מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס על ישראל היא שעת מבחן קריטית עבור ממשלת יפן והמדיניות שהיא נוקטת במזרח התיכון, כך הכריזו כותרות "Japan Times". בעודה נקרעת בין תמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית לבין גינוי מהלכיה הצבאיים ברצועת עזה, פועלת ממשלת טוקיו להגברת השפעתה האזורית ולעיצוב דימויה ומעמדה כמתווכת בינלאומית. כל זאת תוך מינוף עוצמתה הכלכלית, מאמציה המדיניים ומהלכיה הדיפלומטיים לטובת הידוק קשריה עם ירושלים, כמו גם עם שאר בירות האזור.
כנשיאתו התורנית של פורום ה־7G, שגינתה בחריפות את מתקפתו של חמאס וקראה לשחרור מיידי של כל החטופים הישראלים, בד בבד הביעה יפן דאגה מהרג אזרחים פלסטינים חפים מפשע ומהידרדרות המשבר ההומניטרי ברצועה. בראייתה, על ישראל וחמאס לחדול לאלתר מפעולות איבה הדדיות ולפעול להשגת פסקי זמן הומניטריים. וכך, כשהיא "מהלכת בין הטיפות" ומשלבת בין גישה פרו־מערבית/דמוקרטית לבין עמדה פרו־פלסטינית, ממשלת קישידה מקפידה לגנות את מתקפת הטרור ולערוך הבחנה ברורה בין ארגון הטרור לבין הציבור הפלסטיני. כל זאת בעודה ממשיכה לתמוך ברעיון "שתי המדינות" ובלגיטימציה של הפלסטינים להגדרה עצמית - ולהעניק במקביל סיוע הומניטרי בשווי 10 מיליון דולר לצד סיוע פיננסי בהיקף של 65 מיליון דולר לתושבי הרצועה, כפי שפורסם השבוע.
התבוננות מקרוב אף מראה כי בנוסף ומעבר למניעים הומניטריים, להבעת תמיכה, הזדהות וסולידריות של הציבור היפני הן עם הפלסטינים והן עם ישראל, המדיניות היפנית מבוססת על שיקולים אסטרטגיים, אינטרסים כלכליים־אנרגטיים ויחסים מורכבים הן עם מדינות ערב והן עם מדינות המערב. בתוך כך, הסתמכותה של טוקיו על מקורות אנרגיה, ובדגש על נפט מסעודיה, איראן, איחוד האמירויות, עומאן וקטאר, לצד תלותה הביטחונית־כלכלית בארה"ב, יחסיה הכלכליים ושיתופי הפעולה הסייבר־טכנולוגיים עם ישראל - מחייבים אותה לתמרן בין מדינות שונות ואינטרסים מנוגדים.
לא בכדי הסלמת העימות והפיכתו למלחמה אזורית מעוררות חששות כבדים בטוקיו. לתפיסתה, מדיניות צבאית תוקפנית של ישראל ותמיכה אמריקאית מאסיבית ובלתי מסויגת בה, לצד גיבוי של רבות ממדינות אירופה, עלולים לגרור תגובת נגד חריפה מצד מדינות העולם המוסלמי - תגובה העלולה לצאת מכלל שליטה ולהוביל לתרחיש בלהות. היינו, למשבר אנרגיה וחרם נפט חמור, בדומה לזה שהתחולל ב־1973, שהשפעתו העצומה, בין השאר, על תפיסת הביטחון האנרגטי ועל גישתה ומדיניות האנרגיה שלה במזרח התיכון ובכלל, ניכרת היטב עד היום.
תלות אנרגטית
בראייה מערכתית רחבה, כבר עתה ברור כי עמדתה המדינית וגישתה הדיפלומטית של ממשלת קישידה בנוגע לסכסוך הישראלי־פלסטיני, בדגש על המאבק המתחולל כעת ברצועת עזה, שונה מעמדתן של שאר ממשלות המערב וחברות פורום ה־7G. חרף תלותה בבת בריתה האמריקאית ובניגוד אליה, יפן – מדינת איים נטולת משאבים ומקורות אנרגיה, שייבאה 91.5% מהנפט הגולמי ו־97.5% מהגז הטבעי הנוזלי שלה בשנת 2022 בעיקר ממדינות המפרץ – מקיימת קשרים הדוקים הן עם סעודיה והן, מאז 1921, עם איראן. שתי יצרניות אנרגיה מהגדולות בעולם.
מבחינת יפן, הצטרפותם של איראן, סוריה, חיזבאללה וגורמים נוספים ב"ציר ההתנגדות" לעימות נגד ישראל, מסכנת את "צינור ההזנה האנרגטי" שלה. יתרה מכך, מעורבותם, הגם שהיא חלקית ועקיפה, מגבירה את האיום על נתיבי שיט וסחר בינלאומי, לצד נכסים ואינטרסים אסטרטגיים, יחסי החוץ והמסחר שלה במזרח התיכון. זהו אזור הנחשב שוק יפני חשוב ליצוא מכוניות ומכונות ולפיתוח טכנולוגיות ותשתיות שונות, כגון תקשורת, תעופה, תיירות וחקלאות.
עם זאת, דבקות במדיניות האמריקאית ותמיכה חד־צדדית בישראל, מנגד, עלולה לסכן את מעמדה ודימויה העוצמתי בעיני העולם המוסלמי־ערבי. יתרה מכך, לא זו בלבד שאין ליפן וישראל רקע היסטורי או תרבותי משותף, וביפן חיים כיום רק מעט יהודים או ישראלים. אם כן, על פניו מסתמן כי ככל שנמשכת המלחמה - האתגר האסטרטגי, מעורבותה הפוליטית־כלכלית והדילמות הרבות שבפניהן ניצבת טוקיו, הולכים וגדלים.
