זמן הולך ונעלם: בצה״ל משדרים כי המלחמה בעזה תימשך חודשים ארוכים, בעוד הממשל האמריקאי מתחיל לזוז בחוסר נוחות ורומז על שבועות בודדים. נשיא צרפת עמנואל מקרון יצא בביקורת כלפי ישראל על הרג ילדים ונשים בעזה, והודיע כי הוא תומך בהפסקת אש - קו שייתכן שיאמץ גם הממשל האמריקאי.

ביחד עד הסוף: התמונה האחרונה של הלוחמים שנפלו בעזה
עשרות כלי נשק ומטענים בגן הילדים: צפו בחשיפה של צה"ל ברצועת עזה

כל זאת כשברקע מתנהלים, על פי פרסומים זרים, מגעים מתקדמים לעסקה לשחרור 100 ילדים ונשים. ברצועת עזה, צה״ל ממשיך להדק את הלחץ סביב בית החולים שיפא, שהפך לסמל הקרב על העיר. בימים הקרובים הלחימה ברצועה צפויה להתרחב לאזורים נוספים. 

במקביל נמשכת ההסלמה בצפון, וחילופי המהלומות בסוף השבוע בין ישראל וחיזבאללה מבטאים סיכוי הולך וגובר להגברת עוצמת העימות הישיר בין הצדדים - כך שיוביל להרחבת גבולות הגזרה של העימות (שברובו התנהל בעומק של קילומטרים בודדים משני צדי הגבול). הודעת חיזבאללה בסוף השבוע כי כתוצאה מתקיפת חיל האוויר בסוריה שבעה מפעיליו נהרגו, היא במידה רבה סוג של לקיחת אחריות עקיפה על שיגור המל״ט המתאבד שפגע בבית הספר צאלים באילת.

זאת, לאחר שבצה״ל עדכנו כי תקפו את מי שאחראי לשיגור המל״ט לעבר עיר השמש של ישראל. גם אם בפעולה מעורבת דוויזית האימאם חוסיין האיראנית, בחיזבאללה ביקשו כנראה לקבל על כך אחריות בלעדית. גם שיגור שלושת המל״טים ביחד לעבר ישראל בסוף השבוע האחרון מבטא מגמה של הסלמה. מלבד המל״ט שהתפוצץ על מוצב צבאי ופצע קשה לוחם צה״ל, אחד מהמל״טים התפוצץ באצבע הגליל - זאת בנוסף לכך שחיזבאללה ממשיך לשגר גם את הרקטות בורקאן קצרות הטווח אך בעלות ראש קרב של מאות ק״ג ועד חצי טון. 

מנגד, גם בחיל האוויר מנצלים הזדמנויות, ולאחר ניסיונות חיזבאללה לבצע ירי טילי הגנה אווירית לעבר כטב״מים של חיל האוויר - הותקפה משאית שממנה שוגרו ככל הנראה הטילים באזור נהר הזהרני, כ־40 ק״מ צפונית מהגבול. בכל תקיפה כזו מבקשים בישראל לפגוע במערכות ההגנה האווירית של חיזבאללה, גם מתוך ראייה עתידית של הגדלת חופש הפעולה מעל שמי לבנון. ההערכה בישראל היא כי בהתאם לקצב הטיפול של צה״ל בבתי החולים בעזה, צפוי ירי הרקטות של חיזבאללה להתרחב לאזורים מרוחקים יותר - ומכאן הדרך להסלמה משמעותית יותר עשויה להיות קצרה מאוד. 

המשאית שהותקפה בעומק לבנון (צילום: רשתות ערביות)
המשאית שהותקפה בעומק לבנון (צילום: רשתות ערביות)

בינתיים, נראה שחיזבאללה מנצל את הזמן גם לניסוי כלים של כלי הטיס הבלתי מאוישים שלו, על מנת לזהות את נקודות התורפה של מערכי ההגנה האווירית של ישראל. המשמעות היא שבזמן מלחמה אתגר הכטב״מים צפוי להיות משמעותי עבור ישראל - גם מתוך כך שמדובר באיום צפוי מכמה זירות במקביל. 

בין הפסקת אש להסכם להשבת חלק מהחטופים הביתה. אם אכן הפעם הקטארים יצליחו לשים על השולחן עסקת להשבת חטופים חלקית, עשויה להתפתח על כך מחלוקת גם אצלנו בתוך הקבינט המצומצם. הפרשן הבכיר מאוד של ה"וושינגטון פוסט", דיוויד איגנשיוס, דיווח לאחר הפגישה בסוף השבוע בדוחא בירת קטר בין ראש המוסד וראש הסי־אי־איי עם ראש הממשלה המקומי כי עלתה על השולחן הצעה לשחרור 100 ילדים ונשים ישראלים חטופים תמורת 100 נערים ונשים פלסטינים, שנמצאים בבתי הכלא הביטחוניים. 

מדובר לכאורה בעסקה טובה עבור ישראל, רק שמאחוריה מסתתרת ככל הנראה דרישה להפסקת אש שבה מעוניין מאוד חמאס והרבה פחות ישראל. זאת מתוך הבנה שכל הפסקת אש עשויה להקשות לאחר מכן את חידוש הלחימה, כאשר גם כך עמידה במטרות המלחמה - לפרק את היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס והשבת החטופים הביתה – נחשבת לאתגר מורכב במיוחד להשגה, כשישראל נדרשת להתמודד צבאית עם חיזבאללה ועם איומים נוספים מזירות אחרות.

