בתום ביקורו הקצר בישראל, הודיע מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין על מבצע Prosperity Guardian והקמת כוח ימי רב־לאומי (CMF) להתמודדות נגד האיום החות'י. לא זו בלבד ש"הים האדום הוא נתיב מים קריטי". לדידו, החרפת האיומים והתקריות האוויריות והימיות מצד החות'ים בתימן היא אתגר ביטחוני המחייב היערכות קולקטיבית, שבה ייטלו חלק, בין השאר, גם קנדה, בחריין, בריטניה ואיי סיישל. כל זאת במטרה להגן על הים האדום, לסכל טרור ופירטיות, לעודד שיתוף פעולה אזורי ולאפשר חופש שיט ומסדרון בטוח לסחר בינלאומי.
צה"ל השמיד את רשת המנהרות האסטרטגית ב"רובע הבכירים" של חמאס | תיעוד מרהיב
שונה מכל האחרים: כמה נתניהו מקבל בסקר מנדטים בערוץ 14?
מנגד, ובראייתה של המיליציה החות'ית, "שלום עם יהודים הוא בעימות איתם". בעודה מגנה את מדינות ערב ותהליך הפיוס במזרח התיכון, המיליציה החות'ית – תנועה שיעית קיצונית עם גון אנטישמי מובהק – אינה מהססת לקרוא בפומבי להשמדת ישראל וארה"ב. כשהיא מוּנעת מתוך עמדה פרו־פלסטינית, הזדהות ותמיכה בחמאס, וגישה המיליטנטית המבוססת על שנאת המערב, לצד קשריה הקרובים עם איראן.
התבוננות מקרוב אף מראה כי היקף התיאום ושיתוף הפעולה ביניהן התחזק לאחרונה, במיוחד נוכח המתיחות הגבוהה ששוררת בין ריאד וטהרן.
זאת חרף חידוש היחסים ביניהן במרץ 2023, שהוביל להפסקת אש זמנית גם בתימן. החות'ים – פלג שיעי־זיידי מקומי, שאליו משתייכת כ־15% מאוכלוסיית תימן – אשר פועלים להרחבת השפעתם במדינה, הצליחו להשתלט מאז 2015 על שטחים בצפון ובמערב תימן, לרבות צנעא הבירה. במימון ובתמיכה צבאית איראנית, וכן לצד ארגוני טרור רבים נוספים (ובראשם "אל־קאעידה בתימן", AQAP), הם מממשיכים כל העת להוביל מאבק אלים נגד המשטר והממשלה הרשמית - המגובים על ידי קואליציה של מדינות ערב סוניות, בהובלת סעודיה והמערב.
ממדי האיום
יתרה מכך, הסכסוך הממושך בתימן, המהווה חלק אינטגרלי ממאבקי השליטה וההשפעה במזרח התיכון, הוא גם חלק ממזימה ואסטרטגיה איראנית להבעיר את האזור כולו ולחולל כאוס רבתי, ואליו מתווסף כיום ביתר שאת הטרור החות'י. שכן, לצד חיזוק "ציר ההתנגדות" תוך גיוס ארגוני טרור ומיליציות שיעיות שונות המשמשים כ"שלוחים" (proxies), החות'ים – אף כי הם שומרים בקנאות על עצמאותם, וחרף יכולותיהם המוגבלות וריחוקם הגיאוגרפי מישראל (כ־1,580 ק"מ) – מהווים איום רציני על מקורות האנרגיה: צינורות ומתקני נפט וגז טבעי ומסדרונות השיט והסחר הגלובליים.
בראייה מערכתית כוללת ומעבר לקריאת התגר, להתרסה הבוטה ולהפרת החוק הבינלאומי - סיכול שיט ספינות ישראליות ואחרות בים האדום, שיגור טילים, רקטות, ומל"טים, לצד תקיפת מכליות, השתלטות על ספינות משא וכלי שיט אחרים במרחבי האוקיינוס ההודי, הים הערבי ומפרצי עומאן ועדן - מערערים את הסטטוס קוו, ואינם יורדים מ"סדר היום" הבינלאומי.
חמור מכך, חסימת מצר באב אל־מנדב – שער מסחר ושיט קריטי, שדרכו עוברים בין השאר כ־12% מסך הנפט הנסחר בים ו־כ־8% ממשלוחי הגז הנוזלי (LNG) בין המפרץ הפרסי לאסיה, אירופה ותעלת סואץ – היא עליית מדרגה דרסטית במלחמה. תקריות אלה, הממקדות אל החות'ים תשומת לב עולמית, צפויות להביא למפנה בסכסוך עם חמאס ולהשפיע על מעצמות וכלכלות האזור, כמו גם על מגמות, אירועים ותהליכים גיאופוליטיים, ביטחוניים וכלכליים משמעותיים בזירה הבינלאומית.
תימן, על 29 מיליון תושביה, היא בין המדינות העניות והנחשלות בעולם, וכ־79% מאוכלוסייתה מתגוררת בתנאי עוני ואבטלה קשים ביותר. בעודה סובלת ממשבר תזונתי חריף ואסון הומניטרי מהחמורים בעולם, כפי שהגדיר האו"ם ב־2021, תימן חווה פגיעה אנושה בכלכלה שלה ובתשתיות הקריטיות ברחבי המדינה. בהיעדר מים, מזון ותנאי תברואה נאותים, 16.2 מיליון איש זקוקים לסיוע חירום ו־24.1 מיליון אזרחים נמצאים בסכנת רעב (לפי דוח שפרסם לאחרונה הבנק העולמי). כל זאת, בעיקר נוכח החרפת הקרבות הפנימיים, שחלקם נגזרים מסכסוכים אזוריים ומלחמת אזרחים, שהובילו, בין היתר, לעקירתם של יותר מ־4 מיליון בני אדם מבתיהם.
