משהו: כולם להוציא יומנים ונא לרשום את המשימות שלנו למאה השנים הבאות.
הילדה ששבה
בין החטופים ששבו מעזה היו גם דפנה ואלה, הנכדות של מורדי, חבר כיתה שלי מהקיבוץ, מנצר סרני.
הכיתה האהובה והקטנה הזאת שלי מתקשרת בקבוצת וואטסאפ שיש לנו. שמחנו יחד כאשר הנכדות של מורדי חזרו. והנה הוא כותב לנו סיפורון כזה, שהמם אותי בעוצמתו:
היום לקחו את הנכדות לספארי. אלה בת ה־8 אמרה שהיא הולכת לשירותים.
אמא שלה אמרה לה: "חכי, אל תלכי לבד".
ענתה: "הייתי בעזה לבד".
כל העולם איתנו
האם כל העולם נגדנו? זה נראה כך, אבל אני מבקש רשות להראות מה שאיננו כך. אני מבקש רשות להראות את אלה בעולם שאוהבים אותנו. לצדנו. מכוחותינו. אלה הם הנוצרים אוהבי ישראל ואוהבי היהודים. הנוצרים האוונגליסטים. הקהילות שלהם בעולם מיוצגות בישראל בעיקר על ידי הגוף שנקרא "השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים". הם מאות מיליונים. אני לא מכיר כל אחד מהם, לצערי, אבל שומר קשר עם כמה מן המנהיגים שלהם. יורגן בוהלר, הנשיא הנוכחי, חי בירושלים שנים רבות מאוד. שני הבנים שלו משרתים בצה"ל ביחידות קרביות. אחד מהם בתוך עזה ממש עכשיו.
הנה קצת מידע מן הימים האחרונים:
מאז 7 באוקטובר אספה השגרירות הנוצרית הבינלאומית תרומות למען ישראל מן הקהילות האוונגליסטיות בכל העולם. כך הגיעו לישראל כ־15 מיליון שקל עבור סיוע לתושבי העוטף ולאזרחי ישראל. הציוד שנקנה בכספי התרומות כולל אפילו ארבעה טרקטורונים חדשים המצוידים בציוד כיבוי.
אגב, רק מזל של לוח זמנים הציל מאות אוונגליסטים ידידי ישראל מלהיות בין הטבוחים והחטופים. בדיוק יומיים קודם לשבת הרצחנית, במסגרת כנס סוכות שלהם, ביקרו ביישובי הנגב המערבי כ־700 אוונגליסטים מכל רחבי העולם. הם הגיעו לשם ב־15 אוטובוסים גדושים.
התרומות נאספו מלמעלה מ־50 מדינות, קרובות ורחוקות כאחת. ביניהן מדינות שלא הייתם מאמינים שיש בהן קהילות של אוונגליסטים אוהבי ישראל: איי קוק, פיג'י, מלזיה, מאוריציוס, ניגריה, סמואה, סורינאם, טנזניה, אוזבקיסטן, זימבבואה ואפילו איחוד האמירויות.
"נוצרים מכל רחבי העולם דואגים מאוד לישראל בתקופה קשה זו, והם מבקשים לסייע לכם באמצעות יוזמות הסיוע הרבות שלנו", אומר לנו נשיא השגרירות הנוצרית הבינלאומית, ד"ר בוהלר. "אנחנו עומדים לצד עם ישראל בכל רחבי העולם, ומצטרפים לקריאה להחזרת כל בני הערובה שנחטפו לעזה. העם היהודי עומד בפני אתגר עצום כרגע, ואנו נחושים לעזור לקדם את ישראל לניצחון".
הלוחמות
בין הסיפורים מעוררי ההתפעלות של גבורת החיילות שמעתי פתאום מילה חדשה.
אמא מספרת על הבת שלה שמשרתת בשריון, בצוות טנק, והאמא אומרת שמאז שהילדה הזו הייתה קטנה היא רצתה בזאת.
ככה היא אמרה כשהיא הייתה ילדה קטנה: "אני רוצה להיות טנקאית".
לא אגיד יותר טנקיסטית. רק טנקאית. טנקאי. אין בעולם דבר יפה יותר מטנקאית, כי זו הגדרה עברית שמתארת טנקיסטית ישראלית.
