הקשיים של הימים האחרונים במו"מ לשחרור החטופים והפערים ברשימות המשוחררים בין ישראל וחמאס, בהשלמת מה שהוגדר על ידי המתווכים כשלב הומניטרי שבו הרוב המוחלט של המשוחררים הם ילדים, אמותיהם ונשים מבוגרות – מעמידים כבר בסוף השבוע את קבינט המלחמה בפני צומת דרמטי לגבי קביעת מימוש מתווה חדש, או חזרה למלחמה.
לא רק חמאס מנצל את ההפוגה: כוח האש שצה״ל ינחית במכה השניה
מלחמה בפיקוח אמריקאי: הלחימה ברצועת עזה תתחדש - אבל היא תהיה אחרת לגמרי | טל לב רם
אתמול, דקות לפני סיומה של ההפוגה בשעה שבע בבוקר, החליטו בישראל לקבל את הצעת חמאס ולהסכים לשחרור שמונה נשים וילדים בלבד, לאחר שקודם לכן ארגון הטרור העביר רשימה של חמישה ילדים ונשים, ושלוש גופות של חטופים.
בכך הסכימה ישראל לבלוע את הצפרדע בדמות ההסבר בדיעבד שלפיו שחרורן של ילנה טרופנוב ואירנה טאטי שלשום, כמחווה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין בשל היותן בעלות אזרחות כפולה, רוסית וישראלית, "יקוזז" מהמכסה של אתמול.
הימים הקרובים, בדגש על היממה הקרובה, צפויים להיות מורטי עצבים. מלבד המשחקים הפסיכולוגיים האכזריים של חמאס על גב המשפחות שיקיריהן לא שבו עדיין הביתה, במערכת הביטחון סבורים כי בחלק מהמקרים לחמאס אכן יש קושי להשלים את המתווה של ילדים ונשים. זהו נתון מדאיג, שאינו מבשר טובות לגבי גורלם של חלק מהחטופים שאינו ידוע בשלב הזה.
לאחר הימים הראשונים, שעוררו בצדק תקוות רבות אצלנו כאשר עשרות החטופים שבו הביתה חיים יום אחר יום, הימים האחרונים כבר עומדים בסימן הידיעה שגם מספר הנרצחים מקרב החטופים גבוה יותר מאשר ידוע בשלב הזה.
בין חידוש הלחימה ברצועת עזה להמשך מתווה חדש לשחרור חטופים בהתאם לקריטריונים חדשים של קבוצת גיל או סוג האוכלוסייה, ההערכה בישראל היא כי עסקה כוללת גדולה של שחרור כל החטופים יחד אינה עומדת כרגע על הפרק. חמאס מפעיל לחץ פסיכולוגי, ומטרתו היא להאריך ככל הניתן את זמן ההפוגה ולהרחיק את המשך המלחמה.
אם לא יושג הסכם חדש שיקבע לכל הפחות את המתווה הקבוע של הימים הקרובים, המשך הלחימה ברצועת עזה והתמרון הקרקעי של צה"ל עשויים להתחדש כבר בתחילת השבוע הקרוב.
הדילמה של קבינט המלחמה גדולה במיוחד. העמדה המובילה נכון לעכשיו בקרב בכירי הדרג המדיני והביטחוני היא כי גם בהסכם חדש אסור שתתקבל משוואה שבה ישוחררו פחות מעשרה חטופים תמורת יום הפוגה. אם ייווצר תקדים אחר, כפי שכבר התרחש אתמול, נידרדר במהירות לשחרור של חטופים בודדים כחלק מהאסטרטגיה של חמאס למשוך את הזמן ככל שניתן ולגרום לעצירת המלחמה בעזה.
במקרה כזה, העמדה המובילה כרגע בקרב בכירי המערכת אצלנו היא כי צה"ל צריך לשוב ולהפעיל לחץ צבאי על חמאס, שבאמצעותו ניתן יהיה להגיע להסכם טוב יותר לשחרור החטופים בעזה. ההחלטה הדרמטית הזו תידרש בכל מקרה לעבור שוב את אישור הממשלה, לאחר שתוקף המתווה הקודם, כנראה, לא יהיה רלוונטי כבר מתחילת השבוע הקרוב.
מיקוד בחיזבאללה
בזמן ההפוגה באש, כאשר עברו כבר כמעט חודשיים מאז החלה המלחמה, אי אפשר להימנע מלעסוק גם בסוגיות האחריות והכשלים שהובילו למלחמה. בעיקר בכל הקשור לסוגיית המודיעין.