עם זאת, בשל מיקומה האסטרטגי, בדגש על עמדתם הדומיננטית של החות'ים במצר באב אל־מנדב – נתיב מים שרוחבו פחות מ־20 ק"מ, המפריד בין אסיה (בשליטת תימן) ואפריקה (בשליטת ג'יבוטי ואריתריאה), והנחשב כאמור לאחד ממעברי הספנות החשובים בעולם – כבר עתה מורגשת השפעתם על הפעילות בשווקי התובלה, הסחר והאנרגיה הגלובליים. זאת, חרף תפוקת הנפט המזערית של תימן, המייצרת פחות מ־0.2% מהנפט העולמי.
אפקט דומינו בלתי נמנע
בראייה אסטרטגית, הטרור החות'י בהנחיית/השראת איראן – שנועד לקעקע את מאזן ההרתעה מול ישראל, להסלים ולהרחיב את העימות מול חמאס, לפגוע בסחר הימי ובכלכלת ישראל (99% מכלל הסחורות מגיעות לישראל דרך הים), ובכלל זה לערער את היציבות הביטחונית וזו הכלכלית במזרח התיכון – נושא משמעויות והשלכות גיאו־אסטרטגיות רבות. שכן, חסימת באב אל־מנדב מאיימת על נתיבי הסחר והשיט העמוסים בעולם (שבהם עוברות כ־30 אלף ספינות בשנה, שבהן, בין היתר, כ־50 מיליון טונות תבואה וכ־6.2 מיליון חביות נפט ביום) וגם על התעבורה הימית לישראל.
החסימה משבשת את שרשראות האספקה הגלובליות, מטלטלת את שוקי האנרגיה, הסחורות והמניות הגלובליים, ומשפיעה כבר עתה על עלויות התובלה (צים הודיעה על ייקור של כ־100־400 דולר למכולה כפונקציה של מרחק), התעבורה ופרמיות הביטוח. לדוגמה, מארסק, חברת הספנות השנייה בגדולה בעולם (המחזיקה ב־14.8% מהסחר העולמי במכולות), הודיעה כי השעתה את כל משלוחי המכולות דרך באב אל־מנדב. זאת, בזמן שענקית האנרגיה BP וחברת Euronav דיווחו שהן מקפיאות את מעבר המכליות שלהן בים האדום, ו־OOCL, ענקית הספנות הסינית, אף הודיעה כי היא מפסיקה את השיט באזור ובתעלת סואץ.
וכך, בנוסף להסטת נתיבי השיט אל כף התקווה הטובה ומערב אפריקה במסלול המאריך ומייקר את המסע, ועל רקע העובדה שיותר מ־80% מהסחורות הנסחרות בעולם מועברות בספינות (החל מביגוד ומכוניות וכלה במקורות האנרגיה) - סחר הספנות השנתי, שמהווה כ־16% מהתמ"ג העולמי וששוויו כיום מגיע ליותר מ־14 טריליון דולר, עלול להיפגע משמעותית וליצור "אפקט דומינו" בלתי נמנע. מדובר באפקט שיגרור בעקבותיו עליית מחירים, הרחבה וחיזוק האינפלציה, תוך השפעה מצרפית על כלכלות האזור - כמו גם על הצמיחה והכלכלה הגלובלית.
בראייה גיאופוליטית עולמית, כבר עתה מסתמן כי התחזקות האיום החות'י צפויה לפגוע בסחר העולמי בין מזרח ומערב. זאת, בנוסף ומעבר להפניית מוקד תשומת הלב מחמאס לחות'ים וכן מרצועת עזה לתימן, תוך הסלמת הסכסוך והפיכתו למשבר ביטחוני אזורי מורכב. דהיינו, משבר נפיץ וקטלני, רב־ממדי ורב־זירתי, שבו מעורבים שחקנים שונים, לרבות מעצמות, מדינות וארגוני טרור. איראן פועלת למינוף הטרור החות'י לטובת ביסוס "ציר ההתנגדות" וחיזוק כוחה, מעמדה והשפעתה האזורית. כל זאת, תוך שינוי "כללי המשחק" הקיימים וקביעת "סדר יום", דינמיקה ומאזן כוחות חדש במזרח התיכון.
יתרה מכך, לא זו בלבד שבראייתה מדובר במנוף לחץ עוצמתי להגברת האיום על ישראל, כמו גם על מדינות ערב המתונות בהובלת סעודיה ואיחוד האמירויות התלויות ביטחונית בארה"ב, התבוננות מקרוב מראה כי זוהי הזדמנות קריטית בעבור טהרן לפגוע בהסכמים ובפרויקטים אזוריים משותפים, בהובלת הממשל האמריקאי. בראשם - יוזמת הנשיא ג'ו ביידן להקים "מסדרון כלכלי" בינלאומי (חיבור ימי־יבשתי בין סעודיה והמזרח התיכון להודו ולאירופה). זהו פרויקט שמהווה איום כלכלי אדיר, לצד נזק פוטנציאלי בקנה מידה גלובלי.
וכך, לצד חתירתה לפגוע בהגמוניה האמריקאית ולשנות סדרי עולם ולזרוע הרס והרג המוני במזרח התיכון, האיום על נתיבי השיט והסחר העולמיים מהווה "נשק קטלני", שנועד, מבחינת איראן, לפגוע בעמדת המדינות השונות, דוגמת הודו, כלפי ישראל, להשחיר את דימויה בעיניהן ולפגוע בלגיטימציה של מאבקה בחמאס. כל זאת, בין היתר, במטרה להשפיע על ניהול המלחמה, עתיד ישראל והמזרח התיכון כולו.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי