1. החיים בחגים
אפילו הביקור המדיני בארה"ב, שהסתיים ערב כניסת יום הכיפורים, היה רחוק מלהיות עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו חדר בריחה מצרות היומיום. המחאה דלקה בעקבותיו עד לארה"ב, כנוסע מתמיד ששכח הפעם לשלם עבור הכרטיס. מה שכן, השיחות עם הנשיא ג'ו ביידן, יחד עם הראיונות לתקשורת הבינלאומית שלו ושל יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, הצליחו זמנית להסיט את מוקד תשומת הלב מהצרות מבית, ובראשן הרפורמה המשפטית. מדובר במשכך כאבים סעודי שהוכח כיעיל, אך לא לאורך זמן.
שר התיירות חיים כץ ביקר אומנם השבוע בסעודיה, והיו שטענו שזה סימן נוסף לנורמליזציה. אבל משום מה נשכח ביקורו העסקי בסעודיה לפני שנה של יו"ר בנק לאומי, סאמר חאג' יחיא, אלא שהוא עשה את זה ללא הרבה רעש. אם הנורמליזציה תפרוץ, ונקווה שכן, מדובר בעיקר ב"שלום כלכלי", כפי שהסעודים מנסים לשווק. את התמורה הם תובעים לקבל מישראל לא בגרעיני עפולה, אלא בגרעין אמיתי.
בינתיים פסטיבל השלום נרגע, לאחר שבתקשורת פורסמו דברים שטען איש העסקים הצרפתי המפוקפק ארנו מימרן כלפי נתניהו. טענות הצרפתי, שהוקלט בחשאי מהכלא, לאספקת מתנות אומנם הוכחשו, אבל הקשר של נתניהו למימרן וצילומים בחברתו הצפופה מוכיחים שקשר היה גם היה.
עכשיו תארו לעצמכם לרגע מה היו קורה לו עשירית מהטענות הקשות היו מתפרסמות כלפי אהוד ברק, האיש שלפי צבא השופרות "נצפה נכנס לבית הפדופיל". שערו בנפשכם את גודל הסקנדל שהיה מתחולל כלפי בני גנץ, איש הממד החמישי, לוּ גם מאית מההאשמות הייתה מופנית כלפיו. מה שבאמת קשה לי להעריך זה את מהומת האלוהים שהייתה פורצת לו אלפית מהטענות הייתה מודבקת ליו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. אבל כשזה נתניהו - מה זה בינינו עוד שעון יוקרה או נופש במלון אלפיונים.
בינתיים פרצו מהומות יום הכיפורים, והסיטו את הפרשה ממוקד תשומת הלב. בעוד ראש הממשלה עורג בשלהי כהונתו השישית להטביע חותם נצח ולהשכיח את צרותיו המשפטיות, ובראשן העדות שייתן באפריל 2024 במשפטו, הוא שוכח את השלום מבית שעליו היטיבה להמליץ שרי אריסון: "השלום מתחיל בתוכנו", קבעה.
נתניהו מכיר את אריסון, אבל לא עמד בפיתוי לחזור להיות ביבי. לאחר שהסית נגד מפגיני הרפורמה ערב נסיעתו לארה"ב, קינח השבוע בדברי הסתה נגד השמאל, בעקבות מהומות תפילות יום הכיפורים. אולי השמאל שכח כדבריו מה זה להיות יהודי, אבל נתניהו שכח מה זה להיות ישראלי.
חוץ מהעמקת השסע, השלום עם סעודיה והרפורמה - מה עם החיים עצמם? מדובר בנושא הנדוש המכונה יוקר המחיה, כולל מחירי הדיור. זה בטח לא סיפור יוקר המחיה בישיבות ובמגזר החרדי, שלשם, ברוך השם, מאות המיליארדים זורמים. שיא גינס הוא מה עושים עם חלק מהכסף: מזרימים לעמותות ולמאכרים בבני ברק, בחסות משה גפני, האיש שעל השיבר, עשרות מיליונים שקלים, כדי לקמבן פטור משירות צבאי לתלמידי הישיבות. אבל מה לעשות שאין צורך במימון, כי סידור הפטור קיים רק על הנייר וממשלת נתניהו ממילא אינה אוכפת את החוק.
