לאחר הפרסומים אתמול, שהציגו באופן חד וברור את עמדת צה״ל, כי תמרון קרקעי ברצועת עזה הוא תנאי הכרחי להכרעת חמאס במלחמה, יצאה גם הודעה מטעם לשכת שר הביטחון, לאחר שסיים סיור ימי מול חופי עזה: ״נערכים לשלב הבא ביסודיות. זאת תהיה התקפה קטלנית, ומשולבת – באוויר בים וביבשה. שר הביטחון, כמו הצבא ומרבית חברי הקבינט המצומצם, בעמדה נחרצת - הכרעת חמאס ניתן יהיה להשיג רק באמצעות תמרון קרקעי".
לאחר שחרורן: החטופות הישראליות יעיבירו את הלילה בבי"ח איכילוב | היום ה-18 למלחמה
דיווח: חמאס דרש אספקת דלק בתמורה לשחרור 50 חטופים; ישראל סירבה
לכאורה, הסוגיה הזו אמורה הייתה להיות סגורה. המחלוקת בנוגע לאפשרות להפתיע את חיזבאללה במכת מנע מפתיעה, תוך ניצול הזדמנות מבצעית יוצאת דופן - ירדה מהפרק עוד בהרכב הקבינט הקודם, לפני כניסת בני גנץ וגדי אייזנקוט לקבינט המצומצם. האופציה הלבנונית כזירת המלחמה העיקרית ירדה כאמור מהפרק, בהחלטה לגיטימית של ראש הממשלה ובתמיכה מרבית שרי הקבינט הקודם, שלא בחר באפשרות זו.
כשנכנסו בכירי כחול לבן לקבינט המצומצם, הדיון באופציה הלבנונית כבר היה נחלת העבר ולא רלוונטי לנוכח ההזדמנות המבצעית שירדה מהפרק. את היגיון המערכה תכננו כולם בהסתכלות על הכרעת חמאס בדרום, כאשר ברור היה לכל השותפים כי על מנת להגיע לניצחון ולהכרעה - תמרון קרקעי הוא חלק בלתי נפרד מהמהלך. בימים האחרונים הופיעו לפתע קולות אחרים בסביבתו של ראש הממשלה, כאילו את המערכה הזו ניתן לנצח רק בהפעלת חיל האוויר ואש מנגד.
מי ששמע את בכירי חיל האוויר בימים האחרונים יכול היה לטעות שמדובר בקציני יבשה מורעלים. בסוג כזה של מלחמה, גם הם סבורים שאחרי טבח ה־7 באוקטובר אין דרך לסיים את המלחמה הזו מבלי שהניצחון על חמאס הוא מוחלט. בשיחות במטה הכללי אומרים קצינים בכירים כי בטבח ובפשעי המלחמה שביצע חמאס הוא לחץ על מנגנון ההשמדה שלו, ועל מנת להשיג את המטרות - פעולה מהאוויר, חזקה ככל שתהיה, אינה מספקת. המטה הכללי וגם שר הביטחון סבורים שרגליים של לוחמי צה״ל על הקרקע הן תנאי הכרחי להשגת מטרת המלחמה - בהישגים המבצעיים, בהכרעת האויב וגם במסר לאיראן וחיזבאללה, שכללי המשחק השתנו.
מדינת ישראל, בדרך הקשה ביותר, הבינה שהמערכה מול חמאס היא מלחמת קיום, ולא תהסס להפעיל את העוצמות שיש לה. בימים האחרונים סטה נתניהו לפתע לכיוון אחר, ומכיוונו עולים קולות הגורסים שאת המערכה הזו מול חמאס אפשר לנהל גם מבלי להכניס לוחמים לרצועת עזה. לצדם נשמע לאחרונה מסר נוסף ולא מקרי, המטיל ספק בכשירות צה״ל למערכה קרקעית מול חמאס ובאמון של נתניהו בצבא היבשה. בהודעה שיצאה מטעמו של ראש הממשלה נטען שבעת מלחמה יש לגלות אחריות ולהימנע מפרסומים כוזבים, שרק פוגעים באחדותנו ובכוחנו, אלא שמוטב היה לנתניהו שיבדוק בסביבתו הקרובה מי הם אלה שיוצרים את המהומה בעלת הפוטנציאל לפגוע בביטחון המדינה ובהרתעה.
עם זאת, ניתן להניח שאם לא תהיינה התפתחויות בגזרות האחרות, גם נתניהו יתמוך במהלך קרקעי. בכירי הצבא משדרים שאין גם בעיה להמתין עוד כמה ימים עד לתחילת הפעולה הקרקעית, כאשר חיל האוויר ממשיך לתקוף ברצועה, אבל לא במחיר של פגיעה במורל ובמוטיבציה של היחידות, הקצינים והלוחמים, וביכולתם להכריע את חמאס בשדה הקרב. הטראומה של ההפתעה האיומה וטבח ה־7 באוקטובר ילוו אותנו תמיד, אומרים קצינים בכירים במטה הכללי, המוסיפים שאסור שהטראומה הזו שתנהל אותנו עכשיו.
