פעמיים במשך מסיבת העיתונאים אמש, נשאל בנימין נתניהו על התנהלותו של שר בכיר בממשלתו, איתמר בן גביר. פעמיים נתניהו סיכל כל ניסיון להוציא ממנו גינוי או מילת ביקורת חריפה מדי. סביר להניח שגם לו היה נשאל בנושא מאה פעם ולא רק פעמיים, היה בהחלט עומד באתגר.
בן גביר במסר לנתניהו: "לא יהיה לי מה לעשות בממשלה"
"קל יותר להחתים רבנים לשחרור בן אוליאל": משפחות החטופים זועמות על הציונות הדתית
הרבה דברים אפשר לומר על בנימין נתניהו, אך תמים הוא לא. גם לא עיוור. איתמר בן גביר משחק משחק פוליטי עצמאי, אותו הוא התחיל עוד לפני המלחמה והרחיב ביתר שאת בחודש וחצי האחרון. נתניהו ער למצב ומעדיף לשמור על בן גביר. ויש לו לזה, כמובן, מספר סיבות טובות.
אחת השיטות הידועות של נתניהו היא להחזיק את כל הכדורים באוויר, לשמור על כל האופציות פתוחות. גם במצב הנוכחי, כאשר הסקרים ממחישים את המחיר הפוליטי שנתניהו, מפלגתו וגושו משלמים על הכישלון של ה-7 באוקטובר ועל כל מה שבא בעקבותיו - גם כעת נתניהו לא מרים ידיים. כל עוד יש לו קואליציה של 64 בכיס - הוא לא יוותר כל איש ביוזמתו. ודאי לא על איש המפתח כמו איתמר בן גביר. גם כאשר נקודת ההנחה בסביבת ראש בממשלה היא שבן גביר כבר בקמפיין במחשבה על יום שאחרי - גם אז נתניהו לא יתרום מצידו לשבירת השותפות הפוליטית.
סיבה נוספת לעדינות שביחסו של ראש הממשלה לשר ההולך בהפגנתיות כנגד קו הממשלה היא בדיוק אותה הסיבה שבגינה בן גביר מתנהל כפי שהוא מתנהל. הימין לא אוהב את העסקה, ועוד יותר הוא לא אוהב את הפסקת הלחימה שבאה כחלק העיקרי ממנה. בנושא זה, הבייס של הליכוד קרוב מאוד לבייס של עוצמה יהודית. יתרה על כך: על פי הסקרים ועל פי ההערכות במערכת הפוליטית, חלק מאלה שעד היום ראו את עצמם כמצביעי הליכוד, אנשי האגף הימני - כבר שוקלים אופציות פוליטיות אחרות. עוצמה יהודית היא בהחלט אחת מהן, אם לא המרכזית.
על פי אותן הערכות, לו הקואליציה לא תשרוד את אירועי 7.10 והשלכותיהם, והמדינה תלך לבחירות מוקדמות: הימין אמנם בסבירות גבוהה ימצא את עצמו באופוזיציה, אך עוצמה יהודית ספציפית תמצא את עצמה שם עם מספר מנדטים נוספים שעברו אליה מהליכוד. במובן מסוים, איתמר בן גביר פוחד מהאפשרות של הקדמת הבחירות פחות מחבריו לקואליציה, ודאי הרבה פחות מאנשי הליכוד.