הרמטכ"ל רב־אלוף הרצי הלוי, בהחלטה ערכית ומקצועית נכונה, כבר בשלב הראשון של המלחמה קיבל על עצמו ועל הצבא אחריות מלאה לכשלים ולמחדלים הכבדים, אלה שקדמו למתקפת הטרור של 7 באוקטובר ואלה שהתגלו לאחריו בסוגיות המודיעין ובתחומים המבצעיים. לכאורה זה ברור מאליו נוכח הנתונים הקשים מהשטח, שלא הותירו ספק כבר מהשעות הראשונות כי הצבא נכשל כישלון חמור במטרה החשובה ביותר בהגנה על אזרחי מדינת ישראל.
לקיחת האחריות הפומבית של הרמטכ"ל הייתה זו שלמעשה סימנה את כיוון המצפן המתחייב גם לקצינים בכירים אחרים, מנעה מלחמות גנרלים במטה הכללי, בפיקוד הדרום ובאגף המודיעין – ואפשרה בשלב הראשון להתמקד במערכה מול חמאס ובפעולה קרקעית רחבת היקף בצפון הרצועה.
אגב, התמרון הסיר את העננה והספק מהיכולת של כוחות היבשה לבצע מהלך קרקעי מוצלח, באחד מאזורי הלחימה המורכבים והקשים ביותר לצבא מודרני, ועוד במלחמה מול צבא טרור המנצל את האוכלוסייה האזרחית באחד האזורים הצפופים בעולם כמגן אנושי. מה גם שמתחת ליסודות נחפרה עיר תחתית צבאית, מוכנה ליום פקודה למלחמה הגדולה מול ישראל. מדובר בשילוב של מרכיבי סיבוך שגם צבא חזק מצה"ל כמו הצבא האמריקאי לא עמד מולו, במיוחד כאשר המלחמה, בניגוד לזו שהתנהלה בעיראק ובאפגניסטן, מתנהלת על גבולות ישראל.
ימי ההפוגה מהמלחמה בשבוע האחרון העלו במשנה תוקף את מחדלי המודיעין כגורם ישיר לאסון שעבר על מדינת ישראל. זהו דיון חשוב, שכמעט חודשיים לאחר תחילתה של המלחמה נכון לעסוק בו, וזאת כדי להבטיח שטעויות העבר לא יישנו בהערכת היתר של ההישג הצבאי והשפעתו על המשך הלחימה מול חמאס. בל נשכח כי המערכה הצבאית צפויה להימשך עוד זמן רב וחמאס רחוק מלהניף דגל לבן, למרות המכות שספג עד כה, בעיקר בצפון הרצועה.
כמעט שלא במפתיע, נראה שבימים האחרונים הדיון הציבורי המתפתח סביב חשיפות שונות שעלו מתוך פרסומים בכלי התקשורת הולכים פעם נוספת לאותו כיוון מוכר – מי שבעד ראש הממשלה בנימין נתניהו ומי שכנגדו.
פרשנות מוטעית לעובדות
בתוך הדיון הזה מתערבבים שיקולים זרים וגם פוליטיים, כאילו במציאת הכשלים במערך המודיעין טמונה התשובה כולה לכשל המדיניות ארוך השנים של ממשלות ישראל השונות. הכשל אומנם חוצה מפלגות, אך באופן טבעי מזוהה עם נתניהו, שמכהן כראש ממשלה כמעט ברציפות מאז שנת 2009, לרבות השנים האחרונות, שהתאפיינו בקונספציות מוטעות ובקניית שקט ברצועה. תפיסה זו חיזקה את מעמדו וכוחו הצבאי של חמאס, שנהנה מהתעצמות צבאית חסרת תקדים, ללא הפרעה מצד ישראל.
למען הסר ספק, לתפיסתי המחדל בדרום הוא בראש ובראשונה כישלון צבאי, שנובע בין השאר מקיבעון מחשבתי, יהירות ולעתים אף חמור מכך – כמעט אונס של המודיעין על מנת למנף הישגים מבצעיים. אין בכך כדי לבטל את האחריות של ראש הממשלה נתניהו, שמתוקף תפקידו כראש ממשלה קיבל בשנה האחרונה את כל האזהרות הנדרשות על כך שהמשבר הפנימי במדינת ישראל מסוכן לביטחון המדינה והסיכוי למלחמה גבר בצורה משמעותית.
זו לא הייתה אזהרה או הערכה כללית, היא הייתה מגובה במודיעין, בפעולות בשטח ובמסמכי מודיעין שהופקו והוצגו, שהצביעו כי איראן, חיזבאללה וחמאס רואים במצב הפנימי בישראל סימן לחולשה והזדמנות למלחמה מול ישראל.
