זו אינה רק מלחמת עזה. התעצמות הלחימה במעוזי החמאס, יחד עם הצטרפות החות׳ים בתימן באופן גלוי למערכה, יכולות להאיץ גם בחיזבאללה, שהצטרף עד עכשיו למערכה באופן חלקי בלבד, ולהגדיל באופן משמעותי את היקפי הירי והטווח לעבר אזורים מיושבים בישראלים.
היום ה-25 | צה"ל השתלט על מעוז חמאס בג'באליה; מטח לעבר מרכז הארץ
לא ציפה לזה: המכה שהנחית אילון מאסק על חסן נסראללה
כבר עכשיו מדובר בעימות צבאי־אזורי, רב־זירתי, שיש בו פוטנציאל גבוה להפוך למערכה אזורית של ממש. מרחבי הדילמות של מקבלי ההחלטות בישראל והדרג הביטחוני הבכיר גדלים, וכך גם אלה של האמריקאים - אם לשנות את כפתור ההפעלה ממצב הגנה למוד התקפי, גם באזורים מרוחקים מישראל, שמבקשים לאיים עליה באמצעות טילים ארוכי טווח ומל״טים חמושים בחומרי נפץ.
יום קרב קשה עבר על כוחותינו בעזה. לאחר כניסה חלקה לתמרון הקרקעי, חדירה מהירה לעומק השטח והתקדמות מהירה מהצפוי לשכונות העיר עזה, הלחימה אינה צפויה להיות קלה, ולצד הישגים מרשימים של הכוחות בימים הראשונים ללחימה - צפויים לנו גם מחירים כבדים בהרוגים ובהישגים מבצעיים גם לחמאס, שנערך במשך שנים ובנה מערכי הגנה מתחת ומעל הקרקע, כחלק מתפיסת הגנה סדורה, אל מול כוחות גדולים של צה״ל שייכנסו לרצועה למבצע גדול, ששעתו הגיעה.
עם העמקת הכניסה הקרקעית והלחימה בשכונות העיר עזה, הופכת המלחמה לעימות אזורי רחב היקף, שבו גם האפשרות להפעלת כוח צבאי אמריקאי משמעותי אינה תרחיש דמיוני. שיתופי הפעולה האזוריים שנרקמו בחסות האמריקאים, והמעבר של ישראל לפעולה תחת חסות פיקוד המרכז האמריקאי (סנטקום), כבר משפיעים על המערכה הנוכחית - בעיקר בהקשרי הגנה ומודיעין. מבחינת ישראל, לא רק האמריקאים רלוונטיים. שיתופי פעולה שנרקמו בחדרי הדיונים ובתרגילים משותפים בשנתיים האחרונות נושאים עכשיו פרי, ולישראל יש מקום מרכזי בכך במערכה הנוכחית.
עם זאת, ככל שמעגל ארגוני הטרור השייכים לציר הפרו־איראני מתרחב, גם האמריקאים כבר סופגים התקפות על בסיסיהם במזרח התיכון, וכבר עכשיו מונחת הדילמה אם להפעיל כוח ובאיזו עוצמה - במיוחד לנוכח התרחבות המערכה, והאיום הישיר מצד החות'ים בצפון תימן. מי שמביא לאזור באופן בהול עוצמות צבאיות אדירות לים התיכון ולים האדום לוקח בחשבון שגם יפעיל את עוצמותיו, כאשר תתקבל ההחלטה בצמרת הממשל האמריקאי כי נחצה הקו האדום.
איום החות׳ים וניסיונות דומים מצד מיליציות בעיראק ובסוריה עשויים לקדם החלטות אמריקאיות להתערבות התקפית כנגד איומים כלפי ישראל במעגל המדינות השני, שאינן חולקות גבול משותף עם ישראל - שם פועלים בני החסות של איראן, וכמובן גם המיליציות בסוריה, ושם לא מן הנמנע שהאמריקאים יעלו הילוך באגרסיביות, כחלק מסיוע לישראל - אך גם לנוכח התקיפות שהם סופגים כמעט מדי יום בבסיסים שלהם.
עכשיו מתבהרת התמונה לשאלה מדוע האמריקאים ביקשו מישראל זמן על מנת להגן בצורה טובה יותר על הבסיסים והאינטרסים שלהם באזור. ניתן להניח כי לצד ריכוז המאמץ בסיוע על הגנת ישראל ונתיבי הים, הם מתמקדים במאמצי ההגנה שלהם גם על מדינות נוספות במפרץ הפרסי ובמזרח התיכון, שמשתייכות גם הן לפיקוד המרכז האמריקאי (סנטקום).
