1. מלחמת שלום הקואליציה
למעט העיסוק המרגש וסוחט הדמעות עד בלי די בהחזרת החטופים מעזה, השבוע עמד בסימן השלכותיה הכלכליות של המלחמה - וכאלה לא היו חסרות. מדובר באישור תקציב "המסחרה הפוליטית" ליתרת 2023 בהיקף 30.3 מיליארד שקל, מינוי הנגיד לקדנציה נוספת והשארת הריבית ללא שינוי, דברי הבלע של יו"ר ועדת הכספים משה גפני כנגד המינוי, ופרסום אחרוני הדוחות הרבעוניים של החברות הבורסאיות ובראשן הבנקים. כל אחד מאירועים אלה הושפע במישרין מהמלחמה.
יו"ר ההסתדרות בראיון לוחמני: "נתניהו חייב לפרוש ולא להתמודד שוב"
הרבעון השלישי של 2023: הבנקים הרוויחו 5.8 מיליארד שקל; לאומי בלט עם 1.8 מיליארד
אישור תקציב המשכי שבמרכזו כספים קואליציוניים בהיקף 4.8 מיליארד שקל שבר את שיא הציניות. הבושה נחטפה, ולא מתנהל מו"מ להחזרתה. כולם הטיפו שיש לבטל כספים פוליטיים שאינם לצורכי מלחמה. בפועל מ־13.8 מיליארד שקל קוצצו כמיליארד שקל בלבד. יתר הכספים, שהקשר בינם לבין המלחמה הוא כמהות הקשר בין ביבי לכרטיס אשראי, נותרו על כנם. יו"ר ועדת הכספים משה גפני מנע במופע איומים נימוסי אך תקיף העברת תקציבי סיוע למנהלת תקומה כדי לא לקצץ בכספים הקואליציוניים.
בצלאל סמוטריץ' ראה ונבהל. שר האוצר, שהפך בפועל לרועץ הכלכלי של נתניהו, שכנע אותו שאסור לקצץ בכספים שעלולים להרגיז את החרדים ולפגוע בשלמות הקואליציה. אז כשאומרים לנו "יחד ננצח", צריך לזכור שהססמה בתוקף רק עם כספים קואליציוניים.
וכל זאת נקודת אור באפלה. בני גנץ והמחנה הממלכתי התנגדו בהצבעה לתקציב, אך לא פרשו מהממשלה. מדובר בניצנים ראשונים לסדקים בקואליציה. שר הכלכלה ניר ברקת הפתיע והצביע נגד. הוא ממצב את עצמו כממלכתי וכמתמודד אפשרי על ראשות הממשלה ביום שאחרי. ואי אפשר בלי שר המדע אופיר אקוניס, שביום טוב הוא מיקרו חיקוי של נתניהו. הוא אומנם לא התנגד, אבל לפחות נמנע בהצבעה. גם בליכוד מבינים שתקציב עם חרדים ולאומניים שמחוץ לאלונקה הוא תקציב טריוויה.
אירוע נוסף שנבלע בכרוניקה השוטפת היה אישור מינוי הנגיד לחמש שנים נוספות. ביום שהממשלה אישרה את המינוי, החליט הנגיד להותיר את הריבית ללא שינוי ובניגוד ללחצים לא הוריד אותה. ההחלטה "העלתה את הסעיף" אצל ח"כ גפני, שפתיל הסבלנות שלו הולך ומתקצר.
לאיומים על שלמות הקואליציה נוספו דברי טינופת על תפקוד הנגיד וביקורת על הארכת המינוי. יו"ר ועדת הכספים: "פרופ' ירון הוא נגיד רע. הקדנציה שלו מאופיינת בזה שפוגעים בחלשים, שהריבית עולה כל הזמן והעול על הציבור איום ונורא. הוא נגיד רע. ההחלטה של הממשלה להאריך את הקדנציה שלו היא רעה".