נכון הוא שהפיגוע בצומת מגידו, שבוצע על ידי מחבל חיזבאללה שחדר מלבנון, הפרובוקציות של חיזבאללה לאורך הגבול ותזוזות כוחות רדואן לעמדות קדמיות על הגבול, מיקדו את ההתרעה בגבול הלבנון ולא מול חמאס בעזה. אבל מנתניהו נדרשה האחריות להבין את חומרת האיומים, ולא חשוב מי צודק, בעד או נגד הרפורמה המשפטית. כראש הממשלה הוא היה צריך לעצור ולהתמקד בעיקר, במיוחד כאשר שר הביטחון יואב גלנט ובכירי הצבא שבו פעם אחר פעם והזהירו מפני המצב הביטחוני החמור וההשלכות הרסניות של המשך המשבר הפנימי.
כראש ממשלה זה היה תפקידו ואחריותו להבין את חומרת המצב, לעצור ולקיים את הדיונים הביטחוניים הנדרשים. גם כאשר הוא צודק בטענתו כי מערכת הביטחון לא סיפקה התרעה מודיעינית לאירועי השבת של 7 באוקטובר ואפילו לא קרוב לכך.
הכשל בהקשר המודיעיני הוא של הצבא והשב"כ באופן מובהק, והממצאים מתחילים להיערם כבר בשלב זה: עדויות התצפיתניות; המיילים הופכי הבטן של הנגדת ביחידת 8200; מצגת חומת יריחו שהוצגה לבכירי הצבא, בהם ראש אמ"ן אהרון חליוה ומפקד פיקוד הדרום אליעזר טולדנו. במצגת פורטה תוכנית ההתקפה הרחבה, שחלקים גדולים ממנה נאספו ממודיעין גלוי ומאימונים שפרסם חמאס ברשתות החברתיות.
את התוכנית פרסמה השבוע העיתונאית אילה חסון בכאן 11, והיא התפתחותן של היערכויות קודמות בהיקפים קטנים יותר של תוכנית התקיפה שפרסמנו ב"מעריב" כבר בסוף שנת 2021. כזכור, לאחר חצי שנה בלבד מתום מבצע שומר החומות, פרסמנו בתום תרגיל גדול שבוצע באוגדת עזה כי בצה"ל חוששים מכך שחמאס צפוי לנסות לפגוע במכשול העילי ולבצע פשיטה לשטח ישראל באמצעות רכבי תופת, חדירות גם באמצעות גלשנים ממונעים, ופגיעה בלוחמים כחלק מאותה תוכנית פעולה ליום פקודה.
אנשי חמאס זוהו מתאמנים בפשיטות ובחדירות לשטח ישראל ובשימוש ברכבי נפץ גדולים. המצגת שהוצגה לקצונה הבכירה לא גרמה לשבירת הקונספציה שלפיה גם אם חמאס מתאמן ומתרגל, אין לו אינטרס לפתוח במלחמה עם ישראל.
לאופן שבו תפסו בכירי הצבא באופן מופרז את הישגי תוצאות מבצע שומר החומות לפני שנתיים וחצי יש חלק בלתי נפרד ואפילו מכריע בכך שהמודיעין שנאסף לא הוביל להמשך עבודה מודיעינית מספקת ולהחלטה אם לאור הממצאים שנאספו ניתן לגבש התרעה אופרטיבית לכוונת חמאס, גם כאשר טווח הזמנים עדיין לא היה ידוע.
בכירי הצבא, כולל הרמטכ"ל כוכבי, ראו במבצע הצלחה גדולה. תקיפת מנהרות חמאס (המטרו) בהפעלה רשלנית חלקית של תוכנית אסטרטגית, שהייתה שנויה במחלוקת בזמן אמת, כפי שחשפנו ב"מעריב" בסדרת פרסומים תוך כדי ואחרי המבצע, הוצגה על ידי הצבא ככזו שאומנם לא הובילה להרג מחבלים נרחב, אבל פגעה קשות במנהרות וגרמה למחבלי חמאס להבין כי הן הפכו למלכודת מוות. חמאס, כך סבר צה"ל, איבד את הכלי האסטרטגי החשוב ביותר – ומכאן הסיכוי לשקט ארוך שנים בדרום.
חיסול קבוצת מהנדסים בכירים של חמאס הוצג גם הוא באופן מופרז, מתוך מחשבה שחיסול צמרת המחקר והפיתוח של ארגון הטרור יוביל לפגיעה ארוכת שנים ביכולת ההתעצמות של חמאס. לא ברור על בסיס איזה מידע מודיעיני נאמרו הדברים, אבל לאחר המבצע האלוף אהרון חליוה, ערב כניסתו לתפקיד ראש אמ"ן, דיבר על תקופה של חמש שנות שקט מול הרצועה בגלל המכות שספג לכאורה חמאס.