מבחינה מבצעית, חמאס הפתיע את צה״ל בתוכנית מבצעית שניצלה את כל הכשלים והמחדלים בהגנה ובמודיעין שלנו. גודל המכה הקשה ופשעי המלחמה של חמאס בלתי נתפסים, אבל אין זה הופך את חמאס למה שהוא אינו, ויש צורך להיזהר מאוד מלהפוך את האויב לבעל יכולות צבאיות דמיוניות, כי הוא לא. תמרון בעזה הוא משימה מורכבת. תחת המשימה שהוגדרה לצבא, זו תהיה מערכה ארוכה, איטית ומכוערת, אבל ביחס למצב הפתיחה הקשה שאליו נכנסה ישראל, היא נהנית עכשיו גם מיתרונות שמעולם לא היו לה, גם במבצעים שבהם נכנסו לוחמים לשטח הרצועה.
היתרונות הם פינוי חלקים גדולים מהאוכלוסייה בצפון הרצועה, תקיפות מקדימות לטובת הסיוע לתמרון הקרקעי עוד לפני כניסת הכוחות בהיקפים גדולים, באופן שאינו דומה בדבר למה שהתרחש בעבר, והסיוע הצפוי באש שתלווה את הכוחות המתמרנים לאורך כל הלחימה. זה לא יהיה פיקניק. לצערנו, הצבא הרוויח ביושר את החשדנות בנוגע לפער בין הערכת ההישגים שלו לעומת מה שבאמת קרה במבחן המציאות.
מי זוכר את ההבטחות בשומר החומות על ארגון טרור שלכאורה נלקחו ממנו כל יכולותיו או רצונו להילחם באמצעות מנהרות, ולכן הוא במבוכה ונותר בעיקר עם יכולות של רקטות לפגוע בישראל, או שצמרת בכירי המחקר והפיתוח מפא״ת תעכב את יכולת ההתעצמות הצבאית של חמאס לשנים ארוכות.
לא מעט הבטחות, הצהרות ויהירות חסרת כיסוי מעשי נזרקו לאוויר. לא חסרות דוגמאות, אבל לצד זאת מומלץ מאוד שלא להיכנס לנבואות שחורות. יחידות צה״ל התאמנו בשנים האחרונות ללחימה בעזה. מפקדים בכירים רבים, בהם גם אנשי מילואים כמו האלוף יוסי בכר ותא"ל צ׳יקו תמיר, מכירים היטב את הרצועה מבפנים ותורמים מניסיונם.
נכון, חמאס של 2023 הוא לא חמאס של עופרת יצוקה בשנת 2008. הוא התעצם מאז רבות. מנגד, בישראל מגדירים את המציאות הנוכחית כמלחמה רב־זירתית על יכולת החיים בשכונה הפרועה של המזרח התיכון. מלחמת קיום במובן הרחב שלה. התחושה היא שגמגום במערכה מול חמאס יזמין מחר את חיזבאללה ואת השאר לפתוח במערכה מול ישראל.
הפעלת האש, עוצמות התמרון והיתרונות המובהקים של צה״ל על חמאס, עשויים לבוא הפעם לידי ביטוי יותר מבעבר, משום שהפעם ישראל הסירה את הכפפות ופונה מראש לאוכלוסייה להתפנות מאזורי הלחימה. ישראל רוצה להפנות את האשמה במות האזרחים לחמאס. בישראל לא מתכחשים לחשיבות הלגיטימציה הבינלאומית, ובוודאי שלא מתכוונים להפר את דיני הלחימה במודע.
אגרסיביות האש והתמרון עשויים לספק לישראל יתרונות מובהקים על אויב שאסור לזלזל בו, אבל גם לא צריך להפוך אותו למה שהוא לא. בעופרת יצוקה 2008 חמאס ברח לאחור. הפעם הרצון הוא להפעיל על עזה לחץ צבאי משמעותי יותר. ניתן להניח ששר הביטחון גלנט, שהיה אז אלוף הפיקוד, רואה בכך חשבון שצריך לסגור.
עם זאת, חמאס התקדם מאז בכל הקשור למנהרות ההגנה, למרות הפרזת צמרת הצבא בנוגע לנזק שנגרם לו לאחר תקיפת מנהרות המטרו. עדיין, לא כל תוואי המנהרות ידוע, וסביר להניח שהיקף התקיפות העצום של חיל האוויר וקריסת בניינים על פירי מנהרות קיימים משפיעים גם על לוחמי חמאס במימוש תכניות הקרב שלהם.
בהמתנה הארוכה לכניסת כוחות צה״ל יש פוטנציאל מתח, עייפות ושחיקה, גם עבור האויב. המנהרות ללא ספק יהוו אתגר מבצעי עבור כוחות צה"ל במבצע, אבל התנאים הנוכחיים מספקים הזדמנות אמיתית לישראל להכריע את חמאס, ולכן לא במקרה מנסה חיזבאללה מגבול הלבנון למנוע את המהלך ולהעלות את סף המלחמה גם בצפון.