ח"כ גפני חושב שמדובר בנגיד מאלי אקספרס. בפועל, הוא כועס על שהציבור החרדי הכולל את תושבי בני ברק ושאר היישובים נאנק מנטל המשכנתאות - ובחודשים האחרונים וגם בעיצומה של המלחמה הפעיל על הנגיד לחץ מאפיוזי להוריד את הרגל מגז הריבית. פרופ' אמיר ירון לא נכנע, ובהתחשב בנגיד שמרן וקר רוח איבד את שאריות הנימוס וכתב: "ראוי היה שיו"ר ועדת הכספים יהיה בקיא בכלכלה ולא יקדם שיח רעיל ומפלג בעיצומה של המלחמה". אז "יחד ננצח" אומרים לכם אבל בלי הנגיד.
בסוגריים אעיר כי לו הדבר היה תלוי באמת בנתניהו, כהונת הנגיד לא הייתה מוארכת והוא היה אורז בהקדם את חפציו בדרך חזרה לארה"ב. אלא שאז פרצה המלחמה והצילה את הנגיד ובפועל גם את מעמדה הבינלאומי של כלכלת ישראל. השבוע שב והוכיח נתניהו שהציניות ולא הציונות מנצחת ובגדול. ראש הממשלה נכנע בכל פעם מחדש ללחצים ומשמר בכל כוחו את קואליציית סמוטריץ'-בן גביר. אז אנא אל תבלבלו לנו את המוח עם ססמאות "יחד ננצח". ההערכות שאחרי המלחמה הוא יפרוש הן בגדר משאלות לב על גבול הפנטזיה.
2. בנקאות לוחמת
החברות הבורסאיות השלימו אתמול את פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של השנה (יולי־ספטמבר). אף שמלחמת עזה פרצה ב־7.10, הדוחות בכלל, ובמערכת הבנקאית בפרט, רלוונטיים עדיין לתקופת המלחמה. ראשית, המלחמה העצימה את המיתון בענף הבנייה. היקף מכירת הדירות צנח לשפל, וחלק מחברות הבנייה (כמו חנן מור) נקלעו לקשיי נזילות. אם המלחמה תתארך, יותר ויותר קבלנים עלולים להגיע לפשיטת רגל.
כדי להימנע מכך נחווה יותר ויותר שותפויות בין בעלי הממון (בעיקר מענף הביטוח ובתי השקעות) לקבלנים שבצרות. עבור קוני הדירות הפוטנציאליים נוצרו כאן הזדמנויות קנייה רבות ומעניינות. אין סיבה למהר, כי ניתן ללחוץ ולהוריד מחירים ויש עדיין לאן לרדת. ענף הקמעונאות והתרופות ממשיך לשדר עסקים כרגיל, בעיקר בזכות הגידול בצריכת מוצרי הבסיס וכלכלת המלחמה. מאידך, חברות ההשקעה בנדל"ן מקרטעות, ושווי הנכסים שבבעלותן נשחק.
וכמובן, אי אפשר ללא הבנקים, שהם בעצם הברומטר העסקי של המשק. חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו ברבעון השלישי 5.8 מיליארד שקל, שנמוך ב־3.3% לעומת אשתקד. ועדיין אין מה לרחם עליהם, כי מתחילת 2023 הרווח גדל ב־14% לכ־20 מיליארד שקל וכי כל פירמה עסקית בישראל הייתה מוכנה להתחלף עם הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות, שהרוויחו ברבעון כל אחד בנפרד יותר ממיליארד שקל. הגורם העיקרי לרווחים היה הריבית הגבוהה, שבחסות הנגיד הגדילה את רווחי המימון.
ועדיין, לנוכח ענני המיתון המתקרבים הוחלט במערכת להקפיץ את ההפרשות הכלליות בגין הפסדי אשראי ל־3 מיליארד שקל, כשליש מתוכם בחסות בנק לאומי. במקביל, הבנקים נאלצו לקצץ בדיווידנד. לזכותם ייאמר כי הם נרתמו למלחמה וצירפו לדוחות את היקף התמיכה הכספית שלהם ביישובי העוטף, במיזמים קהילתיים ועוד. מדובר עד היום ב־1.9 מיליארד שקל, וזה לא כסף קטן.