אל מול הדברים הללו כתבנו כבר אז, במאי 2021, כי אולי בהערכה הזו לשקט ארוך טווח נעוצה הבעיה כולה. מבצעים המבוססים על השגת הרתעה לשנים ארוכות מול ארגון כמו חמאס הוכחו בשנים האחרונות כמקסם שווא.
הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי יצא גם הוא בהצהרות גדולות לאחר המבצע: "בא יחיא סנוואר להיות מגן ירושלים ויצא מחריב עזה", אמר כוכבי, תוך התעלמות מכך שכתבנו כבר אז כי חמאס מוכיח פעם אחר פעם כי מה שנראה אצלנו כמהלכים לא שפויים, שמובילים את עזה לאסונות, הם דפוס פעולה שחוזר על עצמו מדי כמה שנים. למבחן האמירה של שקט ארוך שנים של לפחות חמש שנים, כתבנו אז, אין כל משמעות אם ישראל תמשיך לפעול באותה הדרך.
בשני מבצעים קטנים נוספים ברצועת עזה שבהם צה"ל פעל מהאוויר רק כנגד הג'יהאד האסלאמי, כאשר חמאס נותר על הגדר, ראו בצה"ל ביסוס נוסף למידת ההצלחה של מבצע שומר החומות, ככזה שיצר שינוי משמעותי בשטח. מסקנה זו חיזקה עוד יותר את התפיסה כי לחמאס אין אינטרס בעימות מול ישראל.
בספטמבר 2022 חזר האלוף חליוה פעם נוספת על הערכת חמש שנות השקט, רק שהפעם עשה זאת בכובע של ראש אמ"ן. הסכנה בדברים הנחרצים שאמר נובעת מהעובדה כי בכך הוא קיבע דפוסי מחשבה אצל פקודיו, וזאת בארגון שאמור להיות מבוסס על תרבות של הטלת ספק, ולבטח להימנע מניתוחים של האויב שאינם מבוססים על מידע מודיעיני.
הדברים שאמר חליוה אז נתפסו בעיניי כחריגים גם בזמן אמת, כשכתבתי כי "אני מתקשה להבין את הכלים שבידי ראש אמ"ן להעריך חמש שנות שקט בעזה. תחזית שהתפוגגה בתוך שנה בלבד בהסלמה מול הג'יהאד האסלאמי, ועדיין ראש אמ"ן עומד מאחוריה. גרוע מכך, לעתים נראה כי תפקידן של אמירות כמו אלה הקשורות לעזה, למנף וליחצן הישגים של מבצע כזה או אחר, והן מבוססות יותר על משאלות לב ופחות על חומרי מודיעין".
אין ספק שבין הפרסומים בנוגע לראש אמ"ן יש גם רפש וחומר צהוב במיוחד שיד מכוונת שאינה מקרית, משחקת בהם באופן מניפולטיבי. זאת מתוך ניסיון לסמן את המחדל כולו סביב המודיעין בלבד לצורך הסרת האחריות מהדרג המדיני ומראש הממשלה נתניהו בפרט. למהלך כזה אסור לתת יד, וחובה להפריד בין מה שענייני ומה שלא.
חמאס עדיין כאן
כמעט חודשיים חלפו מאז החלה המלחמה, והעיסוק כעת בסוגיה המודיעינית חשוב במיוחד. במיוחד כאשר בימים האחרונים עלו שוב ניצני שיח ששוב מתיימר לספק תמונת מצב של מחיר כבד ששילם חמאס במלחמה הזו והקשיים החמורים שלו בשטח.
כשלי המודיעין מזכירים שבמלחמה הזו, לצד פעילות מבצעית מוצלחת שבה צה"ל הוכיח יכולת מרשימה בתמרון הקרקעי, הדרך להכרעת חמאס מורכבת וארוכה. זאת לנוכח מצב הפתיחה שבו הוא מחזיק חטופים ישראלים רבים ובאמצעותם פועל לבלום את המשך המלחמה מול ישראל.
שבוע ההפוגה האחרון הוכיח כי גם בצפון הרצועה, במקומות שעליהם השתלטו כוחות צה"ל, עדיין יש בידי חמאס היכולת לחלק הנחיות על הפסקה וחידוש המלחמה. הנתונים הללו יחייבו גם בהמשך לכל הפחות צניעות בהערכת ההישג מול חמאס, כאשר ברור שאל מול אויב שכזה, שמוכן להחריב את רצועת עזה למען רעיונותיו, יזדקק צה"ל לעוד זמן ארוך של לחימה ולהישגים שיצטרכו להיות מוכחים בשטח, ולא במופעי פירוטכניקה ובניסיון לחשוב עבור חמאס את מה שבעצם אנחנו מבקשים להעריך עבור עצמנו.
