1.סמוטריץ' והתעויוט
ללא הכרזה רשמית ומתחת לרדאר, השיקו השבוע בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ', בעיצומה של המלחמה, את קמפיין הבחירות. העיתוי היה הטקס בבית הנשיא למינוי הנגיד לכהונה נוספת. תקציב 2024, שהולך להיות פסגת הפופוליזם, יהיה הקורבן לכך. כשפעמי הבחירות בפתח, מתחיל המופע של כלכלת בריחות מבשורה. תשכחו ממסדר אלונקות. כדי להכשיר את המהלך, שר האוצר סמוטריץ' הקדים להודיע ש"ניאלץ לדלג מעל שדה המוקשים של סדרי העדיפויות כדי שלא להצית מחלוקות. נצטרך לעשות את זה במרחב הקונצנזוס".
פירוש רש"י: הכספים הקואליציוניים לחרדים ולמפלגות הלאומיות יימשכו גם ב־2024 כדי להשיג את "מרחב הקונצנזוס". במסגרת "תקציב הקונצנזוס", סביר שלא יוטלו מסים לצמצום הגירעון, שיגיע ל־6% מהתוצר (120 מיליארד שקל).
הוכחה נוספת שהבחירות בפתח: האוצר הודיע ערב כניסת השבת האחרונה על חידוש המיסוי על משקאות ממותקים. אלא ששר האוצר ביטל את ההחלטה בפליק־פלאק מפואר, בנימוק שהפרסום יצא בטעות. "נושא המיסוי ייצא כחבילה אחת בתקציב 2024. אסור לטפל כרגע בציבור בהלם של קיצוצים וגזירות", הסביר סמוטריץ'.
מעולם לא הייתה בישראל הודעת מיסוי שיצאה בטעות, שהביכה חברות משקאות קלים בורסאיות כמו יפאורה. זאת טעות כמו שירי הטילים מעזה לפני המלחמה שם בוצע "בטעות" כתוצאה מפגיעת ברק במנגנון השיגור. הטעות היחידה היא שסמוטריץ' הוא עדיין שר האוצר.
הפרסום המוקדם נועד להלחיץ את ש"ס, ששר הפנים שלה משה ארבל עיכב העברת כספים קואליציוניים בהיקף של 75 מיליון שקל. בנוסף, מנע את דחיית הבחירות המוניציפליות בניגוד לעמדת שר האוצר. שיחת הבהרה עם אריה דרעי פתרה את הבעיה. בהמשך יוזרם הכסף להתנחלויות, ש"ס לא תתנגד להקדמת הבחירות, המס יבוטל, ועמדות אנשי הבריאות יושלכו לפח. הפוליטיקה הקטנה ניצחה בגדול. בעוד מס פוליטי זה יובטל, יוגדל בהיחבא מס הבלו על בנזין, ויגדלו מס הקנייה על קטנועים ואופנועים ומס הקנייה על רכב חשמלי.
רפורמה נוספת שהושלכה לפח כללה הפחתת מכסים על מוצרי חקלאות מיובאים מתקופת השר הקודם עודד פורר. אבי דיכטר, השר הנוכחי, רואה ביום בהיר בחירות ופריימריז ולא את טובת הצרכן - ובגיבוי נתניהו עצר את הרפורמה.
בטקס מינוי הנגיד ליהג נתניהו את הסיסמאות החבוטות מ־20 השנים האחרונות, על כך שכלכלת ישראל היא ספינה חזקה במים, ועל הצורך בשוק חופשי והפחתת נטל הרגולציה והבירוקרטיה. אף מילה על המאמץ הנדרש לעמוד באתגר הקשה מנשוא של תקציב 2024, כולל גידול של 20 מיליארד שקל לשנה בתקציב הביטחון. וזה ברור מדוע. גם נתניהו מבין שבכל רגע נתון הוא נמצא ערב בחירות, וכשיש בחירות הוא אינו מוכן להסתבך בגזירות.
נתניהו, שחגג ביולי 2023 באירוע חשאי של אגף התקציבים באוצר 20 שנים לתוכנית הייצוב הכלכלית, היה אז נתניהו מסוג אחר. מי לא שמע על תוכנית השמן (המגזר הציבורי שחי על חשבוננו) והרזה (המגזר העסקי שכל הנטל הכלכלי רובץ עליו). הייתה סיבה מצוינת לפרגן לו אז בענק. במרץ 2003, רגע אחרי האינתיפאדה השנייה, הנהיג כשר האוצר בממשלת אריאל שרון תוכנית חירום שבמרכזה הפחתת הגירעון וצמיחה.