השיא שייך לבנק לאומי, שבניהול חנן פרידמן, עם תמיכה הנאמדת ב־560 מיליון שקל. אחריו ניצב מזרחי טפחות עם תמיכה של 450 מיליון שקל, שיחסית לגודלו זה סכום התמיכה הגבוה ביותר. בנק הפועלים תמך ב־420 מיליון שקל, דיסקונט ב־350 מיליון שקל, וסוגר את הרשימה הבנק הבינלאומי עם 120 מיליון שקל.
תוצאות המלחמה ישתקפו בעיקר ברבעון הרביעי והאחרון של 2023. להפסדי האשראי הכלליים, שזה מעין סעיף מאזני אמורפי, יתווספו הפרשות ספציפיות, בעיקר בגין כשלים בענף הנדל"ן ועסקים קטנים שהולכים לקרוס בגדול. סביר שבעלי המניות יתאפקו הפעם עם חלוקת דיווידנד שנתית.
3. דוח ביקורת קטלני
לא פחות מעשרה ביקורים בעורף ערך מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרוץ המלחמה, שבשבוע הבא ימלאו לה חודשיים. הוא ירד לשטח הרבה לפני שרגלי השרים ופקידי האוצר דרכו באחת הדיונות. בחג הסוכות עוד הספיק לצאת לטיול משפחתי בקנדה. בהמשך תכנן לטוס עם בנו לארה"ב ואז פרצה המלחמה ושיבשה הכל.
המינוי של אנגלמן כמבקר המדינה לפני שלוש שנים היה שנוי במחלוקת. היו שטענו שהמינוי על ידי נתניהו יהפוך את דוחות הביקורת לחלביים. אחרים התלוננו שהדוחות ייעשו לא בזמן אמת וללא חשיפת שמות. מלחמה עזה ניפצה את כל התיאוריות והפכה את המבקר לנשכני במיוחד. בקרוב יפורסם דוח ביקורת מקיף על כשלי הטיפול בעורף. יהיה זה דוח מהגיהינום שיפורסם בעיצומה של המלחמה.
נגלה כאן שחנן אנגלמן, בנו של המבקר, שריונר במיל', נפצע באורח קשה במלחמה וסובל מכוויות קשות לאחר שהטנק שלו עלה באש. הוא ניצל ברגע האחרון על ידי מפקדו. כיום מאושפז הבן בהדסה עין כרם ועובר סדרת ניתוחים, לטיפול בעיקר בדרכי הנשימה. נאחל לו החלמה מהירה. אולי הפציעה השפיעה על חומרת הביקורת של המבקר. ואולי לא.
שלושה ימים אחרי תחילת המלחמה הוא ירד ליישובי הדרום ונפגש עם ראש עיריית שדרות, אלון דוידי. שבועיים לאחר מכן ביקר אצל המפונים באילת ואמר: "אין כל הצדקה לכך שעדיין לא הוקמו חמ"לים רלוונטיים. אין מקום להתמשכות הליכי הבירוקרטיה". בסוף אוקטובר ביקר את המפונים בטבריה ובעמק הירדן וסיכם: "הממשלה נכשלה בטיפול בעורף. היעדר תוכנית כלכלית ומינוי פרויקטור זה כשל הפוגע באזרחים". ב־7 בנובמבר נפגש עם מפוני העוטף במלונות בים המלח.
התובנה העיקרית מהביקורים: מלחמה אינה תקופה סטנדרטית וחייבים לצאת מיידית לשטח. 250 אלף מפונים עדיין לא חזרו לבתיהם. כשהוחלט על פינוי קריית שמונה, היה בלגן. אף אחד לא ידע לאן מתפנים. לעובדי מפעל עוף הגליל בקריית שמונה נתנו דירות בירושלים הרחוקה. את תוכניות הפינוי הקיימות השליכו לפח לנוכח חוסר הרלוונטיות. לשדרות ולקריית שמונה בכלל לא היו תוכניות. את תושבי קריית שמונה הבטיחו לפנות לבתי ספר בתל אביב, אבל מה לעשות שהלימודים התקיימו שם עדיין כסדרם.
