרוקו במקום מפגשם של הלוח האפריקאי והלוח האירו־אסייתי, יוצר לחץ טקטוני גבוה ומתח רב הגורם לשחרור אנרגיה וגלים סיסמיים. פעילות גיאולוגית זו, בדגש על התנגשות הלוחות הטקטוניים בקצה המערבי של הים התיכון שבו שוכנת מרוקו, גורמת לשינוי פני הקרקע בקצב של 2 ס"מ בשנה, מהם 1־2 מ"מ בהרי האטלס, האזור שבו אירע האסון.
אומנם תדירות רעידות האדמה באזור זה אינה גבוהה, אולם מחקרים עדכניים מראים כי מרוקו הייתה חשופה עד כה לרעשים תכופים הצפויים להימשך גם בעתיד בדרגות עוצמה שונות. דוגמה לכך היא 150 רעידות האדמה בעוצמה העולה על 4.2 בסולם ריכטר שהתחוללו במדינה מאז שנת 2020, כפי שעולה מפרסום של מכוני המחקר המרוקאיים.
בראייה השוואתית, ללא ספק, מדובר באחד מאסונות הטבע הקשים ביותר שפקדו את מרוקו תוך פגיעה נרחבת באוכלוסייה והרס תשתיות קריטיות במחוז אגדיר ובמיוחד בעיר מרקש, שבה נמצאים מוקדי התיירות, סצינות התרבות ואתריה ההיסטוריים הפופולריים ביותר.
בנקודה זו חשוב להבהיר כי ענף התיירות, שהכניס כ־8.2 מיליארד דולר ב־2021 ותרם 7.1% לתמ"ג של מרוקו, מהווה ציר חשוב בפעילותה הכלכלית. פעילות זו נפגעה טרם האסון בין היתר נוכח הבצורת הקשה שפקדה את המדינה, ושהובילה לעליית מחירים ולהתחזקות האינפלציה (8.5% בחודש מאי) וכן לצניחת התמ"ג בשנים 2021־2022. זאת בנוסף להתגברות המתיחות הביטחונית בעקבות המלחמה באוקראינה והחרפת משבר המזון העולמי, וכן על רקע המחלוקת הטריטוריאלית מול אלג'יריה ומאוריטניה בעניין סהרה המערבית שבדרום מרוקו.
על פי הערכות שפרסם הבנק העולמי בשבוע החולף, היקף הנזק עומד כיום על כ־10.7 מיליארד דולר או 8% מהתמ"ג של מרוקו, שהגיע ל־134.1 מיליארד דולר ב־2022. זאת, בין השאר בהשוואה לנזק שנגרם כתוצאה מרעידות האדמה הקטלניות שהתחוללו בחודש פברואר בטורקיה, הנאמד ב־34 מיליארד דולר או 4% מהתמ"ג הטורקי, שעמד על 819 מיליארד דולר ב־2021.
הזדמנות קריטית
מרוקו נהנית ממיקום אסטרטגי, כגשר בין אפריקה ואירופה. בין המרחב האטלנטי והים התיכון. בין העולם הערבי, העולם המוסלמי והמזרח התיכון. בין מדינות המגרב, מדינות הסאהל ושאר מדינות אפריקה. המיקום יוצא הדופן מקנה לה חשיבות גיאופוליטית ומסחרית רבה. קשרי תרבות וסחר היסטוריים עם מדינות האזור הפכו את ממלכת מרוקו לשותפה כלכלית אזורית חזקה.
במשך תקופה ארוכה שבה נקטה פתיחות פיננסית, חתרה מרוקו בהתמדה להשתלב בכלכלה העולמית תוך הקמת מערכת סחר מולטילטרלית. המדינה עורכת רפורמות כלכליות בעשור האחרון, הכוללות בין השאר פיתוח ההון האנושי, הגברת נגישות הציבור למרחב הפוליטי, הטמעת תהליכי מודרניזציה ודיגיטציה, וחיזוק והרחבת שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים שונים עם רבות ממדינות העולם, ובהן ישראל.
בכך פועלת מרוקו לבסס את חוסן כלכלתה ואת עמידות החברה והמדינה לאיומים ביטחוניים ואסונות טבע ובהם רעידות אדמה. התבוננות מקרוב אף מראה כי בהיותה הכלכלה ה־61 בעולם, נהנית מרוקו מצמיחה ממושכת (5.1% בממוצע בעשור האחרון) עם תמ"ג של 138 מיליארד דולר. מעבר ליציבותה הפוליטית, היא משקיעה בהקמת תשתיות תעבורה, תוך פיתוח הרכבת המהירה באפריקה ומערכת קשרים ימית עולמית (עיר הנמל טנג'יר מקשרת את מרוקו עם 185 נמלים ב־80 מדינות בעולם).
כמו כן, מרוקו משקיעה רבות בתהליכי פיתוח מואצים בתחומים שונים ובהם כרייה של חומרי גלם ובעיקר פוספטים (מרוקו מחזיקה ב־75% מעתודות הפוספטים העולמיות), תיירות, חקלאות, אלקטרוניקה והייטק, אוטומציה ותעשיית הרכב (שהגיעה לכ־8.5 מיליארד דולר ב־2020) וכן טכנולוגיות בתחום החלל והאנרגיה המתחדשת.
בכך מנצלת מרוקו את נכסיה האסטרטגיים ומבססת את כוחה כאחת המדינות המובילות בשווקים הגלובליים. אם לא די בכך, מרוקו פועלת לפיתוח כלכלה דיגיטלית ולהרחיב את הסכמי הסחר החופשי שלה, דוגמת ההסכם עם האיחוד האפריקאי (ACFTA). בכך היא חותרת לבסס את מעמדה כמרכז מסחרי ופיננסי אזורי, תוך הרחבת היקף ההשקעות הזרות במדינה והפיכתה לציר עסקי וגיאו־כלכלי גלובלי.
לא בכדי רעידת האדמה הנוכחית מעוררת סולידריות וקריאות תמיכה, סיוע והזדהות מכל רחבי העולם. בראייה מערכתית כוללת, כבר עתה מסתמן כי מדובר בהזדמנות קריטית עבור מלך מרוקו וממשלת רבאט למנף את המשבר הקשה שנוצר, ובעיקר את האמפתיה הרבה והסיוע הבינלאומי המוצעים לה, כדי להקרין עוצמה, אחריות ומנהיגות.
יתרה מכך, חומרת האסון וממדי ההרס, בדגש על מיקומו ותזמונו בשיא עונת התיירות, מהווים הזדמנות בעבור מרוקו לייחצן את שלל נכסיה האסטרטגיים, התרבותיים והכלכליים ולנצל את יחסיה וקשריה הדיפלומטיים, הביטחוניים והמסחריים השונים – בין השאר עם שותפותיה ב"הסכמי אברהם" ובראשן ישראל – כדי להיחלץ מהמשבר.
ללא ספק, מדובר במבחן מנהיגות שיקבע את גורלה של מרוקו בדגש על תעשיית התיירות שלה. יכולתה של ההנהגה להיטיב לפעול בשעת חירום ולשלב בין יכולות ומשאבים פנימיים רבים לבין נכונות ומוכנות בינלאומית לסייע ולתרום, עשויה לזרז את שיקומה ולשמר את מעמדה כמוקד כלכלי אסטרטגי, וכן כיעד אטרקטיבי עבור מיליוני תיירים מכל העולם.