"אמרנו שזו תהיה מלחמה ארוכה. נכון היה לשים מטרות שמכוונות גבוה". כך התבטא אתמול הרמטכ״ל רב־אלוף הרצי הלוי, שהוסיף כי "הערכנו בהתחלה שזה ייקח חודשים ארוכים - ואנחנו חושבים שהערכות שלנו צודקות. משך הזמן עוד יהיה ארוך". במילים אלה מבקש הרמטכ״ל לבצע תיאום ציפיות עם הציבור, גם כאשר יעבור צה״ל למהלך מלחמתי ממוקד יותר ברצועת עזה שיכלול פשיטות ומבצעים, שבהם סד״כ האוגדות המתמרנות ברגע נתון יהיה קטן יותר באופן משמעותי מהיום.
הגזרה הדרומית מתחממת: החות'ים שיגרו כטב"ם לאילת ויורט בים האדום
תשתיות טרור ועשרות מנהרות: היעד שצה"ל סימן ברצועה, ועומד לקחת חודשים
דבר זה יקרה עמוק בתוך שנת 2024, כאשר ישראל תהיה הלכה למעשה במצב מלחמה עמוק. לאחר כמעט שלושה חודשי מלחמה עצימה מאוד ישראל מתקרבת לפרק הבא, שבו - במקביל ללחימה הקשה - המשק והחברה יעמדו בפני מצב חדש של ניסיון לנהל שגרת מדינה סבירה, בצל המשך המלחמה בדרום ובזירות נוספות, זאת עוד בטרם המעבר לשלב הבא של המלחמה, דוגמת חומת מגן של תחילת שנות ה־2000 - רק במכפלות של עוצמות לחימה אש ומחירים הרבה יותר גבוהים.
מאפייני לחימת הגרילה המורכבת של רצועת עזה, אויב שהתאמן במשך שנים ליום פקודה, הינם כמות אמצעי לחימה, מורכבות מגרש המשחקים הייחודי שעליו מתמודד צה״ל כצבא מערבי מתקדם מול החמאס, ורשת המנהרות התת־קרקעיות. הלוי מבקש לעשות את תיאום ציפיות עם הציבור הישראלי ללא תיווך הדרג הפוליטי. הדרך עד להכרעת החמאס ועמידה במטרות המלחמה ארוכה מאוד.
המעבר לשלב הבא של הלחימה מורכב עוד יותר, וזאת מכיוון שסוגיות גדולות מאוד נותרות עדיין ללא תשובה נראית לעין: שחרור החטופים, המשך הלחימה בחזית הצפונית, המשך הפעולות התוקפניות מצד החות׳ים ושותפות נוספות של איראן. נכון לעכשיו, כאשר ישראל מסמנת את המעבר לשלב הבא של הלחימה בסיום החלק העיקרי בהשתלטות מבצעית על ח'אן יונס ומחנות המרכז, בלוחות זמנים שניתן להעריך אותם בין אמצע ינואר ועד לסופו, גם אם עוצמת הלחימה ברצועת עזה תפחת, תמונת המצב האזורית, ובמיוחד המשך ההסלמה בגבול הצפוני עם חיזבאללה - עשויים להוביל דווקא להחרפת מצב המלחמה, כאשר סוגיית החזית הצפונית והירי לעבר היישובים נותרה עדיין רחוקה מפתרון נראה לעין.
ממשלת ישראל עומדת בפני צומת החלטה, כאשר חלקים רבים בצפון הארץ, במיוחד באזורים הסמוכים לגבול, משותקים, ועשרות אלפי תושבי הצפון נפלטו מבתיהם. נזקי המלחמה, גם בזירה הצפונית, הולכים ונערמים. בחשבון הכללי המחירים שמשלם חיזבאללה בחיי אנשיו ובתשתיות הצבאיות שלו גדולים יותר מאשר משלמת ישראל. למרות זאת, בארגון הטרור לא מסמנים בשלב הזה כי הם מתכוונים לנצור את האש.
במצב עניינים כזה נדמה כי כבר בתקופה הקרובה תידרש ישראל להגביר את עוצמת הפעלת הכוח הצבאי כנגד חיזבאללה, כאשר עד עכשיו, כל הניסיונות להגיע להסדרה באמצעות כלים מדיניים על מנת להרחיק את חיזבאללה מהגבול ולהגיע להפסקת האש לא נשאו פרי. ברצועת עזה הימים והשבועות הקרובים יעמדו בסימן הרחבת התמרון והלחץ הצבאי במרכז ובדרום הרצועה. אוגדה 162 וחטיבת הנח״ל, בראש החץ של המאמץ הצבאי במעוז הגדודי האחרון של חמאס בצפון הרצועה בדרג׳ תופאח, צפויה לסיים את שלב ההשתלטות המבצעית תוך ימים בודדים.