למה הדבר דומה? שחברת ביטוח תעניק חסות לקורס פורצים לבתים, ואחר הגניבה תפצה את הנפגעים. ככה פשוט. הבעיה היא שהמימון מגיע הפעם על חשבון תקציב הפיתוח של משרד החינוך - ולא יעזרו כל ההתחכמויות של אנשי אגף התקציבים באוצר.
נחזור למציאות העגומה של אנשים מהיישוב, שלא רק שאינם גומרים את החודש - אלא בקושי מתחילים אותו. ענקית מוצרי הצריכה דיפלומט הקפיצה מחירים של סדרת מוצרים בעקבות הזינוק בדולר, שהמריא בעקבות הרפורמה המשפטית. גם יבואנים אחרים בדרך. בינתיים נתניהו לא בא וגם לא מטלפן. וחוץ מזה, אתמול התקבלה ההחלטה להותיר את מחיר הבנזין ללא שינוי, למרות העלייה בדולר וזינוק במחירי הדלק בעולם. ליטר בנזין ימשיך לעלות 6.94 שקלים בזכות סבסוד מאסיבי של המחיר, העיקר שלא יחצה את קו ה־7 שקלים. מאיפה מאות מיליוני השקלים? בכירי האוצר אינם יודעים, אך לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' הפתרונים.
2. מינוי וגמור
אחד הנושאים שבהם הממשלה מנסה להסביר את הרפורמה המשפטית הוא היעדר המשילות. מסבירים כי מצד אחד הציבור נתן לקואליציית הימין־ימין 64 מנדטים, אך מצד שני הם אינם יכולים למשול. באמת? אז עוד לפני שהשלום עם סעודיה פורץ, בואו ניקח לדוגמה את סוגיית המינויים בחברות הממשלתיות שבאמצעותן אמורים לבקר את הנעשה ביותר מ־100 חברות המשפיעות על חיי היומיום. נתמקד במינוי אחד בלבד: יו"ר דירקטוריון חברת החשמל.
מאז פרישת יפתח רון טל מהתפקיד באוגוסט 2021, נותרה החברה ללא יו"ר קבוע. הישיבות מתנהלות כל פעם מחדש על ידי יו"ר זמני, המתקשה להתוות מדיניות ארוכת טווח. מכיוון שחברת החשמל היא חברה ציבורית, אי־מינוי יו"ר יותר משנתיים הוא הפרה חמורה של חוקי ניירות ערך. בגלל הצפצוף על החוק, חברת החשמל נקנסה בדצמבר ב־900 אלף שקל וערערה על כך (ובצדק) לבית המשפט העליון. את הקנס ישלמו בפועל צרכני החברה. את הקנס המתריע היה צריך להטיל באופן אישי על שר האנרגיה והממונה על החברות הממשלתיות (השר דודי אמסלם), שהוא האחראי הישיר על המינוי, ושהשתהותו פוגעת בתפקוד אחת החברות הממשלתיות החשובות ביותר.
מינוי חשוב לא פחות העומד על הפרק הוא של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שאמור לסיים את כהונתו בסוף השנה. פרופ' ירון כבר הודיע כי ההחלטה בדבר המשך כהונתו תתקבל במהלך החגים, שזה בעצם בימים אלה. עדיין לא ברור מדוע הוא משפיל את עצמו ובעצם גם אותנו האזרחים, ואינו מואיל להודיע מיידית שאינו מעוניין להמשיך. העובדה הזו מוכיחה שבסתר לבו הוא אכן מקווה שנתניהו יעניק לו ברוב חסדו את כהונת ההמשך.