בחזרה לרצועת עזה, כוחות צה״ל נמצאים כמה מאות מטרים מבית החולים שיפא. לישראל חשוב המאבק על הנרטיב שדרך כיבוש בית החולים, ששימש כעיר מקלט לבכירי חמאס לנהל את הלחימה מבונקרים וחדרי מצב מתחתיו, יתאפשר להציג לעולם את השימוש הציני שעושה חמאס באוכלוסייה בעזה. מנגד, המשבר סביב בית החולים מהווה עבור חמאס הזדמנות להגביר את הלחץ הבינלאומי והביקורת על ישראל בעולם. הוא גם עשוי לעודד אירועים אלימים כנגד יהודים בעולם, ולגרור את חיזבאללה להגביר את עוצמת הפעילות הצבאית כנגד ישראל.

בעיר עזה, צה״ל המשיך לבסס את השליטה בשכונות רבות, תוך כך ששילמנו בסוף השבוע מחיר כבד של חמישה לוחמי צה״ל שנפלו בקרב. כפי שכבר כתבנו בשבועיים הראשונים של התמרון הקרקעי, צה״ל הוכיח שיש לו צבא יבשה ומערך מילואים מתפקדים. העבודה המשותפת של החטיבות בשטח עם חיל האוויר הן ברמה גבוהה ותקדימית גם ביחס לצבאות מתקדמים אחרים בעולם. לעומת המחדל ב־7 באוקטובר וכשלי המודיעין החמורים, המודיעין הטקטי שמונגש למפקדים כעת בשטח הוא בבחינת מהפכת מידע לעומת העבר.

לשם המשך הצלחת הפעילות ברמה הטקטית, יידרש צה״ל להמשיך ברציפות במתקפה ובתמרון ברצועה, כאשר ברור לחלוטין שהזמן שעובר אינו משחק תפקיד חיובי עבור ישראל. מכאן הפער הגדול שבין תחושת ההצלחה של הכוחות בשטח לבין השאלות הגדולות - האם המבצע - טוב ככל שיהיה - מקרב את ישראל לעמידה במטרות הגדולות להכרעת חמאס והחזרת החטופים.

בצה״ל מדברים על חודשים ארוכים, אולם מחלקים את המערכה לשלבים - כאשר לאחר הפעילות בעיר עזה ובמקומות נוספים, הכוונה היא לפעול במשך תקופה ארוכה בעצימות מעט נמוכה יותר במודל פעולה סטייל חומת מגן, עם פשיטות ומבצעים נקודתיים עד להכרעת חמאס ועמידה במטרות המבצע.

נראה כי עבור צה״ל לפחות, לא קיימת מגבלת זמן במצב המלחמה שבו אנחנו נמצאים. עם זאת, לא ברור אם עמדה זו לוקחת בחשבון את הרצונות והאינטרסים של הממשל האמריקאי, שיידע בדרך שלו לסמן עבורנו נקודת עצירה אם יחליטו כך בוושינגטון. במערכה רב־זירתית עם השלכות גלובליות, פעילות מוצלחת של צה״ל מבחינה צבאית אינה מבטיחה דבר בכל הקשור לעמידה במטרות המבצע, אבל ברור שללא הצלחה בשדה הקרב - עמידה במטרות היא בלתי אפשרית. 

צה״ל הצליח לחדור את קווי ההגנה של חמאס ולהגיע ללב העיר עזה באופן מעורר הערכה, כזה שמעט מאוד צבאות מערביים היו מסוגלים לעשות בקצב ההתקדמות והיקף הנפגעים, שעד לשלב הזה ובאופן יחסי בלבד היה נמוך. עם זאת, איום המנהרות, כפי שבא לידי ביטוי בתקרית הקשה שבה נפלו ארבעת לוחמים כתוצאה מפיר ממולכד, ממחישים את האיום הבא של צה״ל - חמאס צפוי לעבור מניהול קרב הגנה על בסיס הגדודים שלו שבינתיים נפגעו, ללחימת גרילה במסגרות קטנות יותר.

כתבות סוף השבוע הותירו בי תחושות לא נוחות: התלוות לכוחות ומינוף הישגים תודעתיים עבור הציבור שלנו, וגם כלפי הצד השני, חשובים, אבל יש גם קו עדין בין זה לבין יהירות ושאננות מסוכנת. אין ספק שהכתבות נותנות תחושה של גאווה חשובה לעם, שעבר תקופה קשה בתחושה שגובלת בהשפלה לאומית - אבל כשציר לוגיסטי שנסלל בצפון הרצועה מוצג על ידי קצין בשטח כנתיבי איילון בתל אביב, זה מטריד אפילו אם מדובר רק בדימוי לצורך כתבה ותקשורת.

מטרידות אמירות של מפקדים לגבי מחבלי חמאס "מצ׳וקמקים עייפים ומותשים", ומטרידים גם טקסי הנפת דגלי ישראל על חוף עזה, שכל מה שחסר להם שיראו כמסדר דגל בבה״ד 1 אלה הן הטריבונות מסביב. מוטב לצה״ל שיעזוב את כל אלה ויתמקד בלחימה המאוד קשה שעוד צפויה בעזה אל מול אויב, שעבורו הישרדותו הוא ניצחונו - גם כאשר מסביבו עיר שכבר עכשיו שינתה את פניה לעד.