הלחימה שם, כמו בשכונות אחרות בעיר עזה, צפויה להימשך גם לאחר השלב הזה - כאשר כוחות של צה״ל ממשיכים לפעול בצפון הרצועה להשמדת מנהרות ותשתיות תת־קרקעיות שסומנו כבעלות חשיבות להריסה מיידית, לצד כוחות הנדסה שיפעלו תחת אבטחת כוחות שריון וחי״ר.
זאת, על מנת להכשיר את מרחב החיץ עד כק״מ בשטח הרצועה כדי להרחיק את איומי הטרור מגדר הגבול ומיישובי העוטף.
ניתן להניח כי גם במעבר לשלב הבא תישאר נוכחות קבועה של צה״ל בשטח הרצועה, וזאת כדי להבטיח את רציפות הפעולה והמשך ביתור הרצועה בין צפון ודרום. במסדרון זה פועלת כעת אוגדה 99 בניסיון להרחיבו במטרה לספק תנאים טובים יותר גם לאבטחתו. מדובר במסדרון שבו הציר הלוגיסטי מבתר את הרצועה לשניים.
לצד האתגרים וקרבות מקומיים עם חוליות חמאס בודדות שעוד צפויים בצפון הרצועה, המאמץ המרכזי עבר באופן מובהק לדרום הרצועה.
העמקת הפעילות במרכז העיר ח'אן יונס, לצד פעולות צפויות גם בפאתים הכפריים הסמוכים מאוד לגדר הגבול, ולצד תחילת הלחימה באל־בוריג׳, הם השלב הראשון המשמעותי בקרבות מול חטיבת מחנות המרכז של חמאס.
בצה״ל מקווים כי הרחבת התמרון הקרקעי יגביר את הלחץ הצבאי על חמאס, וישפר את התנאים לעסקת שחרור חטופים נוספת. שלב זה של הלחימה, כפי שאמר הרמטכ״ל, תימשך עוד חודשים ארוכים - והוא כנראה המהלך האחרון שבו פועלות ארבע אוגדות בתוך הרצועה במקביל.
אם תעבור ישראל לשלב הלחימה שמכונה "שלב ג׳", אז סד״כ הכוחות בתוך הרצועה יקטן באופן משמעותי, וצה״ל יכפיל את היקף הכוחות שיגנו על הגבול באמצעות אזור החיץ - שאליו לא תותר כניסה באמצעות אכיפה באש במקרה הצורך.
במקביל להמשך המאמץ הצבאי, הדרג המדיני גם יידרש לקבל החלטות בנוגע לתכלית מדינית למה שמכונה "היום שאחרי", כולל השאלה מי ינהל את המנגנון האזרחי ברצועת עזה, פתרון משותף עם האמריקאים והמצרים לציר פילדלפי, ואופן הכנסת הסחורות לרצועת עזה - כאשר גם המצרים אינם מעוניינים בלקיחת אחריות כוללת על רצועת עזה.
המעבר הבא לשלב הלחימה הבא צפוי גם לעמוד בסימן התחממות הזירה הפוליטית בישראל, כאשר הסימנים הראשונים לכך כבר הגיעו. המחאה כנגד הממשלה צפויה לעלות מדרגה, וזאת בין השאר על רקע המבוי הסתום בנושא שחרור חטופים ישראלים נוספים, דרישת האחריות על המחדלים שהובילו ל־7 באוקטובר וניהול המלחמה והמדינה בחודשים האחרונים, וברקע התגברות המתחים הפוליטיים בתוך הממשלה עצמה.
במעבר לשלב הבא של הלחימה, אם היא אכן תוביל לירידה בעצימות הלחימה בדרום ולהפסקת הלחימה בצפון. בסוג לחימת הגרילה שמבקש כעת חמאס לנהל ברצועה כנגד כוחות צה״ל הוא אינו מסוגל לעצור את תמרון האוגדות, אך כן מסוגל לגבות מחיר בהצלחות טקטיות שלו בשטח.
ככל שהמתחים בחברה ישראלית יגברו, השסעים יתרחבו, המלחמות הפוליטיות יתעצמו וחברי ממשלה יזרקו אחריות על ראשי הצבא ויטענו לחוסר תפקוד ותוצאות בצה"ל – המקום שלשם בדיוק מכוון חמאס על מנת להעצים את הישגיו.