אבל אם זה לא קרה עד עכשיו, ספק אם זה יקרה. על הדשא מתחממים כלכלנים הרואים עצמם מתאימים לתפקיד, כמו פרופ' ירון זליכה. הציוצים שלו בטוויטר הפכו לאחרונה למלאי חנופה כלפי מפלגת השלטון בכלל ונתניהו בפרט.
ובעוד המינויים במערכת הציבורית מקרטעים, בסקטור הבנקאי עומדים להתחולל שינויים פרסונליים חסרי תקדים: יו"ר דירקטוריון בנק לאומי סאמר חאג' יחיא יסיים ב־29 באוקטובר את תפקידו, וגם יו"ר דירקטוריון בנק דיסקונט שאול קוברינסקי בדרכו החוצה. משה וידמן, יו"ר בנק מזרחי טפחות, אמור היה לפרוש - אולם קיבל מבנק ישראל ארכה של שנה נוספת.
הבחירות בלאומי ייערכו ממש ביום האחרון לכהונת חאג' יחיא בסוף אוקטובר, ובדיסקונט בנובמבר. בשני הדירקטוריונים יש כמה מועמדים העורגים לתפקיד. המועדף מבחינתי בדיסקונט הוא אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר. גם דני ימין, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט ישראל (גילוי נאות - ימין הוא חבר מילדותי הרחוקה במעברת מחנה דוד שליד חיפה), מועמד ראוי בהחלט. ואולם מבחינת התועלת לבעלי המניות (כמו הצורך בהפרטת ויזה כאל), הניסיון הבנקאי העשיר והיכולת להחליק מיידית לכורסת היו"ר - פינטו עדיף. בנוסף, הוא מכיר אישית את המנכ"ל אבי לוי מעבודתם המשותפת בבנק הפועלים. אלא שהבחירה נתונה בידי הדירקטורים עצמם.
על תפקיד יו"ר בנק לאומי מתגוששים שני מועמדים עיקריים, שניהם ראויים: דני קולר, לשעבר ראש חטיבת שווקים פיננסיים בבנק הפועלים ויו"ר ישראכרט; ואתי דויטש, לשעבר יו"ר ויזה כאל ומרכנתיל והיועצת המשפטית הראשית של דיסקונט. קולר מנוסה יותר ברצפת הייצור הפיננסית, ולדויטש ניסיון עודף בתחומי הרגולציה והממשל התאגידי. בחירה של כל אחד מהשניים תהיה מוצלחת. ועדיין, לאומי - שפרץ דרך כשלתפקיד היו"ר מונה בן מגזר המיעוטים - יכול לבצע פריצת דרך נוספת אם לתפקיד היו"ר תיבחר לראשונה במערכת הבנקאית אישה.
אולם ייתכן בהחלט שלתפקיד ייבחר בסופו של דבר מועמד פשרה. מדובר בפרופ' ידידיה שטרן, איש המגזר המסורתי שתמיד ידע ללכת בין הטיפות (כמו ברפורמה המשפטית) וחיפש את הפשרה. מינוי כזה יהיה גם נוח יותר למנכ"ל חנן פרידמן.
3. הבורסה והריבית
היום הוא מועד סגירת הדוחות לרבעון השלישי של 2023 (יולי־ספטמבר). הרבעון החל בחודש שבו הכנסת העבירה ברוב של 64-0 את התיקון לחוק עילת הסבירות, ומסתיים בשבוע הכיפורים שבו כולנו (יש לקוות) עשינו חשבון נפש. לא צריך להיות אנליסט דגול כדי להבין שהדוחות שיפורסמו במרוצת השבועות הקרובים יושפעו בראש ובראשונה מהריבית הגבוהה והעלייה בעקבותיה בדולר. השפעת גורמים אלה, הן על הצרכנים והן על העסקים (במיוחד הקטנים), הרסנית.