ספוטיפיי - סיכום שנה
אני מאזין לרדיו במכונית, ושומע בתוכנית "סוף סוף" של מיה סלע ואלעד בר־נוי, בכאן תרבות, על סיכום השנה של ההאזנות שלהם בספוטיפיי. ספוטיפיי מודיע לך מי האומן ששמעת הכי הרבה השנה, ועוד הרבה נתונים על הרגלי ההאזנה שלך.
לי אין מה לבדוק, כי ספוטיפיי יודע על הטעם שלי במוזיקה יותר ממני. לימדתי אותו, ומאז הוא מפתיע אותי במוזיקה שלא הייתי מגיע אליה לעולם בעצמי, כי היא חבויה בתקליטים נידחים שאין להשיג. ספוטיפיי משמיע לי את המוזיקה במה שמוגדר "תערובת יומית", שבה ספוטיפיי בוחר את המוזיקה. המוזיקה שאני מעריך היא ספיריטואלס ובלוז. מה שיותר קרוב למקור, מוטב. כך שספוטיפיי מביא אליי הקלטות שדה משנת 1930 ומטה, אפילו הקלטות מבתי סוהר. רובם אומנים שאני לא מכיר ואיש לא מכיר. אני נמס.
בדקתי. ספוטיפיי חשף בפניי את האמת על עצמי:
"האומנים המובילים שלך:
1. המנון השמחה של פרופסור הול
2. הגולדן גייט
3. ג'ורג' זמפיר
4. פֶּג לֶג סֶאם".
מה?! זמפיר? זה משקף אותי?
אין לי מושג מי הלהקה שהגיעה למקום הראשון, ומי זה פֶּג לֶג שהגיע למקום הרביעי, ולכן זה מתאים לדימוי העצמי שלי על הטעם המוזיקלי שלי, אבל מאיפה הגיעו הגולדן גייט, די בנאליים לחובב ספיריטואלס, למקום שני ברשימה? ומאיפה הגיע זמפיר?
ההסבר מגיע כאשר ממשיכה הסטטיסטיקה על ההאזנה שלי בשנת 2023: "האזנת במשך 711 דקות. זה יוצא 0.5 ימים ללא הפסקה".
זה מעט מאוד מוזיקה השנה. דני אחי, שהבין שאני שומע כה מעט מוזיקה בשנים האחרונות, אמר לי: "זה לא בריא". צודק.
בתוך כל כך מעט דקות, העובדה שפעם אכן ביקשתי ביוזמתי להאזין לזמפיר, קשורה לכך שהביאו לי במתנה חליל פאן (בדיחה פרטית משפחתית, אחרי שבהקלטת שיר חדש באולפן דרשתי לשלב טיפת צרידות של חליל פאן דרום אמריקאי במוזיקת הפתיחה, בטענה שצליל חליל פאן אינדיאני מוסיף הרבה).
כאשר מאזינים כל כך מעט, הרי אפילו האזנה של חצי שעה לזמפיר הופכת אותו למיקום הרביעי, ומנמיכה את הטעם שלך (לא יפה. זמפיר בסדר).
לעומתי, מיה סלע מדווחת שהיא האזינה הרבה יותר. כמעט 50 אלף דקות. אבל גם היא גילתה רק בסיכום השנה שהאומן הראשון ברשימה שלה, להפתעתה, היה בוב דילן, והאומן השני ברשימה שלה היה, להפתעתי לטובה, עמיר בניון.
לעומת זמן ההאזנה שלי, שהוגדר כחצי יום, אלעד בר־נוי מספר שהוא האזין במשך מצטבר של 33 ימים. השיר הכי מואזן שלו השנה היה "תיק קטן". הוא בסדר עם הגילוי הזה.
ובכן, ספוטיפיי מגדיר לכל אחד את הנפש המיוחדת שלו, ומפתיע אותו. ברור לי שמה שיקרה מעכשיו הוא שאנשים רבים ידאגו להשמעה יזומה של שירים מסוימים שוב ושוב במשך השנה, כדי להשפיע ולשפץ את הסטטיסטיקה שלהם בסוף השנה. לא אתפלא אם יקומו מכוני יופי וסדנאות תדמית לספוטיפיי, שידאגו לך לסיכום השנה הכי נאה ויאה.
פינת השלולית
הוא היה צפרדע לואו קוסט, ונשקה לו נסיכה לואו קוסט. את האושר שלהם כל חייהם מאז אי אפשר למדוד אפילו במיליארדי דולרים.