התוכנית האפקטיבית כללה קיצוצי שכר במגזר הציבורי ובמשרדי הממשלה וקיצוץ בגמלאות המוסד לביטוח לאומי ובקצבאות הילדים. לכך יש להוסיף רפורמות חסרות תקדים כמו הפחתת נטל המס, העלאת גיל הפרישה לפנסיה, הלאמת הקרנות ההסתדרותיות ורפורמת בכר להקטנת הריכוזיות. התוכנית פגעה פוליטית בנתניהו, אבל היא הצילה את המשק.
כעת, ערב תקציב 2024, עושה נתניהו הכל - אבל הפוך. הגירעון לא רק שלא יקטן, אלא יגדל. מדברים על קיצוץ הטבות המס הפנסיוניות בעיקר לחוסכים בקרנות ההשתלמות, אבל יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד צוחק להם בפנים. מפנטזים על סגירת משרדי ממשלה מיותרים, אבל נראה אותם נוגעים במשרד המודיעין של גילה גמליאל או במשרד הפטנטים של אורית סטרוק. והאם באמת יהיו רפורמות? אשרי המאמין. די אם לא יבטלו את אלה הקיימות.
כשאין רפורמות כלכליות, נודד נתניהו לתחום התמחותו העיקרי - ואלה מחוזות הספינים. נעזוב לרגע ספינים זולים מתיאטרון האבסורד כמו שליפת דיסקית החטופים במסיבת העיתונאים, או מופע הסטנד־אפ ההזוי בפני השוטרים. אם כל הספינים זו הבריחה להסכמי אוסלו, בניסיון להרחיק עדות ולהשכיח את אסון 7 באוקטובר (שם זמני עד שנתניהו ימציא שם ידידותי למלחמה). בואו נתעלם מכך שנתניהו תמך בכל לבו בהסכם אוסלו, הרחיב אותו ובנאום בר־אילן הסכים למדינה פלסטינית. בואו נשכח שיאסר ערפאת הפך אצלו "ידיד אמת", ושאבו מאזן הפך לידיד נפש והוזמן לשש־בש.
אבל למען השם: כמבוגר האחראי הכלכלי בדימוס, מצופה ממך אדוני ראש הממשלה להודות שהסכמי אוסלו לכל הפחות תרמו לצמיחת המשק והציבו את הכלכלה הישראלית על מפה הבינלאומית. כמי שהשתתף בוועידת גלובס הראשונה בבנייני האומה בירושלים ב־1993, נדהמתי לגלות עשרות כאפיות של אנשי עסקים ממדינות המפרץ. שפשפתי עיניים ולרגע חשבתי שנקלעתי לסעודיה.
ההסכמים הביאו לישראל פירמות רב־לאומיות שכף רגלן לא דרכה כאן לפני, כמו מקדונלד'ס ונסטלה. בזכות הסכמי אוסלו היחסים עם סין הופשרו. מאוחר יותר נחתם הסכם השלום עם ירדן ועם מדינות באפריקה. מכל זה מתעלם נתניהו באמצעות נרטיב הספינים העדכני. הוא כולל כמובן את המילים אני, אני ואני - עד שזה מגיע ללקיחת אחריות.
2. מאונליין לאוף־ליין
קבוצת עזריאלי בישרה השבוע על סגירת האתר עזריאלי דוט קום, שגרר בשש השנים האחרונות הפסדים הנאמדים ב־370 מיליון שקל. עשרות מעובדי האתר יפוטרו, ונגוז החלום להגביר את פעילות הסחר המקוון באמצעות האונליין. קבוצת עזריאלי, שבבעלות דנה עזריאלי, גורפת רווחים של עשרות מיליוני שקלים לשנה. רק באחרונה השלימה אקזיט למכירת חוות שרתים ב־3.2 מיליארד שקל. כלומר, היא יכולה להרשות לעצמה למחוק הפסדים בסדר גודל כזה. בעצם לא. שום גורם עסקי אינו מוכן להפסיד סכומים כאלה, ואפילו לא מיליוני שקלים בודדים. אבל בכל זאת מדובר בחלק ממהלך העסקים השוטף של קבוצה שחיפשה בסך הכל מנוע צמיחה נוסף.
והיא אינה לבד. גם שופרסל גוררת הפסד של כ־100 מיליון שקל בגין המיזם הפיננסי פייבוקס, שבשיתוף עם בנק דיסקונט. גם היא ניסתה להקים אתרי סחר בינלאומיים כמו מרקט פלייס או אמריקן אאוטלט, ולהתחיל במכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה - וכשלה. הכדאיות העסקית לא הצדיקה את המהלך. עשרות מיליוני שקלים שהושקעו ירדו לטמיון.
מיזמי סחר מקוונים נוספים הוקמו וכשלו מסיבות שונות. העיקרית שבהן, לטעמי, היא התחרות עם אתרי סחר בינלאומיים כמו אמזון או גוגל. יש לכך סיבות אובייקטיביות, כמו הניסיון שצברו האתרים הבינלאומיים בתחום האי־קומרס, כגון היכולת להקים מרכזים לוגיסטיים (מרלו"גים), היכולת לשנע את הסחורות תוך זמן קצר ויתרון המימון.
אבל יש יתרון עצום אחר, שמשום מה עזריאלי החביאה בהודעת הסגירה. מדובר ביתרון עצום הנוגע לפערי מע"מ. נכון להיום, ישראלי המזמין מוצר באונליין באחד מאתרי הסחר הבינלאומיים פטור מתשלום מע"מ. הפטור של 17% מגובה הקנייה, שניתן לפני יותר מעשור בתירוץ של מלחמה ביוקר המחיה, עושה את כל ההבדל בין כדאיות קנייה לאי־כדאיותה. הפטור מפלה לרעה את הסוחרים המקומיים ומעודד יצרנים מסין, מטורקיה ומשאר "חובבי ציון". יותר מכך, הפטור ממע"מ עולה לקופת משלם המסים כ־1.2 מיליארד שקל לשנה - ולא צריך לפרט כאן מה ניתן היה לעשות עם הכסף.
יותר מזה: לו הפטור היה מבוטל, המסחר המקומי היה מתאושש. על פי איגוד לשכות המסחר, שכבר שנים נלחם בפטור זה, התוספת למחזור העסקים במשק הייתה מסתכמת ב־3 מיליארד שקל. עזריאלי לא הייתה צריכה לפטר 70 עובדים במקרה של ביטול אפליית המע"מ. סוחרים מקומיים אחרים כמו פוקס או טרמינל X לא רק שלא היו צריכים לפטר, אלא היו מגייסים מאות עובדים. אלה היו מניעים את הכלכלה המקומית, מגדילים את מחזורי המסחר, ובעקבותיה את תשלומי המס. ומה עושה המדינה? במקום לבטל את הפטור המעוות הזה, בעיצומה של המלחמה ומתקפת החות'ים בתימן על נתיבי הסחר בים סוף היא ממשיכה לעודד את סוחרי העולם.
לנוכח הזינוק בהוצאות המלחמה, תקציב 2024 הולך להיות תקציב מהגיהינום, שבו כל שקל ושקל חשובים. פקידי האוצר מבינים שיש לבטל את הפטור המעוות הזה. אלא ששרי האוצר (לדורותיהם) החליטו עד היום להשאירו אך ורק משיקולים של יוקר המחיה והורדת מחירים. נזכיר שפטור כזה אינו קיים או שקיים חלקית בלבד במדינות האיחוד - אז איפה אנחנו ואיפה הם. אז אם סמוטריץ' החליט השבוע להחזיר את המס על משקאות ממותקים, הגיע הזמן לבטל את הפטור על קניות באתרי הסחר בחו"ל למען בריאות הכיס ובריאותם הנפשית של סוחרי ישראל.
3. קמעונאות בהישרדות
הרשתות הקמעונאיות הן הגורמים העסקיים המושפעים ישירות ממלחמה עזה. 300 רשתות שונות המעסיקים 300 אלף עובדים עם מחזור עסקים שנתי של 80 מיליארד שקל מאוגדות בלשכות המסחר. כיו"ר התאגדות הרשתות משמש שחר תורג'מן, שהינו גם יו"ר קבוצת בריל. האיגוד הוא גוף ענק, וכל תזוזה במצב הרוח של כלכלה הישראלית משפיעה על מצב העסקים.
אחד הנושאים המדוברים נוגע להחלטה של קבוצת עזריאלי לסגור את האתר עזריאלי דוט קום (החלטה שעל משמעויותיה עמדתי בקטע הקודם). "ממש לא מפתיע אותי בכלל שגוף ענק כמו עזריאלי נאלץ לסגור את אתר הסחר. זאת הוכחה ניצחת נוספת לקושי הבלתי נסבל של החזקת אתרי סחר בישראל. יש אפליה מקוממת של המדינה כנגד העסקים, וזה בלתי ניתן להבנה. אמרתי את זה לשר האוצר הנוכחי, לשרי האוצר שקדמו לו וגם לראשי הממשלה בשנים האחרונות. העוול זועק לשמיים. זה כאילו שהמדינה מחלקת שוברי הנחה בגובה של 17% לכל האזרחים, בתנאי שיממשו את השוברים רק בקניות בחו"ל. האם זה נראה לך הגיוני?".
פרט לכל אלה נאלצו הרשתות הקמעונאיות להתמודד עם אתגר כוח האדם, עקב צניחת מחזורי המסחר, במיוחד בשבועיים הראשונים למלחמה. הרשתות נאלצו להוציא כמחצית מהעובדים לחל"ת בניגוד לרצונם. "ביקשנו מהממשלה שלא להפעיל מנגנון חל"ת כמו שהיה בקורונה, אלא מנגנון העסקה גמיש. עברנו לעבוד במשמרת אחת במקום בשתי משמרות, וציפינו שבזמן שהעובדים יושבים בבית, עלות השהות תתחלק בין הממשלה, המעסיקים והעובדים. האוצר סירב לאמץ את המתווה - ייתכן שרק מפני שהוצג על ידי שר הכלכלה ניר ברקת, יריבו של סמוטריץ'".
אם לא די בכל אלה גם מזג האוויר המתעתע פגע ברשתות. החורף לא מגיע, והשבוע הכריזו חלק מרשתות הקמעונאות על מכירות סוף עונה. חברת האופנה ברשקה מוכרת החל מאתמול את קולקציית החורף בהנחה של 40%. חברת פול אנד בר מעניקה 30% הנחה. גם חברת הריהוט אמריקן קומפורט מציעה הנחות מפליגות על מגוון כורסאות - וזוהי רק ההתחלה.
קבוצת בריל, שבראשה עומד תורג'מן, נחשבת לאחת מקבוצות האופנה הוותיקות. מניותיה נסחרות בבורסה, ומחזור העסקים השנתי שלה נאמד ב־600 מיליון שקל. הקבוצה מונה 240 סניפים, שבהם מועסקים 1,400 עובדים. מותגי הרשת הם גלי, לי קופר, ניין וסט, נאוטיקה, טימברלנד ואמפריום. המותגים נמכרים באמצעות הסניפים, וכן דרך חמישה אתרי סחר אונליין. קשה להאמין שישראלים לא נתקלו באחד ממותגי הקבוצה.
איך נראים העסקים בזמן המלחמה?
"בשבועיים ראשונים של המלחמה היה שיתוק מוחלט, ולאחר מכן הפדיונות התחילו לעלות בצורה הדרגתית. מחזור העסקים הנוכחי שלנו עומד על כ־90% מהתקופה המקבילה אשתקד. המלחמה תפסה אותנו בעיתוי אומלל. זה היה בדיוק לקראת תחילת עונת החורף. כבר הספקנו לשלם את שכר ספטמבר, ולאחר מכן שילמנו את הוצאות השכירות וקנינו סחורה לשלושה חודשים קדימה, כי נערכנו לחורף. אף שחזרנו כמעט לפעילות רגילה, הסחורה שאמורה הייתה להימכר באוקטובר נמכרה במחירים של כמעט סוף עונה. זהו נזק כבד לכל ענף הקמעונאות".
ואכן הפדיונות בענף נמצאים במגמת התאוששות. בימים אלה ניתן לקנות במחירים של סוף עונה, בין השאר מפני שהחורף אינו מגיע. מצב הרוח לא בשמיים בעקבות הבשורות הקשות מהחזית, אבל אנשים מתחילים בהדרגה להתאוורר. מי שספגה את המכה הקשה ביותר בתחום הקמעונאות היא לא אשקלון ולא אשדוד - אלא דווקא אילת. הפדיונות בעיר הדרומית עומדים כיום על 60% בהשוואה לתקופה אשתקד, היות שכמעט אין תיירות. אילת הפכה לעיר מקלט ל־40 אלף מפונים, ולהם בוודאי אין מצב רוח לקניות. אם לא די בכל אלה, הענף ואילת מתמודדים עם קשיי הסחר שנוצרו בעקבות איומי החות'ים מתימן.
"אנחנו מרגישים את האיום בשני אופנים: זמן ההגעה של מוצרים מהמזרח ומסין הוכפל לחודש וחצי, ועלויות ההובלה מתייקרות ב־30%. אבל ההשפעה על המחיר במוצרי אופנה תהיה 4%־5%, שאותה נספוג. ההשפעה על מוצרים בנפח גדול, כמו מקררים ומוצרי חשמל, תהיה יותר משמעותית. המשבר הפך לבעיה עולמית ולא לישראלית בלבד - ואני מניח שכך ייפתר".
4. צופה פני עתיד
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), המשמש כיום כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, צבר מספיק מיילג' בפוליטיקה ובשירות הציבורי כדי לומר את אשר על לבו ללא מורא וללא משוא פנים. מי ששימש כמפקד משטרת ירושלים, כיו"ר הכנסת וכסגן שר האוצר, מכיר היטב את האותיות הקטנות של הפוליטיקה הישראלית.
"בוועדה לביקורת המדינה מתמקדות הישיבות בימים אלה אך ורק בנושאים הקשורים למלחמה, כמו אספקת מים או מזון לשעת חירום. בנושאים אחרים שאינם קשורים למלחמה, כמו המטוס השערורייתי לראש הממשלה בעלות 750 מיליון שקל ותחזוקה שוטפת של 44.5 מיליון שקל, אני לא דן בינתיים", אומר ח"כ לוי.
ובכל זאת הזמנת השבוע את נגיד בנק ישראל לדיון מיוחד בוועדה. איך זה קשור למלחמה?
"בשבוע שעבר הופיע הנגיד בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת והדיון הוגדר סודי. אני לא מבין מדוע דיון עם הנגיד צריך להיות סודי. הזמנתי אותו כדי שיאמר את דבריו בנושא ההיבטים הכלכליים של המלחמה וההשלכות על המשק. למדנו מהופעתו הרבה מאוד. הרי הנגיד הוא גם היועץ הכלכלי של הממשלה. מבקר המדינה עצמו עדיין לא הגיע לוועדה. השבוע קיבלתי את הדוח הראשון הקשור להיערכות העורף ולכישלונות הממשלה בתחום זה. המבקר שולח בדרך כלל את אחד מנציגיו לדיונים. אני נתתי לו בראש 20 אלף פעם, כדי שכבר ישלים את הכנת הדוח הסופי ולא דוח ביניים נוסף".
את העברת הכספים לחרדים תקפת עוד לפני המלחמה, וכעת גם במלחמה נמשכים הכספים הקואליציוניים. מה תגובתך?
"תקציב המדינה הזה הוא תקציב ביזה, ותופתע לשמוע שזה לא דווקא בגלל החרדים. לילד חרדי מגיע בדיוק כמו לילד חילוני וכנ"ל למורה חרדי, אבל בתנאי שעומדים במבחנים ולומדים ליבה, מתמטיקה ואנגלית. הבעיה היא שבתקציב הזה תקעו כל מיני דברים הזויים שאפשר לוותר עליהם. אורית סטרוק קיבלה מעל 600 מיליון שקל לקידום זהות יהודית ותרבות. האם אני צריך 600 מיליון שקל כדי לדעת מה הזהות היהודית שלי? מה, אני לא יודע שאני יהודי? זה תקציב ביזיון, כי ראש הממשלה רוצה לשמור בכל מחיר על קואליציית ה־64. תקציב 2024 יהיה עוד יותר רע בהיבטים אלה. הנינים שלנו עוד ישלמו את החובות ולא יצליחו לצאת מהם. ישראל הולכת לקטסטרופה כלכלית. התוצר יירד, הגירעון יזנק, החוב החיצוני, שהיה טריליון שקל, יגדל. אפשר לצמצם הוצאות, אבל זה לא יקרה, והגירעון יזנק. זה תקציב נורא".
טוענים כלפי מפלגתך יש עתיד שגם אצלכם בממשלה היו משרדים מיותרים, אז מה אתה בא בטענות?
"מה אתה משווה? אצלנו היו פחות מ־30 שרים, וכשיאיר לפיד היה ראש ממשלה - מספר השרים הוגבל ל־18. כאן יש אינפלציה של 38 משרדים, ולפחות עשרה מתוכם מיותרים לחלוטין. אגפים שהיו בעבר במשרדי ממשלה שונים הפכו למשרדי ממשלה. אצלנו ממש לא היו משרדים מיותרים. הייתי סוגר לפחות עשרה משרדי ממשלה מיותרים, שאין בהם צורך אמיתי, במיוחד שעכשיו אנחנו במלחמה - וכל שקל אמור ללכת ליעדי המלחמה. אבל בממשלה הזאת לא אכפת משום דבר. נתניהו מתנהל בצורה צינית ומפחידה. את הוצאות הממשלה יש לצמצם לא על רווחה או בריאות, כפי שהדבר נעשה היום. הוצאות הממשלה זה כמו זה משכנתה ובית. כשקשה לשלם את ההוצאות הגדולות, אז לא הולכים למסעדה או סרט או טסים לחו"ל".
הוועדה דנה בנושא הוצאות רישיון הנשק כמעט ללא אחריות. מהן התובנות שלך בנושא?
"ביקשתי לפתוח בהליך פלילי בנוגע להנפקת רישיונות נשק של שר הטיקטוק (השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר - י"ש). את הראיונות הפרונטליים הם הפכו לראיון טלפוני של בנות שירות לאומי, המנפיקות רישיון נשק תוך 40 שניות. זאת שערורייה. הקימו בכנסת, בניגוד לחוק, חדר למתן שירותי משרד למי שרוצה נשק - וזה נסגר בהתערבותי. הדבר החמור ביותר הוא שהאנשים הפוליטיים של בן גביר מקבלים אישורי כניסה לתחומים אלה באלפים. שלחתי מכתב ליועצת המשפטית לממשלה, ודרשתי לעצור מיידית את התופעה".
האם לדעתך בעקבות המחדל הגדול הבחירות אכן בפתח, והן יתקיימו במהלך 2024?
"ראשית, צריכה לקום לא היום ולא מחר אלא אתמול ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את המחדל הגדול ביותר מקום המדינה. ביבי לא יכול להמשיך להיות ראש ממשלה אחרי מחדל כזה, ובשביל זה לא צריך ועדת חקירה. חייבים ללכת לבחירות. האם זה יקרה? קשה לי להאמין שהוא יעשה את זה מרצונו, כי הוא לא מאלה שלוקחים אחריות. נתניהו כבר התחיל את קמפיין הבחירות: האשים את ראשי הצבא, דורש לבדוק את הקשר בין ההפגנות לבין המתקפה, וחזר להסכמי אוסלו בלי בושה. הוא כבר שכח שמצא את עראפת כחבר אמת וזימן אותו אליו הביתה. בלי בושה הוא עושה השוואה בין ההרוגים מהסכמי אוסלו מלפני 22 שנה למחדל הרוגי 7 באוקטובר, רק שהוא לא אמר אם במניין הנרצחים הוא מונה את רבין. האיש הזה מנותק".
אתה מכיר את נתניהו אישית כמפקד משטרת ירושלים וכמי שבילה איתו בארוחות ערב אינטימיות. מה ההסבר שלך להתנהגות הזאת?
"את ביבי אי אפשר להסביר. הוא חושב רק על ביבי, וכל המהלכים שלו נועדה לשמר את ההישרדות האישית שלו. האינטרסים האישיים שלו גוברים בהרבה על אלה של המדינה. ביבי סיים את דרכו וחייב ללכת. לא רק שאינו מועיל למדינה, אלא שבמצב הנוכחי הוא הפך לסכנה למדינה".
עד כדי כך? זה גם מה שאתה שומע מחבריך בליכוד?
"אני מצטער לומר, אבל כן - עד כדי כך. גם בתוך הליכוד יש אי־שביעות רצון מוחלטת מהתנהלותו. החלק שמפחד לדבר בגלוי אומר שהאיש סיים את דרכו וגורם נזק כבד לליכוד. זה לא הליכוד של בגין ושל מרידור. בגללו, ובגלל המצב, אני מרגיש רע כמו כולם".