אף שמדובר ברבעון החגים (שבהם היקפי הקניות עולים), נתוני חברות כרטיסי האשראי והלשכה לסטטיסטיקה מעידים על ירידה בצריכה. קונים פחות מוצרי חשמל לא הכרחיים, מוצרי מזון ואפילו דירות. כשמחיר הכסף עולה בגלל הריבית, יש פחות כסף פנוי להוצאה. בנוסף הלווים (במיוחד בתחום המשכנתאות) מתקשים להחזיר את ההלוואות. יותר ויותר לווים פורסים את המשכנתאות לתקופות ארוכות יותר, ואחרים שוברים חסכונות סולידיים כמו קופות גמל.
מצב זה משליך במישרין על הדוחות הכספיים בחברות הבורסאיות. הן אומנם הושפעו גם ברבעון השני מאותן המגמות, אך ברבעון הנוכחי ההשפעות יהיו קיצוניות יותר. התוצאה המידית עלולה להיות פגיעה במכירות רשתות הקמעונות, ובראשן שופרסל ורמי לוי.
בסקטור הבנקאות העניינים כרגיל. הבנקים ימשיכו להציג תשואות של 15%־20% על ההון, אך בניגוד לרבעון השני ההפרשות לחובות בעייתיים יהיו גבוהות יותר. מצב דומה יירשם עקב כך גם בחברות המימון החוץ־בנקאיות, כדוגמת מימון ישיר, וגם בחברות כרטיסי אשראי כדוגמת ישראכרט. לקוחות שנהנו מההלוואות הנדיבות, שבהן פונקו בימי השפע, יתקשו להחזירן ביום סגריר. עקב כך, יירשם זינוק בהיקף ההפרשות לחובות בעייתיים. ואילו המצב בענף הביטוח יושפע במישרין בעיקר ממצב ההשקעות בבורסה ושיפור החיתום העסקי של פוליסות הביטוח.
בשוק הנדל"ן הפרטי והמסחרי, וזה לא סוד, נרשמת האטה במכירות ובהיקף העסקאות. רווחיות חברות הבנייה מתפרסת לאורך השנים בהתאם להיקף מכירת הדירות שנבנו בעבר. האטה וירידה מסוימת במחירים תגרום לירידה ברווחיות. החברות המסחריות המנהלות נכסי נדל"ן (כמו גב־ים) עלולות לרשום ירידת ערך חד־פעמית בעקבות שִערוך כלפי מטה של נכסיהן. גופים פיננסיים מנצלים הזדמנות זאת לעסקאות שותפוּת אסטרטגית עם חברות בנייה במחירים נוחים.
לצד הריבית, יש השפעות נלוות, ובהן הרפורמה המשפטית (המשפיעה בעיקר על תעשייתית ההייטק) ועליית מחירי הנפט בעולם. נראה שאחרי זעזועי הרבעון יולי־ספטמבר, אפקט הרפורמה המשפטית מיצה בשלב זה את עצמו. ההמשך מותנה בהתפתחויות שיהיו בחודש אוקטובר (המתחיל בראשון הקרוב) ובנובמבר. נתניהו עבר למצב "הולד", ומנסה כל דרך אפשרית כדי למשוך זמן. מאידך, חברות האנרגיה, ובראשן קבוצת דלק, ימשיכו את השיפור ברווחיות והמכירות (גם בזכות גידול בהיקפי היצוא).
לאחר סיכום הרבעון השלישי, האתגר הפיננסי העיקרי הוא להעריך כיצד ייראו 2024 בכלל, ותוצאות הרבעון הרביעי של 2023 בפרט. מדובר בפועל ביכולת להעריך את גובה הריבית, שער החליפין, לאן הולכת הרפורמה ומה עם מחירי הסחורות והנפט בעולם. קיימת תמימות דעים על כך שגם ברבעון הרביעי נקבל דרישת שלום מהנגיד פרופ' אמיר ירון והריבית לא תרד, ואולי אף תעלה (בהחלטה הקרובה בסוף אוקטובר). כאן המקום להזכיר כי ייתכן שאת החלטות הריבית הבאות יקבל נגיד בנק ישראל הבא (בהנחה שכהונת ירון לא תוארך).
