האזינו לטור של אלון בן דוד

במהירות מפתיעה החלו ליפול המחיצות בינינו לבין ערב הסעודית: ביקור גלוי של שר התיירות בממלכה, שר התקשורת כבר מבקש שיבנו לו סוכה לקראת ביקורו בשבוע הבא (בתקווה שלא יעוף לו הסכך וישלח גם את הסעודים לעזאזל) ותחושה כללית שהנה בא השלום. שלום עם סעודיה יהווה פריצת דרך דרמטית לעולם הערבי, אבל לא פחות דרמטי ממנה הוא הסיכון המגולם בהסכם: הדרישה הסעודית לתוכנית גרעין.

"אינטרס מובהק": השיקול העיקרי של ארדואן להתחממות עם ישראל נחשף
ההסכם עם סעודיה: "אם יהיו ויתורים טריטוריאליים, נתניהו ממלכד את האופוזיציה"

בכל עסקה ובכל הסכם יש רכיבים של מחיר ופשרה, אבל הפעם נדרשת ישראל לוותר על עקרון יסוד בתפיסת הביטחון שלה: כבר עשרות שנים שישראל פועלת לסכל הקמת כל תוכנית גרעינית באזור, כך שתישאר המדינה היחידה במזרח התיכון שמיוחסת לה יכולת גרעינית. הדרישה הסעודית ליכולת העשרת אורניום מאיימת לקחת מישראל את מעמדה הייחודי באזור ולהתניע מרוץ חימוש גרעיני.

"הסכם גרעין עם סעודיה יהיה הישג בלתי רגיל לישראל, אבל השאלה היא באיזה מחיר", אומר לי האלוף במיל' אודי אדם, לשעבר מנהל הקריה למחקר גרעיני בדימונה. "לתת לסעודיה יכולת ייצור חומר בקיע, יהפוך אותה למדינה גרעינית - וזה מחיר כבד מדי. יכולת להעשיר אורניום היא יכולת שבמרחק החלטה ניתן להפוך אותה לתוכנית גרעין צבאית".

סעודיה אפילו לא מנסה להסתיר את העובדה שהיא מעוניינת להניח יסודות לתוכנית גרעין צבאית שתאפשר לה לייצר נשק גרעיני ביום שלאיראן תהיה פצצה ראשונה. שאר המדינות באזור לא יישארו אדישות למתן יכולת כזאת לידי הסעודים. רגע אחרי סעודיה יתחילו גם הטורקים, המצרים והאמירותים לפתח תוכנית גרעין משלהם, ואנחנו נעמוד מול התגשמות חזון הבלהות של מזרח תיכון גרעיני.

בקהילייה הביטחונית־מודיעינית יש קונצנזוס שלפיו ישראל לא תוכל לחיות לצד סעודיה כמדינת סף־גרעינית ובוודאי שלא למול מרוץ חימוש אזורי. מה גם שמתן לגיטימציה להעשרת אורניום בסעודיה ישמוט את הקרקע מתחת לכל טענה ישראלית נגד איראן. אם לסעודים מותר – למה שלאיראנים יהיה אסור להעשיר אורניום?

כור הגרעין האיראני  (צילום: רויטרס)
כור הגרעין האיראני (צילום: רויטרס)

השאלה הפתוחה היא אם ניתן יהיה ליצור ערבויות או משטר פיקוח על הסעודים שימנע מהם לפתח תוכנית צבאית, והתשובות עליה חלוקות. "אתה רואה באיראן מה שווה משטר פיקוח", טוען אודי אדם. "במדינות טוטליטריות, בסוף הכל תלוי ברצונו הטוב של השליט". לעומתו, יש מי שסבורים שניתן יהיה לפתח מנגנון שבו האמריקאים מחזיקים את המפתח להעשרת האורניום, ובלעדיהם היא לא תוכל להתבצע.

בהסכם הזה האלוהים נמצא בפרטים הקטנים וגם השטן. מי שיצטרכו לעבור על הפרטים ולהחליט אם הם נותנים הכשר לעסקה כזאת הם בראש ובראשונה אנשי הוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל, ואחריהם גם המומחים הטכניים של המוסד ואמ"ן. חלון הזמנים הקצר להגיע להסכם בטרם ארה"ב תשקע במערכת הבחירות לנשיאות – כחצי שנה – יגביר את הלחץ של הדרג המדיני על אנשי המקצוע לתת את ברכתם לעסקה.

"את מה שאני מבין, מבינים גם אנשי הוועדה לאנרגיה אטומית, וגם הם מתנגדים ליכולת גרעינית בסעודיה", אומר אדם. "אני מקווה שתהיה להם היכולת לא להתכופף ולעמוד על דעתם המקצועית אל מול הגחמות של הדרג המדיני. אל מול התנגדות של גורמי המקצוע, יהיה קשה לראש הממשלה להעביר את ההסכם".

כרגע היחידים שמצויים בפרטי ההסכם הם אנשי הוועדה והמוסד, בעוד צה"ל ומשרד הביטחון ממודרים לעת עתה מההסכמות המתגבשות. ההמלצה שלהם קריטית, כי אם ייפרץ הסכר וחומרים גרעיניים ישטפו את המזרח התיכון, כבר לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. שלא כמו בפרשת הצוללות למצרים או ה־35F לאמירויות, לנתניהו יהיה קשה הפעם להתעלם מהמלצת גורמי המקצוע, והוא ידחק בהם להעניק לו את חותמת הכשרות.

הלהיטות של שלושת השותפים להגיע להסכם בחודשים הקרובים ניכרת. יורש העצר מוחמד בן סלמאן בפוזיציה הנוחה ביותר – הוא מעוניין בעסקה כמות שהיא, ללא מניעים נוספים, והוא רק מקבל בעסקה הזאת. הוא גם יודע שספק אם הממשל הבא אחרי ביידן יעניק לו עסקת חלומות שכזאת.

הנשיא האמריקאי להוט להוריד את מחירי הדלק עוד לפני הבחירות, ואילו ראש ממשלת ישראל, הצד היותר שולי בהסכם, יזכה בפריצת דרך היסטורית לעולם הערבי־מוסלמי שבצדה גם רווח פוליטי לא מבוטל. אבל נוסף על הנושא הגרעיני, יצטרך נתניהו לשלם בעוד מטבעות קשים: ויתורים לפלסטינים ושחיקת היתרון האיכותי הקונבנציונלי של צה"ל באזור.

המכשול הגדול ביותר להסכם נמצא בגבעה שעליה מתנוסס בית הנבחרים האמריקאי. קשה לראות איך יצליח הנשיא ביידן להביא שני שלישים מהקונגרס לתמוך בעסקה שמרעיפה גרעין ונשק מתקדם על מדינה שבה עדיין עורפים ראשים וקוטעים איברים בכיכר העיר. לא בטוח שנתניהו של היום יהיה מסוגל לגייס את קולות הרפובליקנים שיידרשו כדי להעביר את ההסכם.

לכן עוד מוקדם לגהץ את החליפות ואת הג'לביות לטקס במדשאת הבית הלבן. המכשולים בדרך גבוהים ומורכבים, ורק מעטים בקהיליית המודיעין מוכנים כבר עכשיו להמר שהעסקה אכן תושג. הבשורה לישראל בהסכם עם סעודיה היא אדירה – מדינית, כלכלית וגם היסטורית, אבל גם המחיר הנדרש עבורה הוא כבד, ולדעת רבים – כבד מדי.