בביקור באילת סיפרו המפונים שהיו צריכים לגייס תרומות כדי לשכור אוטובוס ולצאת להלוויות במרכז הארץ. חוץ מזה קיימת בעיה קשה של תקצוב הרשויות המקומיות – המטפלות הישירות באזרחים. לאילת נוספו 60 אלף מפונים, ומספר התושבים הוכפל. עיר כמו אילת חייבת לגייס תרומות כדי לטפל במפונים ובבעיות השונות. מכיוון שתהיינה בעיות תקציב קשות בגיוס הכסף, אחד המקורות הוא דיווידנדים מחברות ממשלתיות.
ב־13 בנובמבר פנה המבקר במכתב חריג לראש הממשלה ופירט את הכשלים והליקויים בהיערכות לטיפול בעורף: "אין הצדקה להתעוררות המאוחרת של הממשלה. הביקורת תהפוך כל אבן כדי להגיע לחקר האמת ולהצביע על האחריות של כל הדרגים". מדובר בהיעדר תוכנית סיוע כלכלית, בליקויים בטיפול במפונים בבתי מלון, בתוכניות פינוי לקויות של אזרחים בזמן חירום, בחוסר בנציגות ממשלתית ביישובים שנפגעו, בבעיות בתקצוב ברשויות מקומיות ועוד.
כאמור, כשלי הטיפול בעורף יטופלו בדוח מיוחד, שעל הכנתו עמלים עשרות עובדים במשרד המבקר. הוא צפוי להתפרסם בקרוב. לגבי מערכת הביטחון יפורסם עם סיום המלחמה דוח נוסף שיעסוק גם בכיתות הכוננות. מה ייכתב ויומלץ בדוח ניתן רק להעריך על סמך התבטאויות המבקר עד כה. מדובר בכשלי הטיפול של האוצר בתוכניות הסיוע, בקונפליקט הלא בריא בין בכירי האוצר לדרג הפוליטי בעתות מלחמה ובצורך בהכנת תוכנית מגירה של האוצר לסיוע בשעת חירום על סמך דרגת הפגיעה.
דגש מיוחד יושם על ענפי משק גדולים שנפגעו, כמו תיירות ומלונאות ועסקים קטנים שעלולים להיסגר. יומלץ שהתוכנית הכלכלית המיושמת תהיה גמישה עם חשיבה מחוץ לקופסה וללא בירוקרטיה. בנוסף, יהיה צורך בהסדרה מחודשת של האזורים הזכאים לפיצוי לפי מרחק גיאוגרפי. אף שאחרי מגיפת הקורונה הומלץ להפעיל תוכנית חירום, בפועל זה לא נעשה. כדי למנוע את חוסר הוודאות האזרחי יומלץ על מינוי דובר מטעם האוצר שיבהיר מדי יום את זכויות האזרחים ולוחות הזמנים לטיפול בהם.
קשה להתעלם מזכויות המיעוטים. בשבוע שעבר ביקר המבקר ביישובים דרוזיים כמו יאנוח ג'ת וסיכם: "אפליה על רקע עדתי בהיתרי בנייה שחייבת להיפסק. אי אפשר להפלות בן דם לדם. עשרות אלפי דרוזים מחויבים לחלוטין למדינה".
דוח הביקורת של המצב בעורף יהפוך לגולת הכותרת של מבקרי המדינה במדינת ישראל לדורותיהם. זה נפל דווקא במשמרת של מתניהו אנגלמן, שכאמור נחשב עד היום לחלבי שבין המבקרים. כעת נמתין לא רק לדוח אלא גם ליישומו.
בתגובה לפנייתי אישרו במשרד המבקר את העניין והוסיפו: "לא נחכה לגמר המלחמה עם הביקורת בנושא העורף. בנושא הביקורת על צה"ל ומערכת הביטחון הכשל מאוד משמעותי, אבל למעט הטיפול בכיתות הכוננות נמתין אחרי המלחמה וניתן לצה"ל לנצח".