המשך הרפורמה המשפטית תלוי בעיקר בהחלטות בג"ץ וביכולתו של נתניהו למשוך זמן, בתקווה שעד אז יפרוץ השלום עם ערב הסעודית. מכל אלה ייגזר שער הדולר. כמי שמחובר עשרות שנים למגזר העסקי ובעברו שימש כמנהל השקעות, אני אופטימי בגישתי. לאלה המתלבטים מה לעשות עם הכסף - ייתכן ששווה לשקול בחיוב את הגדלת רכיב הסיכון, ואולי את החשיפה למניות. למי שמחפש השקעות סולידיות בלבד, שווה לסגור את הכסף - והפעם בריבית קבועה (ולא משתנה) לתקופה של שנה. בהצלחה.
4. בונה על התאוששות
ערב חג הסוכות החל הערב, מייחל ראול סרוגו נשיא התאחדות בוני הארץ (הקבלנים) שהממשלה תעודד לא בניית סוכות או קרוונים, אלא דירות. עם ישראל נואש לקורת גג בת קיימה, הכוללת ארבעה קירות, המכונים בפשטות "דירה". "הכדור נמצא בידי הממשלה ורשות מקרקעי ישראל, שלא הציגו עד כה שום תוכנית רצינית לעידוד הבנייה. אני מקווה שאחרי החג זה ישתנה", הוא אומר.
השיחה עם סרוגו נערכת בעקבות פרסומים על קשיי נזילות של קבלנים, ירידה בהיקפי בניית הדירות, עצירת דהירת מחירי הדיור ובמקרים מסוים אף ירידות מחירים. כל אלה עומדים כמובן ברקע עליית הריבית, שהפכה את קניית הדירה מעשית למשימה בלתי אפשרית.
אנחנו סוגרים היום את הרבעון השלישי של השנה. מה מצב חברות הבנייה נכון להיום?
"המצב מאוד מאתגר. יש חברות שנקלעו לקשיי מזומנים, אבל מגיעות יותר מתחום הביצוע, ואין אלה קבלנים שמוכרים דירות. עלויות המימון גדלו בצורה משמעותית. קבלן מבצע מקבל את הכסף רק אחרי השלמת הבנייה - ועד אז הוא צריך לממן. חלק מקבלני הביצוע יצאו מהשוק, ומעדיפים לבנות בעצמם את הפרויקטים. מדברים על 700 חברות ביצוע שנעלמו מהשוק, לעומת 400 בדרך כלל. מצד שני, קשה עדיין להגדיר את המצב בענף כמשבר או כפשיטת רגל. רוב חברות הבנייה ידעו לתכנן את עצמן.
"כשהיקפי מכירת הדירות יורדים בחצי והיקף התחלות הבנייה צונח ב־40%, החברות זהירות הרבה יותר - ולא מתחילות פרויקטים חדשים לפני שהגיעו לאחוז מסוים במכירת פרויקטים קיימים. זאת הסיבה לקיטון בהתחלות הבנייה. הקבלנים והיזמים מגיבים לשוק. היחידה שלא מגיבה היא הממשלה".
עוד נגיע לממשלה, אבל תסביר לי איך ייתכן שמחירי הדיור כמעט ולא יורדים?
"ראשית, הם יורדים. אומנם באחוזים בודדים, אבל יורדים. ניתן לקבוע בוודאות שעליית המחירים נבלמה. מאחר שצריך להשקיע הרבה כסף על הקרקע והיתרי בנייה, הקבלנים הרבה יותר זהירים. כיום יש 55 אלף דירות לא מכורות ו־180 אלף נוספות בתהליכי בנייה, וזה יחס סביר. לכן רוב הקבלנים לא בלחץ וכמעט לא מורידים מחירים - אלא בונים פחות. בגלל הריבית הגבוהה, הבנקים כמעט לא מאשרים פרויקטים חדשים. אם 'דוח אפס' המציג את רווחיות פרויקט הבנייה גילם בעבר תשואה פנימית של 12% - היום זה הרבה יותר נמוך.