האיראנים השקיעו בחו׳תים משאבים רבים - אימון כוחות, ציוד לחימה, כלי טיס בלתי מאוישים, טילים ארוכי טווח ועוד. השתלטות איראן על תימן משרתת את המהפכה האסלאמית של שלטון האייתולות, אבל בשביל זה לא צריך טילים ארוכי טווח שיודעים לעוף לטווחים של יותר מ־1,000 ק"מ, ושלא במקרה יכולים לפגוע בדרום ישראל.
מעבר למל״טים ששיגרו החות'ים לעבר ישראל אתמול ויורטו באמצעים שונים, טיל הקרקע־קרקע הוא חריג במיוחד. הוא שוגר מצפון תימן, ובראש הקרב שלו הוא נושא מאות ק״ג של חומר נפץ. טיל "חץ 2" ששוגר ממרכז הארץ יירט אותו מחוץ לאטמוספירה בגובה עשרות ק״מ, אבל ברור לכולם מה פוטנציאל הנזק החומרי והתודעתי של טיל כזה הפוגע באילת. ישראל וארה״ב צריכים להתייחס לירי מתימן כאילו פגע בלב העיר - אחרת הירי הזה לא ייפסק.
בישראל עמעמו בימים הראשונים את עומק החדירה ללב הרצועה. כשהתפוגג מעט ערפל הקרב ומסך העשן שכיסה את עזה, התברר עד כמה עמוק הצליח צה״ל לחדור ולסכן אינטרסים משמעותיים של חמאס. התעוררות הציר האיראני אתמול אינה מקרית, וקשורה להתפתחויות בעזה. אם בימים האחרונים סוגיית המשא ומתן עמדה במרכז השיח, ולרגע נשכח שהמלחמה בתוך עזה כבר בעיצומה - עוצמת הלחימה אתמול הקרינה על כל הזירות. לא במקרה גם חמאס הגביר את הירי לטווחים ארוכים יותר, ובעיקר לגוש דן.
היקף הפעילות הקרקעית בצפון הרצועה גדול יותר מזה שהיה בנקודת הסיום של מבצע עופרת יצוקה בשנת 2008. במבצע ההוא נעצר צה״ל בשערי העיר עזה ולא התקדם יותר, כחלק מפקודת המבצע המוגבל, שמטרתו הייתה להשיג הרתעה. בפיקוד הדרום הועלתה הצעה להרחיב את המבצע לנוכח ההצלחה בשלב הראשון, ולהפעיל לחץ על העיר על מנת לגבות מחיר כבד יותר מחמאס ולפגוע ביכולות הצבאיות שלו - שאז היו ברמה נמוכה הרבה יותר מהיום.
התקדמות צה״ל מהירה, אבל יש לכך גם מחירים, ויהיו עוד בהמשך. יום אתמול היה קשה. גם לחמאס היו אתמול, לצערנו, הישגים טקטיים שגבו מאיתנו מחיר כבד. שני לוחמי סיירת גבעתי נהרגו, ועוד שניים נפצעו מירי נ״ט של מחבלי חמאס. הלחימה בשטח הצפוף מתעצמת והופכת מורכבת יותר. המחבלים מנצלים את פירי המנהרות. תקיפת המטרו במבצע שומר החומות לא הביאה את חמאס לוותר על השימוש במנהרות, כפי שטענו בכירים בצה״ל לאחר המבצע, שהישגיו שווקו באופן מופרז אל מול ההשפעה שלו בפועל והתעצמות חמאס מאז.
רק שנתיים וחצי עברו מאז הסתיים המבצע, שבצה״ל הצביעו עליו כמוצלח במיוחד.
בלחימה מול חמאס בימים האחרונים יש לצה״ל בהסתכלות רחבה יותר גם לא מעט הישגים, במיוחד לנוכח העומק שאליו הצליחו לחדור כוחות צה״ל - הלב המבצעי של חמאס, מקומות שבהם הצבא לא היה מאז יציאת כוחות צה״ל מלב הערים ברצועה בשנת 1994. לא במקרה האירועים אתמול הקפיצו את חברות הציר האיראני. אתמול היו אלה החות׳ים שקפצו ראשונים, והם יכולים להשפיע גם על מילציות שיעיות אחרות להתעורר. גם חיזבאללה עשוי להסלים את פעולותיו.
הדרך להשגת המטרות - מיטוט היכולת הצבאית והשלטונית של חמאס והשבת החטופים הביתה, היא דרך ארוכה, קשה ומורכבת. גם כשבשטח נרשמים הישגים מבצעיים וקצב ההתקדמות של הכוחות בעיר עזה תואם את התוכניות - תקלות וטעויות, הרוגים ופצועים - ימשיכו להית חלק מהלחימה, וצריך להיות מוכנים לכך.