4. אזהרת יו"ר ההסתדרות
אין רגע דל בסדר יומו של היו"ר ארנון בר־דוד. מפרוץ המלחמה הוא זנח את מאבקי הכוחות והתגייס כל כולו, ורתם גם את משאבי ההסתדרות, לטובת המשק. את השיחה הלוחמנית איתו פתחתי דווקא בהחלטתו לברך על מינוי הנגיד לקדנציה נוספת. "בחירת הנגיד מייצבת את המשק. בעת הזאת, כשהמשק בטלטלה כתוצאה מהמלחמה ויש חוסר ודאות, מינוי הנגיד מקרין יציבות. הנגיד עשה עבודה מצוינת גם בתקופת הקורונה. תוקפים אותו כי בימים אלה כולם תוקפים את כולם.
"אני לתומי חשבתי שאחרי המלחמה זה ייפסק, אבל כנראה שההתקפות הן מנת חלקו של איש ציבור. חייבים להפסיק עם זה, כי זה מגדיל את הפילוג בעם וההקצנה בשיח. נמאס לי מכך. המלחמה בין המגזרים חייבת להיפסק".
השבוע אישרה הממשלה תקציב נוסף של 30.3 מיליארד שקל, כולל כספים קואליציוניים. מה התובנות שלך?
"זאת שערורייה. ממשיכים לשחק את הפוליטיקה של אתמול. המדינה השתנתה לחלוטין מאז המלחמה. אני חושב שהממשלה לא מתנהלת כמו שצריך. העם רואה את מה שקורה, והפוליטיקאים ישלמו בסופו של דבר את המחיר על הליקויים בתקציב. ניתנה אפשרות ליצור כאן שינוי אמיתי בסדרי העדיפויות, לרתום את התקציב למאמץ המלחמתי ולדחות את הכספים הקואליציוניים למועד אחר. כל שקל למאמץ המלחמתי הוא חשוב.
"בסוף העם ישפוט את הביזיון הזה. אנשים מבינים שנעשים כאן דברים שלא ייעשו. צריך לבטל משרדים מיותרים ולהפנות את הכסף למאמץ מלחמתי. חייבים להראות שאנחנו משדרים שינוי בסדרי העדיפויות. בינתיים ממשיכים בפוליטיקה הרגילה וזה משגע אותי".
אבל טוענים שגם עובדי המדינה והמגזר הציבורי שבאחריותך לא נכנסו מתחת לאלונקה?
"אני קובע שכל עובדי המגזר הציבורי התגייסו לנטל המלחמה ועובדים 24/7. אני מצטער שדווקא לניהול המשרדים לקח זמן להתעשת. הרשויות המקומיות עובדות מסביב לשעון כבר מתחילת המלחמה. כל החברות הממשלתיות עובדות בחלקן תחת אש. כל המגזר הציבורי נמצא בהחלט מתחת לאלונקה, ואנחנו עושים את שלנו. כשבממשלה יעשו את שלהם ויתחילו לדבר על קיצוצים אמיתיים, רק אז שיבואו לדבר איתנו".
מה דעתך הכללית על מתווה הפיצויים של האוצר?
"לאחר שתחילה תקפתי את המתווה, כיום הוא סביר. אבל אם המלחמה תואץ ונחזור לתקופה של השבועיים הראשונים של אוקטובר, צריך להרחיב את המתווה. למרות שהמתווה סביר הוא צריך להימדד ביעילות הביצוע. דאגנו לשפר את תנאי החל"ת ושינינו את זה גם בתקנות ובחקיקה. כיום יש גם מנגנון שמעניק פיצוי למעסיקים, אם כי גם הוא לא מושלם. זה המקסימום שאפשר להוציא בתקופה המדוברת. המשק מתחיל לחזור לעצמו, וגם בתקופת המלחמה המפעלים והתעשייה עבדו, כולל במגזר הציבורי".