"65% מהדירות נמכרות כיום על הנייר, כך שהיקף ההשקעה נמוך יחסית, ולא ממהרים להוריד מחיר. מצד שני, הקבלנים נותנים הטבות כמו פריסת תשלומים נדיבה, אי־הצמדה למדד וגם מממנים חלקית את הריבית במשכנתה. בהשוואה לירידה הסמלית בישראל, במדינות באירופה כמו גרמניה נחתכו המחירים ב־10% בעקבות המיתון".
ועדיין חלק מהקבלנים נקלעו לקשיי מימון, והמחירים אמורים לרדת?
"יש קבלנים שקנו קרקעות בתקופת השיא ולקחו אחוזי אשראי גבוהים, והם בבעיה. הם נאלצים לממש נכסים כדי לשפר נזילות. זה קרה בחברות כמו קנדה ישראל וחנן מור. יש גם קבלנים פרטיים נוספים שהעריכו שתוך שנה המחירים ימשיכו לעלות והם בבעיה דומה".
כיצד מתייחסת המערכת הבנקאית לענף הבנייה כיום?
"הבנקים מאוד זהירים. מצד אחד, בזכות עליית הריבית הם הציגו את הרווחיות הגבוהה ביותר מאז ומעולם. מצד שני היקפי הבנייה קטנו, והם מתייחסים לכל קבלן בזהירות רבה. קבלנים שלא מוכרים לא מקבלים מימון, ומקבלנים טובים דורשים ב'דוח אפס' רווחיות גבוהה יותר. הבנקים יגדילו הרבעון את ההפרשות לחובות בעייתיים בגלל הגידול בחדלות פירעון. אני מניח שבנק ישראל מפקח עליהם, אבל החברות החוץ־בנקאיות נתנו ליווי פיננסי דרך חברות הביטוח - שם המצב לא מפוכח, ולהערכתי חמור יותר.
"ויש פתרונות נוספים למשבר. אם בעבר חברות הבנייה התנגדו למכירת חלק ממניותיהם כדי לגייס כסף, כיום הן מעדיפות לגייס הון בדרך זו על פני מכירת אג"ח. זה מצב של 'ווין ווין': החברות הקבלניות מגייסות כסף לניצול הזדמנויות, וחברות ביטוח משקיעות בנדל"ן במחירים נוחים. גם בנקים כמו לאומי, מזרחי והפועלים מתחילים להשקיע בענף בחשבונות 'נוסטרו'".
מה האחריות של רשות מקרקעי ישראל והממשלה למצב?
"שני דברים אמורים להטריד את הממשלה: האחד הוא הטיפול בהתחלות הבנייה, והשני הוא הפגיעה בהכנסות המדינה ערב המיתון בנדל"ן. בסוף הדרך ברור שקוני הדירות שישבו על הגדר יחזרו לשוק בלית ברירה. זה ששוכרים או גרים אצל ההורים, זה לא פתרון ארוך טווח. הביקוש לשכירות יעלה, והיצע המגורים לשכירות יירד. ברגע שהאינפלציה תרד והריבית תרד - אנשים יחזרו לקנות דירות ולקחת משכנתאות.
"מגמה זו תואץ אם המשבר הפוליטי ייפתר ותיווצר אווירה חיובית. בנוסף, גם שלום אפשרי עם סעודיה הוא גיים צ'יינג'ר. אבל אם הממשלה לא תבנה והיצע הדירות יהיה נמוך, תוך מספר חודשים המחירים יחזרו לעלות לקצב של 20% לשנה - לכן הממשלה חייבת להתעורר ולעודד בנייה.
"בעיה שנייה נוגעת לפגיעה בהכנסות המדינה והתקציב עקב המשבר. הנדל"ן מהווה 20% מהתקציב, ואם התחלות הבנייה יורדות ב־40% - בקופת המדינה יהיו חסרים בסוף השנה עשרות מיליארדי שקלים. זה אומר אפשרות לקיצוץ בתקציב, העלאת מסים ופגיעה באזרחים. בניגוד למה שרבים טוענים, זאת לא בעיה של הקבלנים, אלא של האזרחים. אין לנו עניין שהמחירים יחזרו לזנק לקצב של 20% לשנה".
מה אתה מצפה מהממשלה, ומה אומרים לכם במשרדי האוצר והשיכון?
"אומרים לנו ש'כוחות השוק' יפתרו את הבעיה, אבל זה נכון לספרי הכלכלה ולא במקרה הזה. הצגנו את התוכנית הבאה: תמריץ לענף דרך הפחתת מס הרכישה למשקיעים, העומד כיום על 8%־10%. המשקיעים מהווים 20% מהשוק, והפחתת המס תחזיר אותם לשוק. המהלך הזה בלבד יעודד את הקבלנים לבנות עוד כ־10,000 דירות בשנה. ברוב המקרים המשקיעים קונים דירות על הנייר.
"בנוסף, המדינה צריכה לאפשר לקבלנים עסקאות קומבינציה: במקום לשלם במזומן עבור הקרקע, לשלם בדירות שהיקף המכירה ייקבע במכרז לקבלנים. במקום כסף לקופת האוצר, הם יקבלו דירות שישמשו כמקור לשכירות ארוכת טווח עבור קבוצות ריט או חברות קבלן מניב. היא גם יכולה למכור אותן בעתיד לזוגות צעירים. לחלופין, ניתן לשלם במזומן אך לפרוס את תשלומי הקרקע למספר שנים או עד ליום קבלת היתר הבנייה".
"הצגנו את התוכנית לשר האוצר סמוטריץ' ונפגשנו איתו כמה פעמים, ובפעם האחרונה לפני ראש השנה. הם אמרו שאחרי החגים יבדקו וייצאו עם תוכנית חדשה. אנחנו מצפים בקוצר רוח לתוכנית הממשלתית אחרי החגים. לצערי הרב ומניסיון העבר, אני לא כל כך אופטימי".
כיצד אתה רואה את מחירי הדיור בתקופה הקרובה?
"לדעתי מחירי הדירות יירדו באחוזים בודדים בחצי השנה הקרובה, אבל מיד לאחר מכן המחירים יתחילו לעלות. זה יקרה בסיום הרבעון הראשון של 2024. בסופו של דבר, התהליכים שיתרחשו, שעליהם הצבעתי, ישפיעו - והמחירים יעלו".
האם היית קונה דירה בעיתוי הנוכחי לבן או לבת שלך?
"אם אין להם דירה והם צריכים לקנות, אז בהחלט כן. ניתן לשקול לצאת מהמרכז לאזור הפריפריה. עם דירה להשקעה הייתי ממתין, כי המחירים עשויים להמשיך לרדת. למי שצריך לקנות דירה היום לא כדאי להמתין, כי המחירים בתחילת 2024 עלולים לזנק.
"כמו שאמרתי, ביחס לממשלה אני לצערי פסימי - כי לא נראה לי שהיא תנקוט צעדים מספיקים כדי להגדיל את היצע הדיור. הגישה של האוצר כלפינו היא מאוד שמרנית, ומבקשים שאנחנו נשבור את הראש. הם טוענים 'למה לעזור היום לקבלנים, אחרי שהרוויחו כל כך יפה'. אבל מי שייפגעו זה לא אנחנו, אלא המדינה וקוני הדירות. האוצר סובל מקיבעון מחשבתי, ומדובר ביום הכיפורים של האוצר ומשרד השיכון".