לשון מאזניים אסטרטגית
כמעצמה הכלכלית השלישית בגודלה בעולם (תמ"ג 5.177 טריליון דולר לשנת 2022), שנהנית מחוסן ומעוצמה לאומית לצד מיקום גיאו־אסטרטגי ייחודי, יפן – ששמרה עד כה בקנאות על ניטרליות – מגבירה את מאמציה הדיפלומטיים במזרח התיכון. יתרה מכך, מאז פרוץ המלחמה ממשלת קישידה יוזמת מהלכים אינטנסיביים שונים, ובהם שיחות ומפגשים ישירים עם ראשי מדינות במערב, ובראשם נשיא ארה"ב, צרפת וה־EU, לצד מנהיגים בעולם המוסלמי בהובלת סעודיה, איראן ומצרים. כמו כן, בביקורה השני של שרת החוץ היפנית במזרח התיכון תוך חודש, נועדה יוקו קאמיקוואה עם עמיתה הישראלי, וכן עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ועבדאללה מלך ירדן.
מעבר לעמדתה הייחודית ובידולה של יפן משאר שותפותיה בפורום שבע המדינות המתועשות (ה־7G), מהלכים חשובים אלה הם אינדיקציה לנכונותה להשתתף באופן אקטיבי, עצמאי ומשמעותי במאמצי התיווך בין השחקנים השונים המעורבים בסכסוך. מבחינתה, צעדים אלה, שתכליתם למנוע הסלמה ביטחונית ופגיעה ביציבות הכלכלית במזרח התיכון, עשויים לסייע לה לגדר סיכונים ולהגן על עצמה ובכלל מפני חרם נפט פוטנציאלי. הם מהווים אמצעי למינוף עוצמתה הכלכלית ועמדתה האמביוולנטית, בעיקר כלפי מדינות אופ"ק (בהובלת סעודיה ואיחוד האמירויות) וקווי המדיניות שלהן, כיצרניות אנרגיה ותיקות, האחראיות בין השאר על ייצור 48.3% מהנפט העולמי.
מדובר במדיניות שתקרין על יציבות השוק ושיעור הצמיחה הכלכלית של מדינות האזור, שעשויה להשפיע בהמשך גם על הצמיחה הגלובלית. בנוסף, שילוב כלל המהלכים וההשלכות של המדיניות כדוגמה לעיל עשוי לשמש כמנוף לחץ כלכלי־מדיני על טהרן, בעיקר לנוכח קשריה ההיסטוריים וההדוקים עם טוקיו. לא בכדי, על רקע זה הצהיר שר החוץ היפני על כוונות ממשלתו להטיל סנקציות נגד חמאס ולהקפיא נכסים של תשעה אנשים וארגונים החשודים בקשרים עמו. לדידו, גורמים אלה מעורבים במימונו של ארגון הטרור.
מהלכים אסטרטגיים
לא בכדי החשש הכבד מפני השלכותיה ההרסניות של המלחמה בחמאס מדרבן את ממשלת יפן לזנוח את עמדתה הניטרלית, "לצאת מעורה" ולשתף פעולה בין היתר עם איראן וכן עם קטאר, טורקיה ומצרים. זאת, במסגרת מאמציה הבי/מולטילטרליים לשחרר את החטופים הישראלים ולמנוע את הסלמת המלחמה. חשיבותו האסטרטגית של המזרח התיכון ותלותה הרבה של המעצמה האסייתית במקורות האנרגיה, בעיקר במפרץ הפרסי, אינן מותירות עוד כל ספק. מבחינתה, על אף ואולי בשל עמדתה הדואלית ומחויבותה הכפולה, הן כלפי ישראל ומדינות ה־7G והן כלפי הפלסטינים, העולם המוסלמי והערבי – המשבר הגיאופוליטי־ביטחוני הוא הזדמנות קריטית למנף את עוצמתה הכלכלית ונכסיה האסטרטגיים.
מדובר בניצול שעות חירום קשות, ובהפיכתן להזדמנות לחזק את קשריה עם מדינות האזור ולמצב את תדמיתה כמתווכת בינלאומית המקדמת תהליכים אסטרטגיים מורכבים כבר עתה, וכן כאלה הצפויים להשפיע על גורל האזור כולו ועתיד היחסים הבינלאומיים בזירה הבינלאומית. לדוגמה, באמצעות השקעות הון, מאמצי פיתוח ושיקום רצועת עזה והגדה המערבית לאחר סיום המלחמה.
יתרה מזאת, בראייה השוואתית, אין ספק כי לדידה של יפן, ה"מחיר" הפוליטי־כלכלי שתיאלץ לשלם בגין אובדן פוטנציאלי של מקורות האנרגיה גבוה בהרבה מהעלות שהיא נתבעת "לשלם" כעת בעבור שינוי גישתה וקווי המדיניות המסורתיים שלה. כל זאת, בין היתר, נוכח הירידה החדה בהיקף יבוא הגז והנפט הרוסי, ולצד ההפחתה הדרסטית של 66.5% בהיקף היצוא הטכנולוגי שלה עם רוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה. זהו שילוב קטלני בין המשברים הביטחוניים החמורים ביותר במאה ה־21, המעצבים כבר עתה סדר עולמי חדש.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי
[email protected]