קיימים כשלים רבים בטיפול בעובדים שחווים התקפי חרדה ובעיות פסיכולוגיות קשות.
"אני לא יכול להחליף את המדינה. מבחינתנו פתחנו כבר ב־8.10 בשיתוף פעולה עם איגוד הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים. נתנו את מה שאפשר. בשלבים הראשונים היה כאוס מוחלט, אבל כשהזמן עובר המצב משתפר. העם מאוד חזק ובסך הכל נצא מזה בסדר. חייבים להשקיע הרבה יותר באנשים שנפגעו ביישובי העוטף. אני מטפל בימים אלה בהסכם שכר לפסיכולוגים החינוכיים והקליניים. ודרשתי הסכם שכר משופר, ואכן בעקבות הלחצים שלנו עומדים להביא להם כסף בתוך ימים ספורים".
איך אתה מסייע לטיפול במחסור בעובדים?
"היה מחסור בעובדים עוד לפני המלחמה וכרגע המחסור החריף, במיוחד בענפי הבנייה והחקלאות. הפלסטינים לא יחזרו לפה בזמן הקרוב, וגם מתאילנד עזבו. צריך לראות איך המשק מתקן את עצמו. כבר התחילו לקבל החלטות. ענף הבנייה חשוב ומשפיע על הרבה תעשיות, והוא חייב לחזור לפעילות מלאה בסיוע עובדים זרים".
התערבת בתופעת העלאת מחירי המזון מיד אחרי המלחמה. האם זה הועיל?
"בהחלט כן. כשראינו שמחירי המזון עלו, במיוחד מחירי הפירות והירקות, התרענו והוצאתי מכתבים לכל המשרדים הרלוונטיים. דרשנו שיפעילו רגולציה - והתופעה נבלמה. אנחנו בהסתדרות נלחמים ביוקר המחיה בדרכים נוספות, כמו מועדון הלקוחות 'ביחד בשבילך'. כרגע אנו מסיימים את הטיפול בהקמת סופר חברתי שיושק אחרי המלחמה. ניקח מוצרים מובילים של יבואנים כמו משחות שיניים ונמכור במחירים זולים וגם נסבסד לחברי ההסתדרות. הסופר כבר פתוח בהשקה רכה עם סוג של פיילוט".
בשבוע שעבר ביקרת ביישובי העדה הדרוזית, שטוענת ובצדק לקיפוח. מה אפשר לעשות בנדון?
"העדה הדרוזית מחממת את הלב דרך שותפות הגורל איתם וברית דמים. מדובר בחברה עם הכי הרבה מוטיבציה ונאמנות למדינה. הם מרגישים פגועים בגלל חוק קמיניץ (גם חוקי הבנייה המגבילים) שהוחל לגבי עשרות משפחות. הדבר השערורייתי באמת הוא חוק הלאום, שבשלב הראשון צריך לתקן ובהמשך לבטל לחלוטין. העדה הדרוזית היא חלק מהלב והדם שלנו. אני תמיד מתנהג אליהם אך ורק כשווה בין שווים".
בתחילת הראיון קבעת שבסוף הדרך הפוליטיקאים ישלמו את מחיר המחדלים. איך זה יקרה?
"צריכים ללכת לבחירות, והעם יגיד את דברו על מה שקורה מאז המלחמה. נעשה ריסטארט למדינה. אני שומע על כך בכל הסיורים שאני עושה. אני מתרשם מהפעילות האזרחית ומהשותפות והחברות שכולנו מחפשים. קיים רצון אמיתי לאחדות ולא לפילוג. יש לצערי גורמים פוליטיים שממשיכים לפלג, ואת זה אפשר לעצור רק בבחירות. נבנה מדינה עם פוליטיקה חדשה שלא מפלגת".
האם לדעתך על ביבי ללכת?
"צריך לקיים את הבחירות, ואם הוא יחשוב שהוא צריך להתמודד פעם נוספת, זה כבר עניין שלו. אני במקום ביבי לא הייתי רץ מחדש לבחירות".
